קנס בזמננו על מכירת בהמה לגוי
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות ג ע"א
בגמרא נאמר משמו של ריש לקיש שיהודי שעבר על איסור מכירת בהמה לגוי – קונסים אותו ומחייבים אותו לקנות את הבהמה בחזרה אפילו במחיר של פי 10 משוויה. בבירור ההלכה (למסכת גיטין) מובאת מחלוקת האם גם בזמן הזה גובים את הקנס הזה.
לצורך הבנת העניין יש להקדים שלפי דין תורה רק דיינים שנסמכו איש מפי איש באופן רציף ממשה רבינו שסמך את ידיו על יהושע וכן דור אחרי דור, רק לדיינים כאלה יש סמכות לדון דיני ממונות על פי התורה, והם הנקראים בלשון התורה: "אלהים". בזמן הגמרא עדיין היו דיינים סמוכים בארץ ישראל והייתה להם הסמכות לדון את כל סוגי דיני הממונות, אולם כידוע בזמננו כבר אין יותר דיינים סמוכים, לכן כיום הסמכות של הדיינים לדון דיני ממונות מוגבלת רק לעניינים של ממון שהם שכיחים ויש בהם חסרון כיס.
באופן כללי התשלומים שהתורה מחייבת מחולקים לשתי קטגוריות: תשלומי ממון ותשלומי קנס. לדיינים שאינם סמוכים אין בכלל סמכות לדון דיני קנסות. המחלוקת המובאת בבירור ההלכה היא האם יש סמכות לדיינים בזמן הזה לדון דיני קנסות דרבנן. יש הסבורים שדווקא לקנסות שהתורה חייבה, כגון תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה, צריך דיינים סמוכים, אבל בקנסות של חכמים, כמו שקנסו את מי שמכר את בהמתו לגוי – גם דיינים שאינם סמוכים רשאים לדון. לעומת זאת יש הסבורים שבזמן הזה כל דיני הקנסות בטלים.
חלק חשוב של הפלא הגדול של תקומת עם ישראל בארץ ישראל היא העובדה שעם ישראל שהיה בגלות אלפי שנים שמר על מערכת משפט פעילה גם כשלא היה בארצו, אם כי בצורה מוגבלת. בקרוב יגיע הזמן שישובו שופטינו כבראשונה.
