נטילת המושכות / רפי זברגר

חולין קלט ע''ב

הקדמה

היום ''נפליג'' משאלה צדדית של מצוות שילוח הקן, עד לרמזים בתורה של דמויות מפתח בהיסטוריה היהודית. הכול מתוך שאלותיהם של אנשי מקום הנקרא פפונא. 
 

הנושא

אמרי ליה פפונאי לרב מתנה: מצא קן בראשו של אדם מהו? אמר (שמואל ב', ט''ו, ל''ב): וַיְהִי דָוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים, וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ חוּשַׁי הָאַרְכִּי קָרוּעַ כֻּתָּנְתּוֹ וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ 
אנשי פפונאי שאלו את רב מתנה, האם כשיש קן ציפור על ראש האדם, האם נקרא שהקן "על הארץ" ואז חלה מצוות שילוח הקן, או שמא אין זה נחשב ''על הארץ''. הוכיח רב מתנה מהפסוק בספר שמואל, כי גם כשיש עפר על ראש אדם, קוראים לו אדמה, ואם כן, הרי זה נחשב כאילו ''על הארץ'' וחייבים במצוות שילוח הקן. 
לאחר מכן, שאלו בני פפונאי את רב מתנה עוד ארבע שאלות דומות, אשר על פניו נראות שאלות תמוהות, ננסה להבין בהמשך את משמעותן. 
משה מן התורה מנין (בראשית, ו', ג'): וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה"
שאלתם נראית תמוהה, מה זאת אומרת מנין למשה מן התורה, הרי כתוב בתורה, כמעט בכל פרשה מאז ''עלה לשחר ההיסטוריה'' שמו של משה, אם כן, מה כוונת השאלה. אלא כנראה יש לומר, כי שאלו בני פפונאי, מדוע התורה מכנה אותו בשם זה שנתנה לו בת פרעה, ולא שמות אחרים שהיו לו. ותשובת רב מתנה כי זה רמוז כבר בספר בראשית, בפרשת נח. שם כזכור, נתבעו בני דורו של נח לחזור בתשובה ממעשיהם הרעים, ואם לא כן, תוך מאה ועשרים שנה יבוא המבול. 
אך ברמז, הגימטריא של המילה בְּשַׁגַּם הוא שלוש מאות ארבעים וחמש, בדיוק כמו גימטריא של משה. ובזה רומזת לנו התורה שעתיד להיות אדם שיחיה מאה ועשרים שנה...
המן מן התורה מנין (בראשית ג', י''א): וַיֹּאמֶר: "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה? הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ? 
גם שלשת השאלות הבאות העוסקות במקור מן התורה לשמות של המן, אסתר ומרדכי, על כי בחרו לקרוא להם דווקא בשם זה, שהוא שם פרסי, ולא בשמות אחרים שנקראו. 
המילה הֲמִן כתובה באותן אותיות כמו המן. וההקשר אשר מצאו חכמים בין עץ הדעת להמן, כשם שעץ הדעת טוב ורע, וגרם מיתה לעולם (כשאכלו את פריו), כך גם המן – הביא מיתה לעולם. 
אסתר מן התורה מנין (דברים, ל''א, י''ח): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה, כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים
הקב''ה ''מבטיח'' לעם ישראל, כי אם העם יעזוב את דרך התורה, אזי הנהגת ה' איתם תהיה ב''הסתר פנים''. ואמנם בתקופת אסתר, הנהגת ה' בעולם היה בהסתר פנים. לא ראו את הניסים בחוש, אלא בהסתר!
מרדכי מן התורה מנין דכתיב (שמות, ל', כ''ג): וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת,ְ קִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, ומתרגמינן: מירא דכיא:
גם מרדכי רמוז ''בדרך לא רגילה'' בתאור הבושם המהווה חומר גלם לשמן המשחה במשכן משה. אחד המרכיבים של השמן היה מר דרור, ותרגום של מילים אלו מיריא דכיא – מזכיר מעט את מרדכי. שהיה ''ראש לבשמים'' (המילים הקודמות בפסוק), שהרי לאחר שהמן נתלה על העץ, מינו את מרדכי להיות משנה למלך, והוא תפקד כמנהיג היהודים, וראש הסנהדרין, כולם נמשלו לבשמים!
 

מהו המסר

משה, המן, מרדכי ואסתר מייצגים בחייהם ''מודלים'' שונים של אנשים.
משה – מנהיג צנוע, שאינו מחפש שררה וכבוד, נדחף לתפקיד, ועושה אותו נאמנה – ''עבד ה'''
המן – קופץ בראש, מבקש להתבלט ולהנהיג בדרך השלילה והרעה. רודף אחרי הכבוד לבלי הכר.
מרדכי – מנהיג אשר צמח מלמטה. חכם וידען גדול (בקיא בשבעים שפות..) וגאה מאוד ביהדותו עד כדי עמידה מול מלכות אחשורוש והמן בראש מורם. מגדולי חכמי הדור (מאנשי כנסת הגדולה), והפך להיות גם מנשה למלך לאחר תליית המן.
אסתר – דמות טרגית (יתומה ללא אב ואם), גדלה בבית דודה (מרדכי), מגיע למלכות נגד רצונה, ועושה זאת בהסתר ובחוכמה גדולה. צנועה אך חזקה ותקיפה בעת הצורך. נמנית גם בין נביאי ישראל (אחת משבע נביאות).
לכל הדמויות הללו מצא רב מתנה רמז בתורה. מעבר לפשט של רמז זה (ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא – כל דבר רמוז גם בתורה), הרי שניתן אולי לומר כי התורה ''רומזת'' לנו כי ''הכול פתוח'' והרשות נתונה. אנו יכולים ורשאים לנתב את חיינו לנתיב הרצוי לנו, וההחלטה הרבה מקרים תלויה בנו ובמעשינו. האם להיות מנהיג (קודם לכל של עצמנו) ועבד ה' כמשה רבינו, או חס וחלילה לנטות לדרך רעה וחמורה כמו זה של המן הרשע. האם לעבוד קשה, לצמוח ולגדול ולהגיע עד ישיבה בדין ובהנהגה ללא מורא ופחד כ''מרדכי היהודי'', או שמא לעשות הכול בצנעה ובחוכמה כמעשיה של אסתר המלכה והצדיקה.
הכול רמוז בתורה, הכול פתוח לפנינו – אין לנו אלא ליטול את המושכות ולהתחיל לעבוד ולהצליח.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]