לצורך מה מותר לבזבז יותר מחומש?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

ערכין כח ע"א

בגמרא מובאת תקנת אושא: "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש", כלומר אדם הנותן כסף לצדקה אסור לו לתת יותר מחומש (20%) כדי שלא יהיה בעצמו עני ויצטרך לבריות.

ב"בירור הלכה" (למסכת כתובות) מובאת קושיה של השיטה מקובצת ממה שמצינו במדרש שרבי טרפון נתן לרבי עקיבא שש מאות קנטרין של כסף, ועל כך שואל המדרש: האם יש בן אדם שאין לו ונותן את כל אשר לו בחינם? הרי אסור לבזבז יותר מחומש? תשובת המדרש היא על פי הפסוק (תהלים קיב,ט) "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד", כלומר למרות שאסור לבזבז יותר מחומש – מי שעבר על כך ופיזר, צדקתו עומדת לעד ולעולם יהיה לו ממון כדי לעשות צדקה ולא יחסר לו. מכאן משמע שאין בעצם איסור לבזבז יותר מחומש.

אחת התשובות של השיטה מקובצת היא שיש הבדל בין נתינה לעניים לבין נתינה לתלמוד תורה. לצורך העניים אסור לאדם לתת יותר מחומש, אבל לצורך תלמוד תורה מותר לתת גם יותר מזה.

ההסבר להבדל הזה, על פי דברי ה"חפץ חיים" זצ"ל הוא שנתינה לצורך תלמוד תורה אינה נחשבת לנתינה גרידא, כי הנותן נהפך להיות שותף בלימוד התורה ולכן נתינתו דומה להשקעה בעסק, ולגבי השקעה בעסק לא הגבילו חז"ל כמה אסור לבזבז.