רשעים שתשובתם אינה מתקבלת?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות לא ע"א
בגמרא מובאת דעתם של רבי שמעון ורבי יהושע בן קרחה האומרים שמקבלים את הרשעים שחזרו בתשובה בכל אופן, וכך פוסק הרמב"ם להלכה את דבריהם בהלכות תשובה (ג,יד): "כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן שנאמר שובו בנים שובבים, אף על פי שעדין שובב הוא שהרי בסתר שב ולא בגלוי מקבלין אותו בתשובה".
בבירור ההלכה למסכת עבודה זרה מובא שהלחם משנה מקשה על כך ממה שפוסק הרמב"ם עצמו במקום אחר שיש רשעים שאין תשובתם מתקבלת, (הלכות עבודה זרה ב,ה): "המינים מישראל אינן כישראל לדבר מן הדברים, ואין מקבלין אותן בתשובה לעולם...".
יישוב הסתירה כבר נכתב על ידי הרמב"ם עצמו בתשובה (סימן רסד), ושם הוא מסביר שההלכה הלקוחה מסוגייתנו שבה הוא פוסק שתשובת כל הרשעים והמומרים מתקבלת – עוסקת במה שבינם לבין בוראם, כלומר בשמים מתקבלת תשובתם, אם היא אכן כנה ואמיתית.
לעומת זאת מה שפוסק בהלכות עבודה זרה שהמינים מישראל אינם מתקבלים בתשובה לעולם – שם הכוונה היא למה שבינם לבין שאר בני אדם, כי אנשים שהיו בחזקת מינים, כלומר שעוברים על דברי תורה להכעיס בשאט נפש ביד רמה ואומרים שאין בזה עוון, נשארים בחזקת רשעים ואף אם נראה לנו שהם חוזרים בתשובה צריך לחשוש שמא תשובתם היא רק כלפי חוץ, בגלל פחד או לגנוב את דעת הבריות.
