סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְאִי בָּעֵית אֵימָא אִי סְבִירָא לַן הַקָּפָה בָּרֶגֶל דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּיָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר הַקָּפָה בַּיָּד וּמָר סָבַר הַקָּפָה בָּרֶגֶל
וְאִי בָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַקָּפָה בַּיָּד וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר יָלְפִינַן יָד מֵרֶגֶל וּמָר סָבַר לָא יָלְפִינַן
וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַקָּפָה בַּיָּד וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא לָא סְבִירָא לֵיהּ אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא מָר סָבַר הַקָּפָה בַּיָּד וּמָר סָבַר הַקָּפָה בָּרֶגֶל
וְאִי בָּעֵית אֵימָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר סָבִיב דְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי כְּסָבִיב דְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וּמָר סָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ פְּנִימִי בִּמְקוֹם חֲדָא קֶרֶן דְּמִזְבֵּחַ חִיצוֹן קָאֵי
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שְׁנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים נִשְׁתַּיְּירוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן זֶה אוֹמֵר בְּיָדִי הִקַּפְתִּי וְזֶה אוֹמֵר בְּרַגְלַי הִקַּפְתִּי זֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו וְזֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו
זֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו סָבִיב דְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי כְּסָבִיב דְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְזֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ פְּנִימִי בִּמְקוֹם חֲדָא קֶרֶן דְּחִיצוֹן קָאֵי
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא מַתְנִיתִין מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד וּמְחַטֵּא וְעַל כּוּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִמַּעְלָה לְמַטָּה חוּץ מֵאוֹתָהּ שֶׁבַּאֲלַכְסוֹן שֶׁנּוֹתֵן מִמַּטָּה לְמַעְלָה
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד וּמְחַטֵּא וְעַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו מַמָּשׁ שֶׁנּוֹתֵן מִמַּעְלָה לְמַטָּה כִּי הֵיכִי דְּלָא נִיתַּוְּוסָן מָאנֵיהּ
הִזָּה מִמֶּנּוּ עַל טׇהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מַאי טׇהֳרוֹ אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא פַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי טְהַר טִיהֲרָא וְהָוֵי פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא
מֵיתִיבִי כְּשֶׁהוּא מַזֶּה אֵינוֹ מַזֶּה לֹא עַל גַּבֵּי הָאֵפֶר וְלֹא עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים אֶלָּא חוֹתֶה גֶּחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ וּמַזֶּה אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא עַל גִּלּוּיֵהּ דְּמִזְבֵּחַ כְּדִכְתִיב וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר
תַּנְיָא חֲנַנְיָא אוֹמֵר בְּצַד צְפוֹנִי הוּא נוֹתֵן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּצַד דְּרוֹמִי הוּא נוֹתֵן בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר פִּיתְחָא בְּדָרוֹם קָאֵי וּמָר סָבַר פִּיתְחָא בְּצָפוֹן קָאֵי
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא הֵיכָא דְּגָמְרָן מַתָּנוֹת דִּקְרָנוֹת הָתָם יָהֵיב עַל גַּגּוֹ מַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מָקוֹם שֶׁקִּדְּשׁוֹ שָׁם טִיהֲרוֹ
שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן דְּאָמַר קְרָא וְאֶת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפּוֹךְ וְכִי נָפֵיק בְּהָהוּא פָּגַע בְּרֵישָׁא
וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית תָּנוּ רַבָּנַן יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִית אַתָּה אוֹמֵר יְסוֹד דְּרוֹמִית אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יְסוֹד מַעֲרָבִית
אָמַרְתָּ יִלְמַד יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ לִיצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל מָה יְצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל בְּסָמוּךְ לוֹ וְאִי זֶה זֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי אַף יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ בְּסָמוּךְ לוֹ וְאִי זֶה זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי
תַּנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר זֶה וָזֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר זֶה וָזֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי בִּשְׁלָמָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָסָבַר יִלְמַד סָתוּם מִמְּפוֹרָשׁ
אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי מַאי טַעְמָא אָמַר רַב אָשֵׁי קָסָבַר פִּתְחָא בְּדָרוֹם קָאֵי
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּדְבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זֶה וָזֶה יְסוֹד דְּרוֹמִית וְסִימָנָיךְ מַשְׁכוּהּ גַּבְרֵי לְגַבְרָא
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן מוֹעֲלִין בְּדָמִים דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן

רש"י

ואי בעית אימא אי סבירא לן. דהקפה במזבח הפנימי ברגל היא כהקפה דחיצון דכולי עלמא ילפינן פנים מחוץ לענין ימין אלא סבירא להו להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות לפי שאינו צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה: מכלל דת''ק. לא שני ליה בין הקפת פנימי לחיצון אלא שניהן ברגל ותנא קמא דמתני' רבי יוסי הגלילי היא דהא כוותיה קאמר בברייתא: סביב דמזבח הפנימי. דכתיב ביה על קרנות המזבח סביב (ויקרא טז): כסביב דמזבח החיצון. מה זה ברגל אף זה ברגל: במקום חדא קרן. שהקרן של חיצון אמה על אמה: מתניתין רבי יהודה היא. דשמעינן ליה דאמר משום רבי אליעזר הכי: ועל כולן הוא נותן מלמעלה למטה. בזו שלפניו על כרחו כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו דהואיל וגבוה היא יותר מידו צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה ואם מושך מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית ידו ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו חוץ מאותה שבאלכסון שהיא רחוקה ואם בא למשוך מלמעלה למטה טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה אלא משכופף גופו ופושט זרועו מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה: ועל כולן נותן מלמטה למעלה. שכך נוח לו לכל הרחוקות: דלא ניתווסי מאניה. כדפרישית: אפלגיה דמזבח. באמצע גובה כתלו: טהר טיהרא. תרגום של צהרים (בראשית מג) שהוא בחצי היום: חנניה אומר בצד צפוני היה נותן. כל שבע הזאות חנניה סבר פתח דפרוכת בדרום וכי נפיק במערבית דרומית פגע והתם לא יהיב ברישא חיטוי דקרנות כדאמרן עד דנפיק למזרחית דרומית ויהיב והדר למערבית דרומית לשמאל משום דבהא איחייב ברישא כדאמרן לעיל ומשם למערבית צפונית צפונית מזרחית והתם דגמריה לחיטוי יהיב שבע הזאות: ורבי יוסי סבר פתח בצפון. כדקאמר במתני' הלכך במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית מזרחית מסיים והתם יהיב להזאות: במקום שקידשו. בקרנותיו שם טהרו בהזאות: דאמר קרא. גבי פר כהן משיח ואת כל דם הפר וגו' (ויקרא ד) ותניא בתורת כהנים הפר לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין ליסוד אשר פתח אהל מועד זה יסוד מערבי: יסוד המזבח. האמורה בחטאת החיצונה: ה''ג אמרת ילמד ירידתו מן הכבש וכו' ירידתו מן הכבש בחיצונות ליציאתו מן ההיכל ושירים הפנימיים בידו: זה וזה. חיצונות ופנימיות: ילמד סתום. חיצונות שלא פורש בהן לאיזה יסוד: מן המפורש. מן הפנימיות שכתוב בהן אל יסוד המזבח אשר פתח אהל מועד (שם) והוא יסוד מערבי: קסבר פיתחא. דהיכל בדרומו של מזבח קאי הלכך יסוד אשר פתח אהל מועד היינו דרומי: תנא דבי רבי ישמעאל בדבי ר' שמעון בן יוחי זה וזה יסוד דרומי. בבית מדרשו של ר''ש בן יוחי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסין בה זה וזה יסוד דרומי לומר חזר בו רבי ישמעאל: וסימן. שלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו שונין: משכוה גברי לגברא. תלמידי ר' שמעון משכו את ר' ישמעאל לומר כדבריהן:

תוספות

דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד. ולא גרסינן בההוא פגע ביה ברישא ולעיל בפרק אמר להם הממונה (דף לג.) פי' אין מעבירין על המצות גרסינן: משכוה גברי לגברא. בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נג:) איתא נמי וגרס רש''י התם זה וזה יסוד מערבי וסימן משכוה גברי לגברא ומפרש רש''י וזה לשונו תלמידי רבי ישמעאל שהן רבים משכו את ר''ש בן יוחי לומר כדבריהם ולא נהירא לר''י דבפרק בתרא דזבחים (דף קיט:) פליגי נמי רבי ישמעאל ור''ש בקרא דאל המנוחה ואל הנחלה דר' ישמעאל אומר דזו וזו שילה ור' שמעון אומר זו וזו ירושלים תנא דבי ר' ישמעאל בדבי רבי שמעון זו וזו ירושלים וסימן משכינהו גברא לגברי ומפרש רש''י ר' שמעון בן יוחי שהוא יחידי משך את תלמידי ר' ישמעאל להניח דברי רבם והשתא קשה חדא אין זה סימן דאדרבה דרך הוא שרבים מתגברין ומושכין את היחיד וא''כ אתי למיטעי ולומר איפכא גברי לגברא א''כ מה סימן הוא ועוד דהא באיזהו מקומן הוי איפכא גברי לגברא א''כ אתי למיטעי ע''כ נראה כמו שפרש''י כאן זה וזה יסוד דרומית מיהו ה''ג משכו גברי לגברא פירוש ר''ש בן יוחי שהוזכר שמו ושם אביו משך תלמידי רבי ישמעאל שהוזכר שמו ולא שם אביו לומר כדבריו וה''ג נמי בפרק בתרא דזבחים (ג''ז שם) וכן פי' בערוך בערך משך ואפילו אי גרסינן בתרוייהו גברא לגברי כגירסת רש''י דהתם נראה דלא קשה מה שהקשיתי הא אתי למיטעי ולהפך הסי' ולומר גברי לגברא די''ל דזה היה ידוע שרבי שמעון האריך ימים אחר רבי ישמעאל ותלמידי רבי ישמעאל נמשכו ללמוד לפניו אחר פטירת רבם ואורחא דמילתא הוא כל הנמשך אחר חבירו לביתו בין שהם רבים בין שהוא יחיד יש לו לומר כדברי מי שהוא נמשך אצלו:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר