עם לבן גרתי ותריג מצוות שמרתי, מה החידוש?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה מט ע"א
במשנה וב"הלכה ברורה" מובא העיקרון שאבר מן המת שאינו מושלם ואין בו כזית בשר – אינו מטמא בטומאת אוהל, אלא רק במגע או במשא (אם יש בו עצם כשעורה). רק אבר מושלם מטמא גם באוהל.
מגע או משא הינם קשר פיזי בין המטמא לנטמא, מגע הוא קשר פיזי ישיר ומשא הוא קשר פיזי עקיף. לעומת זאת טומאת אוהל אינה עוברת באמצעות קשר פיזי, אלא פשוט מעצם ההימצאות תחת אותו כיסוי.
אולי ניתן ללמוד מכאן שגם בקשר לסכנה להיטמא מבחינה רוחנית, כתוצאה מקשר עם אנשים רשעים, יש להבחין בין קשר קרוב לבין הימצאות באותו מקום. כאשר מדובר ברשע שאינו "מושלם", כלומר אינו טוב בין אדם לחברו, אז הוא אינו מטמא באוהל, אלא רק במגע או במשא, ההשפעה הרעה שלו הינה רק על מי שנמצא איתו בקשר קרוב. לעומת זאת אם מדובר ברשע "מושלם", שהוא נחמד וטוב בין אדם לחברו – אז הוא מטמא גם באוהל, כלומר יש לו יכולת ליצור אווירה שיכולה להשפיע לרעה על אחרים.
זאת הייתה גדולתו של יעקב אבינו, שאמר "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", שהרי מהפסוקים נראה שלבן היה אדם מאוד נחמד ונעים, שהיה מנשק ומחבק את נכדיו ורצה ללוות אותם בשמחה ובשירים, בתוף ובכינור. למרות שהאווירה סביבו הייתה מאוד נחמדה, יעקב אבינו נשמר לא להיות מושפע ממנו.
