הריני כבן עזאי בשוקי טבריה
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ערכין ל ע"ב
בגמרא מסופר שאביי, שהיה בבבל, אמר על עצמו: "הריני כבן עזאי בשוקי טבריה". במסכת עירובין (כט,א) מסופר שגם רבא אמר כן, ומפרש שם רש"י שהיה לו יום שמח והייתה צלולה דעתו ואמר לתלמידיו שהוא מוכן להשיב בחריפות לכל מי שישאל אותו כל שאלה שהיא, כמו בן עזאי שהיה חכם יותר מכל בני דורו.
לכאורה, ניתן להבין שיש בדברים כאלו שמץ גאווה, אולם הגרי"ש אלישיב זצ"ל הסביר שהם התכוונו לומר דברי ענווה. שכן במסכת גיטין (סו,א) נמנו מידותיהם של חכמים, ונאמר שם על רבי יהודה שהוא: "חכם לכשירצה" וביאר המהר"ץ חיות שהשבח לרבי יהודה הוא שלמרות שרוב האנשים אינם מסוגלים בכל עת להעמיק בחכמה ובהתבוננות, כי לא כל העיתים שווים, כי בזמן שאדם בצער או בכעס או במעמד העוני או כל סיבה אחרת המונעתו מעיון בחכמה אין הוא מסוגל לכך, אולם רבי יהודה כל אימת שרצה יכול היה להיות חכם ולעיין בתורה.
כיוצא בזה גם בן עזאי, יכול היה להתעמק בחכמה בכל עת, אפילו כשהיה בשוקי טבריה היה מסוגל לעיין כראוי.
אביי ורבא אמרו על עצמם שהם לא מסוגלים לכך בכל עת, אלא רק בזמן שהרגישו שיש ביכלתם לעיין כראוי אמרו על עצמם ברוב ענוותנותם, שכעת אני יכול לעיין בחכמה כמו שיכול היה בן עזאי לעיין בכל עת, אפילו בשוקי טבריה.
