החשיבות העצומה של בעלות של קרקע בארץ ישראל
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ערכין לא ע"ב
בגמרא וב"הלכה ברורה" נאמר שהמוכר בית בעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון יכול לגאול את הבית מהקונה במשך שנה, ואם לא עשה זאת הבית נחלט לקונה. מרגע שעברה שנה מהמכירה, גם אם הקונה בינתיים מכר את הבית לאדם אחר, מכל מקום יש לו את הזכות לגאול את הבית מהקונה שקנה ממנו במשך שנה מזמן המכירה. לעומת זאת אם אדם הקדיש בית כזה ואדם אחר קנה את הבית מיד ההקדש – לאחר שעוברת שנה הבית נחלט לקונה ולא להקדש.
על כך שואלת הגמרא: מדוע לא נחלט הבית להקדש, שהיה הראשון לזכות בו, כשם שהוא נחלט לקונה הראשון ולא לקונה השני? התשובה היא: בבתי ערי חומה נאמר (ויקרא כה,ל): "וקם הבית לצמיתות... לקונה אותו לדורותיו", רק אדם שיש לו דורות שבאים אחריו יכול לזכות בבית כזה, אולם ההקדש שאין לו את זה לא זוכה בקביעות בבית.
מכאן ניתן להבין שכל עסקה של קנייה או מכירה של קרקע בארץ ישראל היא בעלת חשיבות לדורות. יש לה השפעה לא רק על המצב הנוכחי בשעת העסקה, אלא על כל הדורות הבאים, איזו משפחה תהיה בעלת הנכס. אולי מטעם זה נאמר בגמרא (לעיל כט,א) שהקרקעות של חו"ל נחשבות כמו מטלטלים בארץ ישראל, כי בחו"ל אין חשיבות כל כך הסטורית לשאלה מי הוא הבעלים של הקרקע, אולם בארץ ישראל, שיש בה כמה דרגות של קדושה, יש חשיבות הסטורית ונצחית לזהות הבעלים של הקרקע.
