תשובה לאנטישמיות לסבי דבי אתונא
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות ח ע"ב
בגמרא מסופר על וויכוחים שהיו לרבי יהושע בן חנניא עם "סבי דבי אתונא". אחת השאלות שהם שאלו אותו היא: אדם שרצה להתחתן עם אשה ולא הסכימו לתת לו אותה, מה הוא ראה לנכון ללכת ולנסות להתחתן עם אשה יותר מיוחסת ממנה? תשובת רבי יהושע הייתה במעשה: הוא לקח יתד ונעץ אותה בקיר במקום נמוך ולא הצליח לתקוע אותה בקיר, לאחר מכן הוא נעץ אותה במקום גבוה יותר ושם הצליח, והסביר: זה המזל של היתד הזו.
בביאורי האגדות של מכון הלכה ברורה למסכת בכורות מובא בשם הנצי"ב (ודומה לזה בביאור הגר"א) שהוויכוח היה בקשר לעם ישראל והתורה. שאלת סבי דבי אתונא הייתה משל, וכוונתם הייתה: לאחר שהקב"ה רצה לתת את התורה לאומות העולם והם סירבו לקבלה, איך זה שעם ישראל קיבלו אותה, אם אכן עם ישראל נעלה יותר מאומות העולם, איך זה שעם ישראל מוכן לקבל דבר שנדחה על ידי אומות אחרות?
תשובת רבי יהושע בן חנניה הייתה שהדבר לא תלוי במעלה, אלא במזל. שורש הנשמה של עם ישראל דבוק וקשור לשורש נשמת התורה. זוהי התשובה לאנטישמיות. ישנם גוים שחושבים שהיהודים מתגאים או חושבים שהם נעלים יותר מאומות אחרות. התשובה לכך היא שאין כאן גאווה או הרגשה של חשיבות יותר מעמים אחרים, אלא שזהו המזל של עם ישראל שקשור לתורה בהתאמה לשורש הנשמה.
