מה בין אפרוח לגוזל?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
חולין קמ
על פי הטעמים שניתנו למצוות שילוח הקן, המצווה שייכת במצב בו יש צער גדול לאם להיפרד מהאפרוחים או מהביצים שעליהם היא רובצת. בהלכה ברורה מובא שרק כאשר האפרוחים תלויים באמם יש מצוות שילוח הקן, אולם אם האפרוחים כבר גדלו כך שיכולים לעוף בעצמם, אף על פי שהם עדיין בתוך הקן – אין בזה מצוות שילוח הקן. בנוסף לכך גם כאשר האפרוחים עדיין קטנים ותלויים באמם, המצווה היא דווקא בזמן שבו האם רובצת עליהם, אולם בזמן שהאם לא נמצאת מעליהם ממש, גם אם היא מרחפת מעל הקן – כל שאין כנפיה נוגעות בקן אין בזה מצוות שילוח הקן.
במדע הזואולוגיה מבחינים בין אפרוחים שיכולים לעוף מיד עם בקיעתם מהביצה לבין גוזלים שכאשר הם בוקעים מהביצה אין להם יכולת לעוף והם תלויים לגמרי באחרים. מצוות שילוח הקן שייכת רק באותם סוגי צפורים שהאפרוחים שלהם הם חסרי ישע כאשר הם נולדים והאם היא שדואגת להם ולכן יש לה צער גדול יותר להיפרד מהם.
גם אצל בני אדם יש לאמא רחמים גדולים יותר על תינוק קטן התלוי בה מאשר על ילד גדול יותר. כך מסביר המלבי"ם את הפסוק (ישעיהו מט,מו): "התשכח אשה עולה, מרחם בן בטנה": עולל הוא ילד קצת גדול. גם אם אשה תשכח את בנה הגדול, יהיה לה קשה יותר לשכוח מלרחם את תינוקה הקטן, בן בטנה, שחייו תלויים בה. המשך הפסוק הוא: "גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך" – גם לו יצוייר ששתי הנשים הללו ישכחו את ילדיהן הקב"ה לא ישכח את עם ישראל.
