האם הריח של החלבנה משתנה לטוב?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
כריתות ו ע"ב
"כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת". מאמר זה נפסק להלכה ולכן נוהגים לומר בליל יום הכיפורים שאנו מתירים להתפלל עם העבריינים.
ב"בירור הלכה" יובא שנחלקו המפרשים בעניין זה, יש סוברים שפושעי ישראל שצריך לצרף לתענית הם פושעים שמקבלים עליהם את הצום ומכיוון שלהם קשה יותר לצום מאשר לצדיקים, השכר שלהם גדול יותר וזכותם מועילה לציבור. כך מבארים רבינו גרשום והמהר"ל מפראג. על פי זה אמר הגרי"ש אלישיב זצ"ל שצריך לומר שלמרות שריחה של החלבנה בפני עצמה הוא רע, כאשר מערבבים אותה עם סממנים אחרים שנותנים ריח טוב – גם היא נותנת ריח טוב ונעים.
לעומת זאת הר"ן (בדרשותיו דרוש א) כותב שריחה של החלבנה נשאר רע גם כאשר היא מעורבבת עם סממני הקטורת האחרים, אלא שבריח הרע של החלבנה יש כוח לעורר ולגרום לכך שיצא ריח איכותי יותר מן הבשמים האחרים.
ייתכן שהדברים של הר"ן הינם הבסיס להבנתו של המהרש"א הכותב שפושעי ישראל אינם נחשבים לחלק ממניין המתפללים, כשם שהחלבנה הייתה הסממן האחד עשר מתוך סממני הקטורת. לעומת זאת לפי המפרשים שמדובר בפושעי ישראל שחזרו בתשובה ומתענים מסתבר שאדם כזה מצטרף למניין עשרה ללא כל פקפוק.
