רבי עקיבא רבי יוסי ורבי
חולין קכח ע"ב
"תניא: יכול יהא בשר הפורש מן החי טמא? תלמוד לומר: וכי ימות מן הבהמה מה מיתה - שאינה עושה חליפין, אף כל - שאינו עושה חליפין, דברי רבי יוסי, רבי עקיבא אומר: בהמה, מה בהמה - גידים ועצמות, אף כל - גידים ועצמות, רבי אומר: בהמה, מה בהמה - בשר גידים ועצמות, אף כל - בשר גידים ועצמות. מאי איכא בין רבי לרבי עקיבא? איכא בינייהו: ארכובה, בין רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו? אמר רב פפא: כוליא וניב שפתים איכא בינייהו".
שיטת רבי עקיבה כשמו – עקב בָּהּ, כלשון רש"י: "בין רבי לרבי עקיבא איכא ביניהו רכובה - רכובה הנמכרת עם הראש אין בה בשר כלל אלא גידים ועצמות, לרבי עקיבא אבר הוא".
חלק עליו תלמידו רבי יוסי ששיטתו היא: הַכֹּל לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל רוֹאֶה (מסכת כלים פרק יז משנה ו), לכן לשיטתו אם רואים ג' כוכבים זהו לילה, לא רואים זהו יום גם רגע אחד לפני כן. וכן באבר, הנראה אבר זהו אבר, בין יש בקרבו בשר בין אין, בין יש בו עצמות ובין אין.
חלק עליו תלמידו רבי יהודה הנשיא ששיטתו היא דקדוק בלשון הקודש, ואיזהו אבר מן החי שנלמד בסוגייתנו מהפסוק: (ויקרא יא, לט) מִן הַבְּהֵמָה? – אין אבר שלם הדומה לבהמה אלא כשיש בו בשר גידים ועצמות.
