הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

ערכין כח ע"א

בבבלי בערכין דף כח עמוד א נאמר:
"באושא התקינו, המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. מעשה באחד שבקש לבזבז יותר מחומש, ולא הניחו לו חבריו, ומנו? רבי ישבב; ואמרי לה: רבי ישבב, ולא הניחו לו חביריו, ומנו? רבי עקיבא".

הבבלי מדבר על מצות צדקה. וכך מבינים רבים בבבלי.

הירושלמי בכתובות ד ח מרחיב את תקנת אושא:
"אמרין רבי יודה בן חנינה הוה רבי שמעון בן לקיש בשם ר' יודה בן חנינה נמנו באושא שיהא אדם מפריש חומש מנכסיו למצות".

הירושלמי מחדש שתקנת אושא שייכת בכל המצוות. כלומר אדם לא יכול לבזבז על כל מצוה יותר מחומש. לדוגמא: אדם רוצה לקנות ארבעה מינים אין הוא צריך להוציא מנכסיו יותר מחומש.

הירושלמי יומא פרק ה הלכה ב מביא את תפילת הכהן גדול ביום הכיפורים. חלק מדבריו:
"יהי רצון מלפניך ה' או"א שלא יצא עלינו חסרון לא ביום הזה ולא בשנה הזאת ואם יצא עלינו חסרון ביום הזה או בשנה הזאת יהא חסרונינו בחסרון של מצות".

נראה מתוך פשט דברי הירושלמי שעדיף שהחיסרון יהיה במצוות ולא בשאר דברים.