איך יכולים להיות שני איסורים באכילה ביום הכיפורים?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
מעילה טז ע"א
בגמרא מדובר על הכלל ש"אין איסור חל על איסור". במסכת נדרים (טז,א) שנינו שיש תוקף לנדר שאוסר על האדם ליהנות מסוכה או מלולב שהוא חייב לקיים בהם מצוה מן התורה וב"בירור הלכה" (למסכת נדרים טז,א) מובאות שלוש דעות בשאלה האם יש תוקף לנדר שיאסור על האדם דבר שכבר נאסר על ידי התורה:
א. לפי דעה אחת אין תוקף לנדר שאוסר על האדם דבר שכבר נאסר מן התורה, משום ש"אין איסור חל על איסור".
ב. לפי דעה שניה נדר שאוסר על האדם דבר שהתורה כבר אסרה עליו יכול לחול, כי איסורי התורה חלים על האדם ולא על החפץ ואילו הנדר חל על החפץ ולא על האדם.
ג. לפי דעה שלישית יש לחלק בין סוגים שונים של איסורים. נדר אינו יכול לחול על מה שכבר נאסר על ידי התורה, מפני שהנדר אינו מחדש בכך איסור, אולם אם האדם אסר על עצמו דבר מסוים בשבועה, שזהו איסור שחל על האדם ולא על החפץ אזי יכול נדר נוסף להוסיף איסור על החפץ.
על פי שיטה זו, כותב רבי עקיבא איגר (שו"ע יו"ד סימן רטו,ו) שיש אפשרות שיחול נדר על איסור האכילה ביום הכיפורים, שהרי איסור התורה ביום הכיפורים הוא על האדם ולא על האוכל, ואילו הנדר חל על האוכל ולא על האדם. לפי זה מי שנדר לא לאכול ביום הכיפורים, ואכל, עבר בכך גם על איסור יום הכיפורים וגם על איסור הנדר.
