|
טקסט הדף מנוקד
לִצְפוֹנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְחוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַבֵּית הַדֶּשֶׁן נִשְׂרָפִין
אָמַר רָבָא מַאן תְּנָא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הוּא דְּתַנְיָא אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף שֶׁיְּהֵא לְשָׁם דֶּשֶׁן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ מְשׁוּפָּךְ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְדִילְמָא בִּמְקוֹמוֹ מְשׁוּפָּךְ הוּא דִּפְלִיגִי תָּנוּ רַבָּנַן וְהַשּׂוֹרֵף הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים וְלֹא הַמַּצִּית אֶת הָאוּר וְלֹא הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְאֵי זֶהוּ הַשּׂוֹרֵף זֶה הַמְסַיֵּיעַ בִּשְׁעַת שְׂרֵיפָה יָכוֹל אַף מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ אֵפֶר מְטַמְּאִין בְּגָדִים תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם אוֹתָם מְטַמְּאִין בְּגָדִים וְלֹא מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ אֵפֶר מְטַמְּאִין בְּגָדִים רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַפָּר מְטַמֵּא נִיתַּךְ הַבָּשָׂר אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּשַׁוְּיֵהּ חֲרוֹכָא מַתְנִי' אָמְרוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל הִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר וּמִנַּיִין הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר דִּירְכָּאוֹת הָיוּ עוֹשִׂין וּמְנִיפִין בְּסוּדָרִין וְיוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא סִימָן גָּדוֹל הָיָה לָהֶם מִירוּשָׁלַיִם וְעַד בֵּית חֲדוֹדוֹ שְׁלֹשָׁה מִילִין הוֹלְכִין מִיל וְחוֹזְרִין מִיל וְשׁוֹהִין כְּדֵי מִיל וְיוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וַהֲלֹא סִימָן אַחֵר הָיָה לָהֶם לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית הָיָה קָשׁוּר עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל וּכְשֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר הָיָה הַלָּשׁוֹן מַלְבִּין שֶׁנֶּאֱמַר אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ גְּמָ' אָמַר אַבָּיֵי שְׁמַע מִינַּהּ בֵּית חֲדוֹדוֹ בַּמִּדְבָּר קָיְימָא וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּקָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר נַעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁנֵי שְׂעִירֵי מַתְנִי' בָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בוּץ קוֹרֵא וְאִם לָאו קוֹרֵא בְּאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא בְּאַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר וְגוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה בְּרָכוֹת עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַהוֹדָאָה וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן וְעַל הַמִּקְדָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל יְרוּשָׁלַיִם בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל הַכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה הָרוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אֵינוֹ רוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין וְהָרוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין אֵינוֹ רוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה וּמְלֶאכֶת שְׁנֵיהֶן שָׁוָה כְּאַחַת גְּמָ' מִדְּקָתָנֵי בְּאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ מִכְּלָל דִּקְרִיאָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא וְקָתָנֵי אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בוּץ קוֹרֵא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ בִּגְדֵי כְהוּנָּה נִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן דִּילְמָא שָׁאנֵי קְרִיאָה דְּצוֹרֶךְ עֲבוֹדָה הִיא דְּאִיבַּעְיָא לַן בִּגְדֵי כְהוּנָּה נִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן אוֹ לֹא נִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן תָּא שְׁמַע לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קוֹדֶשׁ שֵׁינָה הוּא דְּלָא הָא מֵיכָל אָכְלִי דִּילְמָא שָׁאנֵי אֲכִילָה דְּצוֹרֶךְ עֲבוֹדָה הִיא כִּדְתַנְיָא וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כּוּפַּר בָּהֶם מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִין שֵׁינָה הוּא דְּלָא הָא הַלּוֹכֵי מְהַלְּכִי בְּדִין הוּא דְּהַלּוֹכֵי נָמֵי לָא רש"ילצפונה של ירושלים. שכל מעשה חטאת בצפון: אבית הדשן. צריך שיקדים לשם דשן המזבח שיהא נקרא קודם לכן מקום שפך הדשן מכלל דלתנא קמא לא צריך: רבי אליעזר בן יעקב הוא. דאמר לא אשמועינן אלא שיהא מקומו מדרון שיהא דשנו משתפך: ודילמא במקומו משופך הוא דפליגי. ומודה רבי אליעזר בן יעקב שיקדים שם דשן אלא דבעי נמי מקומו משופך: השורף. המתעסק בצרכי שריפתן בגופן דכתיב אותם כגון המסייע בשעת שריפה והאי תנא אית ליה כרבי שמעון דאין מטמאין בגדים עד שיוצת בהן האור: דשויה חרוכא. דהוי ניתך הבשר ואפר מיהו לא הוו לתנא קמא מטמאין עד שיעשו אפר דאותם קרינא ביה לרבי אלעזר ברבי שמעון שוייה חרוכא לא מטמא דלא פר מיקרי: מתני' אמרו לו לכהן גדול וכו'. שאינו רשאי להתחיל בעבודה אחרת עד שהגיע שעיר למדבר שנאמר ושלח את השעיר במדבר ואחר כך ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה: דירכאות. בני אדם עומדים מירושלים לצוק בכדי שיראה זה סימנו של זה ומניפין אותם הסמוכין למדבר בסודרין וזה הסמוך לו רואה ומניף גם הוא ורואה חבירו הסמוך לירושלים דירכאות בלע''ז רידר''יגרדש: עד בית חדודו. הוא ראש המדבר ושם נתקיים ושלח את השעיר במדבר: הולכין מיל. כדאמרן לעיל (סו:) מיקירי ירושלים מלוין אותו עד סוכה הראשונה: גמ' נעשית מצותו. ומתחיל לקרות הפרשה: בא לקרות. את הפרשה דילפינן ממלואים דאמרינן בפ''ק (דף ה:) מניין שאף מקרא פרשה מעכב וכו': אם רצה לקרות בבגדי בוץ. שהוא לבוש עכשיו שעבד בהן עבודת היום: אצטלית. לבוש כמין חלוק: בית הכנסת. היה סמוך לעזרה בהר הבית: חזן הכנסת. שמש: ראש הכנסת. על פיו נחתכין צרכי הכנסת מי מפטיר מי פורס על שמע מי עובר לפני התיבה: ואך בעשור. שבפרשת אמור אל הכהנים: ואומר יותר ממה שקריתי וכו'. בגמרא מפרש טעמא: שבחומש הפקודים. ספר וידבר שמתחיל במנינן של ישראל ופרשת פינחס באותו ספר ושם המוספין אמורין: קורא על פה. טעמא מפרש בגמרא: על התורה. ברכה של אחריה אשר נתן לנו וכו': ועל העבודה. רצה בעמך ישראל ותרצה העבודה בדביר ביתך וכו' שאותך לבדך ביראה נעבוד: ועל ההודאה. מודים אנחנו לך עד הטוב לך להודות על העבודה מברך בשביל העבודה שעבד והודאה סמוכה לעבודה דכתיב זובח תודה יכבדנני (תהלים נ) אחר עבודה תודה והיא הודאה: על מחילת העון. מחול לעונותינו ביום הכפורים הזה וכו' עד מלך מוחל וסולח לעונותינו וכו': על המקדש. מתפלל על המקדש וחותם ברוך שבחר במקדש: ועל הכהנים. מתפלל על הכהנים וחותם ברוך שבחר בזרעו של אהרן וכן על ישראל: ועל שאר התפלה. מפרש בגמרא: גמ' נתנו ליהנות. נתן רשות ליהנות בהן בלא שעת עבודה: שינה הוא דלא. שמא יפיח: תוספותבמחנה לרבות אפילו חוץ למחנה אחת דלא תימא חוץ לג' מחנות כמו פרים הנשרפים בלאו קרא נגמר מחוץ למחנה דטומאת בגדים דדמו להדדי דתרוייהו לאו מכשירים נינהו ונראה לי דאי לא כתב במחנה הוה גמרינן מפרה דאף על גב דהאי מכשיר והאי לאו מכשיר הוא מכל מקום כיון דאידי ואידי בשחיטת חוץ איירי דכתיב גבי פרה והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו וגמרינן להו מהדדי ופרה גמרינן מפרים הנשרפין משריפתן ולא מטומאתן דלשריפתן דמיא דאידי ואידי מכשיר הוא אבל לטומאתן לא דמיא כלל: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|