האם מותר ללמוד דבר תורה שלא ידוע מי אמרו?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

נידה יח ע"א

בגמרא מובאים הכללים: "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי", ו "כל דפריש מרובא פריש", כלומר כאשר יש 9 חנויות שמוכרות בשר כשר וחנות אחת שמוכרת בשר לא כשר, אם אדם לקח חתיכת בשר ממקום קביעותה, מתוך אחת החנויות, זה נחשב ספק שקול, חצי חצי, שמא הבשר אינו כשר. אולם אם הבשר פרש מהחנות ונמצא ברחוב, אז חל הכלל שהולכים אחר הרוב, והבשר כשר.
 
ב"בירור הלכה" תובא מחלוקת הראשונים: לפי דעה אחת אם חתיכת הבשר פרשה מהחנות בפנינו – מכיוון שהספק נוצר במקום בו הייתה קביעות – החתיכה אסורה גם לאחר שפרשה ממקומה, ואילו לפי דעה אחרת גם במצב זה החתיכה מותרת, כי רק במקום הקביעות המקורי חל הכלל שכל קבוע נחשב כמחצה על מחצה, אולם כל חתיכה שפרשה ממקומה, בין אם בפנינו או שלא בפנינו – חל עליה הכלל שהולכים אחר הרוב.
 
בשר הוא גם משל לדברי תורה (רמב"ם יסודי התורה ד,יג). כשם שיש בשר לא כשר שאסור באכילה, כך גם יש דברי תורה שאסור ללמדם, כמו שנפסק להלכה בשולחן ערוך (יו"ד רמו,ח): "הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב". על פי הנ"ל, מכיוון שרוב הרבנים הולכים בדרך טובה, אם אדם שומע סתם דבר תורה מותר ללמדו, כי "כל דפריש מרובא פריש" ויש להניח שנאמר על ידי אדם שמותר ללמוד ממנו.