האם ניתן להפקיע קידושין בימינו?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
כריתות יא ע"ב
בגמרא מובאת משנה ממסכת יבמות שאומרת שאם אדם הלך למדינת הים ובא עד אחד והעיד שמת – אשתו מותרת להינשא לאדם אחר. במסכת יבמות יש דיון מהו המקור מהתורה לכך שעד אחד נאמן בניגוד לכלל הרגיל שאפשר לסמוך דווקא על שני עדים, ולמסקנה נאמר שחכמים הקילו על האישה ומשמע שההיתר הוא מדרבנן.
ב"בירור הלכה" (למסכת יבמות) מובאים כמה הסברים לעניין זה, איך יכולים חכמים לעקור את דין התורה שצריך שני עדים?
לפי פירוש רש"י והרשב"א הנאמנות של העד מבוססת על הכלל שכל המקדש אישה עושה זאת על דעת חכמים (כמו שאומרים בשעת הקידושין: "כדת משה וישראל"), והוא נחשב כמקדש על תנאי שאם יבוא עד אחד ויעיד שהבעל מת אז פוקעים הקידושין והיא מותרת להינשא.
בעניין הפקעת קידושין כתב הריב"ש (סימן שצט) שיש מקרים בהם הפקיעו חכמים קידושין בגלל הבעל שנהג שלא כהוגן, ולגבי מקרים אלו כתב הרשב"א שרק באותם מקרים ספורים שנזכרו בש"ס ניתן להפקיע את הקידושין ואין לנו סמכות להוסיף עליהם, אולם יש אופן אחר של הפקעת קידושין: באמצעות תקנת חכמי העיר שמי שיעבור על תנאם יהיו קידושיו בטלים ומופקעים, ולדעת הריב"ש באופן זה יש סמכות גם בימינו לתקן זאת על פי הכלל "הפקר בית דין הפקר", כי מכיוון שחכמי העיר מפקירים את ממון הקידושין ממילא אין להם תוקף, שהרי כדי שיהיה תוקף לקידושין צריך הממון להיות שייך לאיש המקדש.
