עני שהביא קרבן עשיר
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ערכין יז ע"א
בגמרא וב"הלכה ברורה" מדובר על קרבנות המצורע, שהם מסוג הקרבנות שנתנה התורה לעני אפשרות להביא קרבן זול יותר מאשר עשיר: שתי צפורים במקום שתי בהמות. בחידושי החתם סופר למסכת שבת (קלב,א) כתב ליישב את קושיית האחרונים על ספר החינוך: מצד אחד כותב ספר החינוך שבקרבן חטאת עולה ויורד אם עני הביא קרבן של עשיר – לא יצא ידי חובה, מפני "שאחר שריחם האל ברוך הוא עליו ופטרו בכך אינו בדין שידחוק עצמו להביא ביותר [מ]מה שתשיג ידו". לעומת זאת לגבי קרבן מצורע נאמר בפירוש במשנה (נגעים יד,יב) שמצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא ידי חובתו.
החתם סופר מסביר שההבדל נובע ממטרת הקרבן: קרבן חטאת בא לכפר על חטא, ובכפרה האפשרות שנתנה התורה לעני להביא קרבן זול יותר אינה באה כתחליף לקרבן יקר שהיה העני אמור להביא, אלא סוג הקרבן מותאם לכתחילה באופן אישי לכל אחד כפי יכלתו, כשם שאילו היה נענש מן השמים היה העונש מותאם באופן אישי לאדם, כפי שנאמר במסכת פסחים (קיח,א): "עשיר בשורו, עני בשיו וכו'", ולכן קרבן של עשיר לא יכול לכפר על העני, כי זה לא הקרבן שמתאים לו. לעומת זאת קרבן של מצורע לא בא לכפר, אלא מטרתו היא לסיים את טהרתו של מי שהיה טמא ולהתיר לו לאכול בקדשים, וכשם שבטהרה במי מקוה אין הבדל בין עשיר לעני, כך גם בקרבן זה לא היה אמור להיות הבדל בין עשיר לעני, אלא שהתורה חסה על העני ונתנה לו אפשרות להביא קרבן זול יותר כתחליף למה שהיה אמור להביא, משום כך אם הביא קרבן עשיר, שהוא הקרבן הסטנדרטי שבאופן בסיסי כולם חייבים בו – יצא ידי חובתו.
