"אבא חלפתא" - קריאה בשם אביו
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות כו ע"א
בגמרא מובאת ברייתא שבה רבי יוסי מצטט את דעתו של אביו, שהיה מהחכמים שחלקו על עקביא בן מהללאל, ואמר: "מודה אבא חלפתא בזה שהוא מותר". היו שהקשו איך קרא רבי יוסי בשמו של אביו, והרי הלכה היא שאסור לבן לקרוא לאביו בשמו?
הגרי"ש אלישיב זצ"ל אמר שאין כאן קושיה, משום שייתכן שרבי יוסי עצמו אמר רק: "מודה אבא וכו'" ולא הזכיר את שם אביו, והשם "חלפתא" נוסף לאחר מכן על ידי אחרים.
אמנם ב"בירור הלכה" למסכת סנהדרין בקשר לאיסור לקרוא לרבו בשמו מובא שאם קורא אדם בשמו של רבו בתוספת התואר "מורי" או "מורי ורבי" אזי אין איסור להזכיר גם את שמו של רבו. לפי זה אפשר לומר שרבי יוסי עצמו הזכיר את שם אביו, שכן הוא הזכירו ביחד עם התואר "אבא". דוגמאות נוספות לכך מביא הגר"א (יו"ד רמב סקל"ו) מהגמרא, כגון: "יוחאי אבא" "ינאי אבא" וכן "אבא חלפתא". כך גם יעקב אבינו, לאחר שהזכיר "אבותי" קרא להוריו בשמם (בראשית מט,לא): "שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו". ב"בירור הלכה" הנ"ל מובאת ראייתו של הכסף משנה לכך שכאשר מזכיר אדם את שמו של רבו בצירוף תואר כבוד הדבר מותר, מיהושע בן נון שאמר למשה רבינו (במדבר יא,כח): "אדוני משה כלאם". יש לציין שאם כי יהושע אמר זאת בפניו של משה רבינו, ב"הלכה ברורה" למסכת קידושין מובא בשם הש"ך שהמנהג הוא שכאשר מדבר התלמיד בפני רבו אין מזכיר את שמו כלל, אלא רק קוראו: רבי.
