האם יש שכר לטעות של צדיקים?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות יז ע"ב
בגמרא מובאת מחלוקת התנאים האם "אפשר לצמצם", כלומר האם ניתן למדוד דברים בצורה מדויקת. לדעת חכמים במשנה אי אפשר לצמצם בדבר שנעשה בידי שמים והגמרא דנה מה דעתם לגבי דבר שנעשה בידי אדם. אחת הראיות המובאות היא מהכלים שנצטווינו לבנות למשכן, שנתנה להם התורה מידות מדויקות, ואם כן כדי למלא את הציווי הזה כראוי צריכה להיות אפשרות לצמצם ולבנות את הכלים בדיוק במידה הראויה. הגמרא דוחה ראיה זו בטענה שייתכן שאי אפשר לצמצם והתורה דורשת מאיתנו לעשות ככל יכולתנו, ומבאר רש"י שייתכן שאכן כלי המקדש לא נבנו במידות מדויקות.
לפני יותר ממאתיים שנה הגיע לעיר בגדאד חכם יהודי מדמשק וטען שכל התפילין שנעשים בעיר פסולים משום שאינם מרובעים ואמר שהוא יכול ללמד את היצרנים איך לדייק בעשיית הריבוע של התפילין. רבנו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ד או"ח סימן ב) דן בשאלה האם עלתה המצווה כתיקונה לכל אותם אנשים שהניחו תפילין פסולים. למסקנתו השכר ניתן מן השמים לפי כוונתו של האדם גם אם המעשה שעשה אינו מכוון כפי פרטי ההלכה. אחת מראיותיו היא מרבי חייא שתפר את התפילין שלו בחוטי פשתן (מכות יא,א). לפי ההלכה תפילין כאלו פסולים, אולם בוודאי לרבי חייא נחשב הדבר למצווה. לעומת זאת בשו"ת הר צבי (או"ח א סימן לה) דחה את ראיותיו של מהרי"ח וכתב שהתפילין של רבי חייא היו כשרים לפי דעתו, ובאותה תקופה עדיין לא הוכרעה ההלכה שהם פסולים, אולם אם קיים אדם מצווה שלא כהלכתה בגלל טעות במציאות, כגון שהניח תפילין שאינם מרובעים – לא יצא ידי חובה.
