סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

אנרגיות חיוביות / רפי זברגר

חולין קלח ע''ב

  

הקדמה

בסייעתא דשמיא אנו מגיעים לפרק האחרון של המסכת, פרק "שילוח הקן''. במאמר זה נלמד את המשנה הראשונה של הפרק, ומתוכה את ההלכות המרכזיות במצווה זו, וכהרגלנו בקודש – גם תובנות לחיים. 
בחלק השני של המסכת, מפרטים את המצוות השונות במבנה מוסכם ואחיד וקובעים את ''גבולות הגזרה'' של המצווה.
המשנה מפרטת גם הלכות "פשוטות וידועות", הכל כדי ליצור אחידות במבנה, בין כל המצוות. 
 

הנושא

שילוח הקן נוהג בארץ ובחו"ל.
מצווה זו אינה תלויה בארץ, ולכן נוהגת גם בחוץ לארץ. 
בפני הבית ושלא בפני הבית.
מכיוון שאין קשר בין המצווה לדיני מקדש, היא נוהגת גם בתקופה שאין בית המקדש קיים. 
בחולין אבל לא במוקדשין.
ישנם שני סוגי עופות המוקרבות במקדש: תורים ובני יונה. קובעת המשנה כי על עופות אלו אין חיוב של ''שילוח הקן''. בגמרא יש מחלוקת בין רב לשמואל על איזה מקרה מדברת המשנה. רב סובר: אדם הקדיש גוזלות, ולאחר מכן ברחו, ובסופו של דבר מצא אחת רובצת על אפרוחיה או ביציה. ושמואל סובר כי מדובר בהקדיש תור או יונה לבדק הבית, והיא ''ברחה'' ואח''כ מצאה רובצת על אפרוחיה או ביציה. 
פוסקת המשנה, כי אין מצוות ''שילוח הקן'' נוהג במקרים אלו, כל אחד לשיטתו. 
חומר בכסוי הדם משילוח הקן, שכסוי הדם נוהג בחיה, ובעוף, במזומן ובשאין מזומן, ושילוח הקן אינו נוהג אלא בעוף, ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן.
המשנה כהרגלה, נוהגת להשוות בין המצווה המפורטת במשנה, למצווה דומה לה. ומכיוון שמצוות כיסוי הדם נוהג גם בעופות משווה המשנה ביניהם וקובעת כי מצוות כיסוי הדם ''חמורה'' יותר. שכן היא נוהגת גם בחיה, וגם בעופות וחיות המזומנות לאדם בביתו, לעומת שילוח הקן הנוהג רק בעופות (ולא בחיות), ואינו נוהג אלא בעופות ''הניקרות בדרך'' (כלשון הפסוק ''כי יקרא''), ולא בעופות ביתיות. 
איזהו שאינו מזומן: כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס, אבל אם קננו בבית, וכן יוני הרדסיאות - פטור משילוח.
המשנה מפרטת דוגמאות לעופות שאינן מזומנים, אשר בהן נוהגת מצוות שילוח הקן, ועופות מזומנים, בהם לא נוהגת המצווה. 
1. אווז ותרנגול שהיו ביתיות והן ''מרדו'' ויצאו מן הבית, ולאחר מכן בנו לעצמן קן. יציאתם מן הבית הפכה אותם להיות ''הפקר'' ולכן הם מוגדרים ''בלתי מזומנים''. 
2. לעומת זאת, אם בנו את הקן בתוך הבית, למרות שהם ''עזבו'' את הבית בשלב מסוים, הרי הן מוגדרים כ''מזומנים'' ואין מצוות שילוח הקן חל עליהם. כמו כן, אין המצווה חלה על יונים ביתיות (גדלות בבית) הנקראות ''הרדיסאות''.
עוף טמא פטור מלשלח.
המילה ציפור בפסוק, מלמדת כי רק ציפור טהורה נכללת במצווה, אבל אין מצווה לשלח עוף טמא. 
עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור וטהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח.
המשנה מרחיבה את הדין הקודם ופוסקת, כי אין המצווה חלה בין שהעוף טמא והביצים מעוף טהור, ובין במקרה הפוך שהעוף טהור, אך רובצת על ביצים מעוף טמא. 
קורא זכר, רבי אליעזר – מחייב, וחכמים - פוטרין.
''קורא'' הוא עוף טהור ממין זכר, אשר נוהג לרבוץ על האפרוחים או הביצים. מכיוון שדרכו לרבוץ, מחייב רבי אליעזר במצוות ''שילוח הקן'', אבל חכמים סוברים שבאופן מוחלט, אין המצווה נוהגת בזכר, אפילו אם דרכו לרבוץ על הביצים. 
 

מהו המסר

למדנו היום את מספר דינים בסיסיים של המצווה, אך יש שאלה עקרונית קודמת אשר נידונה בפוסקים: האם ''יש עניין'' לחפש לקיים את המצווה, ואז נקרא לה ''מצווה חיובית'' (כמו למשל: אכילת מצה בערב פסח ועוד מצוות רבות אחרות), או שמא נגדיר את המצווה ''מצווה קיומית'' שרק אם נקלענו למצב מסוים, אז, ורק אז יש לקיים את המצווה (כמו למשל שחיטת בהמה, וכיסוי דמה לאחר מכן. רק אם אדם מעוניין לאכול, אזי יש עניין לקיים מצוות שחיטה כהלכתה, ולכסות את דמה אם מדובר בעוף או בחיה).
גם לפי הסוברים כי מדובר במצווה קיומית ואין עלינו חובה להשתדל לקיימה, גם אז, יש אנשים אשר "יחפשו" לקיים את המצווה, ובכל אופן לנסות ולאתר קינים של עופות, לשלח את האם ולקחת את הבנים.
אנשים ''המחפשים את המצווה'', למרות שאולי מגדירים את המצווה כ''קיומית'' הם אנשים ''רעבים וצמאים'' לדבר ה'.
הם אינם מסתפקים ''בנדרש לפי החוק היבש'', אלא כל הזמן מחפשים עוד ועוד הזדמנויות חדשות בעבודת ה'. אנשים אלו בדרך כלל, הינם גם אנשים עם ''חיות'' יותר גדולה. שמחת חיים פנימית, המחפשת לתעל את ''האנרגיות החיוביות'' לעשייה חיובית ופורייה.
נשתדל גם אנחנו להיות בין האנשים הללו, אשר ''כל הזמן עובדים''. לא נחים לרגע, ולא מחפשים את הנוחות והנינוחות בחיים. בדרך כלל אנשים אלו הם גם ''בעלי מבט חיובי לחיים'', לא מחפשים איפה אנשים עשו שלא כהוגן, היכן טעו וכדו', אלא מנסים לראות בכל אחד, וגם בעצמם, את הדברים היפים והטובים.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר