טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אף צלף באילנות - צלף 

"תנא דבי ר' ישמעאל: מימינו אש דת למו. אמר הקב"ה: ראויין הללו שתנתן להם דת אש. איכא דאמרי: דתיהם של אלו אש שאלמלא נתנה תורה לישראל אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד בפניהם, והיינו דאמר ר"ש בן לקיש: ג' עזין הן, ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, וי"א אף עז בבהמה דקה, וי"א אף צלף באילנות" (ביצה, כה ע"ב).

שם עברי: צלף קוצני    שם באנגלית: Caper    שם מדעי:  .Capparis spinosa L

שמות נרדפים במקורות: אביונה, קפריסין, נצפה, פרחא, ביטיתא


נושא מרכזי: מהי העזות של הצלף?

לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על הצלף הקוצני הקש\י כאן.

כאשר עמד רש"י בפני הצורך לפרש מהי עזות הצלף נאלץ לכתוב: "צלף באילנות - לא ידעתי מהו עזות שלו". ייתכן ובמקום מושבו בצפון צרפת לא הכיר את הצלף שתפוצתו מוגבלת לאגן הים התיכון. בתוס' יש נסיון לפירוש: "וצלף באילנות - פרש"י ולא ידענא מאי עזותיה. ופירש בתוספתא משום דעושה ג' פירות עלין אביונות וקפריסין ועוד שטוען פירות בכל יום מה שאין כן בשאר אילנות. ועוד פירש ר"י: דעזותו הוי ממה ששורין ביין מן הקפריסין שהיא עזה, כדאמר בפטום הקטרת: יין קפריסין למה הוא בא ששורין בו הצפורן כדי שתהא עזה, ולא כפרש"י שפירש בכריתות (דף ו.) שהוא יין הבא ממקום קפרס".

על מנת להדרש לשאלה זו נראה לי שיש מקום להשוות את "כל העזין" זה לזה משום שהכללתם יחד רומזת על תכונה כלשהי המשותפת לכולם. מתוך פירוש רש"י במקום ניתן להסיק מהי עזות זו: "שהן עזים - ונתנה להם תורה שיעסקו בה, והיא מתשת כחם ומכנעת לבם. דתיהן של אלו - מנהגם של אלו אש, שהם עזים כאש ... עזים - קשים להנצח, אנדרי"ש בלעז". יש בפירושו כדי ללמד שלדעתו העזות קשורה לתכונות אופי כלשהן ואולי משום כך לא נטה לפירוש התוס' המייחס את העזות לפוריות או לנתינת טעם ביין.

ייתכן וכוונת המדרש שונה והעזות היא במובן של "עקשנות", "נחישות", "חוצפה" או "פריצה מחוץ לגדרות" (בלשון בני הנוער: "לא עושה חשבון לאף אחד"). העז מפורסמת בכך שהיא פורצת גדרות ומזיקה לגידולים בגינות ובשדות וקשה מאד להתגונן מפניה. אין היא מתייגעת ומנסה את מזלה פעם אחר פעם עד שהיא מוצאת פירצה בגדר השדה. ראה בהרחבה במאמר: "רועה שאמרו, אחד רועה בהמה דקה ואחד רועה בהמה גסה". כך גם הכלב משוטט ללא הרף בחצירות זרים "בלי בושה" ולא בוחל בשום שיטה על מנת להשיג את מזונו. בישעיהו (נ"ו י"א) אומר הנביא: והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה וכו'". מפרש הרד"ק במקום: "והכלבים - ואם תאמר הכלבים האלה לא יאכילום בעליהם, לפיכך לא ישמרו הצאן, הנה הם אוכלים אבל אינם שבעים כי עזי נפש הם נפשם המתאוה היא עזה וחזקה ולא תשבע וכו'". גם לתרנגול יש נוכחות בולטת בחצר בקירקוריו וניקוריו. החל מעלות השחר הוא מכריז על נוכחותו בקולי קולות. אין ספק שתכונת ה"עזות" איננה ביטוי המתאר כוח פיסי בלבד משום שאם כך הוא ניתן היה למנות גם את הנמר כמפי שנאמר במשנה פרקי אבות (ה' י"ח): "יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". אם נסכם את המשותף למינים אלו הרי שמצטיירת דמות נועזת, עקשנית, מחבלת תחבולות וקשה לסילוק.

הצלף עונה לקריטריונים ל"עזות" שתארתי עד עתה. הוא נחשב לצמח פולש הגדל פרא ללא מעצורים. כאשר עוקרים אותו בגינה או בשדה מופיעים בעשרותיהם עוד ועוד נבטים חדשים. לאחר שקוצצים שיח הוא מעלה ענפים חדשים ובמספר גדול יותר. קוצניותו מקשה על סילוקו ומטרידה את הנאלצים לעבור סמוך לו. הצלף מסוגל להתבסס בגומחות שכמעט אף צמח לא יכול להתקיים בהן ולכן אנו רואים אותם גדלים בסדקי סלע ועל כתלים. שיחי הצלף הגדלים על פני הכותל המערבי מוכרים היטב לכל מבקר במקום.
 

תמונה 1.  שיחי צלף על הכותל  צילמה בליל חורף - תהילה רענן		תמונה 2.  צלף - שיח בפריחה         צילמה - תהילה רענן

לעיון נוסף:

א. דנין, 'עז באילנות - צלף', בצמחיית ישראל ברשת.

גדי הרלינג, הצלף - סגולותיו הגשמיות והפנימיות לפי דברי חז"ל

"צלף קוצני" באתר צמח השדה

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.