מה בין עפר לאפר?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
תמורה יב ע"ב
לדעת רבי שמעון ישנו מקום אחד בתורה שבו האפר של הפרה האדומה נקרא "עפר" כדי להשוות בינו לבין העפר שצריך להוסיף למים שמהם שותה האישה הסוטה שבאה לבית המקדש. אכן, ב"בירור הלכה" למסכת סוטה מובאת מחלוקת האם ניתן להכשיר השקאת סוטה במים שעירבו בהם אפר במקום עפר.
הגרי"ד סולובייצ'יק (שיעורים למסכת ברכות יז,א) מסביר שההבדל בין אפר לעפר הוא שאפר הוא דבר שהיה לו עבר, אבל אין לו עתיד, כי צמחים לא יכולים לגדול באפר. לעומת זאת עפר הוא דבר שאין לו עבר, אך יש לו עתיד, שכן הוא יכול לגדל צמחים.
על פי זה הוא מבאר שכאשר אדם נלחם ביצר הרע הוא צריך להכיר שני דברים שלכאורה סותרים זה את זה: גדלות האדם ושפלות האדם.
את שני הדברים הללו היה רבא מזכיר בווידוי שלאחר תפילתו: "אלקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי" – כלומר שפלות האדם.
ומאידך: "עפר אני בחיי", כלומר שמתבייש אני שלא מילאתי את כוחותי והיכולת שטמונים בתוכי, והרי אני כעפר, שיש בי כוחות גדולים, אלא שהם לא יצאו אל הפועל – כלומר גדלות האדם.
בשני הדברים הללו הכיר אברהם אבינו, שאמר (בראשית יח,כז) :"ואנכי עפר ואפר".
