סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְהֶחְזִירוּ לוֹ כַּסֵּדֶר וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁשָּׁאַל שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר חָזַר וְשָׁאַל כַּסֵּדֶר שֶׁנֶּאֱמַר הֲיַסְגִּירוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אוֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל וַיֹּאמֶר ה' יַסְגִּירוּ
וְאִם הוּצְרַךְ הַדָּבָר לִשְׁנַיִם מַחְזִירִין לוֹ שְׁנַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' לֵאמֹר הַאֶרְדּוֹף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂיגֶנּוּ וַיֹּאמֶר (ה') לוֹ רְדוֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל
וְאַף עַל פִּי שֶׁגְּזֵירַת נָבִיא חוֹזֶרֶת גְּזֵירַת אוּרִים וְתוּמִּים אֵינָהּ חוֹזֶרֶת שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים
לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן אוּרִים וְתוּמִּים אוּרִים שֶׁמְּאִירִין אֶת דִּבְרֵיהֶן תּוּמִּים שֶׁמַּשְׁלִימִין אֶת דִּבְרֵיהֶן
וְאִם תֹּאמַר בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין מִפְּנֵי מָה לֹא הִשְׁלִימוּ
הֵם שֶׁלֹּא בִּיחֲנוּ אִם לְנַצֵּחַ אִם לְהִנָּצֵחַ וּבָאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּיחֲנוּ הִסְכִּימוּ שֶׁנֶּאֱמַר וּפִנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עוֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר הַאוֹסִיף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִין אָחִי אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמֶר ה' עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ
כֵּיצַד נַעֲשֵׂית רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר בּוֹלְטוֹת רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר מִצְטָרְפוֹת
וְהָא לָא כְּתִיב בְּהוּ צָדִי אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב כְּתִיב שָׁם וְהָא לָא כְּתִיב טֵית אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שִׁבְטֵי יְשׁוּרוּן כְּתִיב שָׁם
מֵיתִיבִי כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וּשְׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו אֵין שׁוֹאֲלִין בּוֹ שֶׁהֲרֵי שָׁאַל צָדוֹק וְעָלְתָה לוֹ אֶבְיָתָר וְלֹא עָלְתָה לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תּוֹם כׇּל הָעָם וְגוֹ'
סַיּוֹעֵי הֲוָה מְסַיַּיע בַּהֲדַיְיהוּ
וְאֵין שׁוֹאֲלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ דְּאָמַר קְרָא וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים וְגוֹ' הוּא זֶה מֶלֶךְ וְכׇל [בְּנֵי] יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וְכׇל הָעֵדָה זוֹ סַנְהֶדְרִין
הֲדַרַן עֲלָךְ בָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל
מַתְנִי' יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְהַחַיָּה תִּנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין
הָאוֹכֵל כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ וְהַשּׁוֹתֶה מְלֹא לוּגְמָיו חַיָּיב כׇּל הָאוֹכָלִים מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת וְכׇל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לִמְלֹא לוּגְמָיו הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֵין מִצְטָרְפִין
גְּמָ' אָסוּר עָנוּשׁ כָּרֵת הוּא אָמַר רַבִּי אִילָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִרְמְיָה לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַחֲצִי שִׁיעוּר
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר חֲצִי שִׁיעוּר אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חֲצִי שִׁיעוּר מוּתָּר מִן הַתּוֹרָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר דְּאִיתְּמַר חֲצִי שִׁיעוּר
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אָסוּר מִן הַתּוֹרָה רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מוּתָּר מִן הַתּוֹרָה הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹחָנָן אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר מוֹדֶה רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁאָסוּר מִדְּרַבָּנַן
אִי הָכִי לָא נִיחַיַּיב עֲלֵיהּ קׇרְבַּן שְׁבוּעָה אַלְּמָא תְּנַן שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים חַיָּיב וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר
וְהָוֵינַן בַּהּ אַמַּאי חַיָּיב מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי בְּכוֹלֵל דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים עִם דְּבָרִים הָאֲסוּרִין
וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בִּמְפָרֵשׁ חֲצִי שִׁיעוּר וְאַלִּיבָּא דְרַבָּנַן אוֹ בִּסְתָם

רש"י

שלא כסדר. היה לו לשאול הירד שאול היסגירוני לפיכך השיבוהו על הראוי לשאול ראשון: ואם הוצרך לשניהן. כגון שהיה הדבר נחוץ ואין שהות להמתין כגון הארדוף האשיגנו דצקלג: גזירת נביא חוזרת. כגון של יונה בן אמיתי: שנאמר במשפט. כדין שאינו חוזר: שמאירין את דבריהם. מפרשי' את דבריהן: משלימין את דבריהן. כדאמרן אין גזירתן חוזרת: לא השלימו. שאמרו עליהן בשני ימים הראשונים עלו אליו ונפלו: הם שלא ביחנו. אורים ותומים לא פירשו להם בשני ימים הראשונים עלו והצליחו אלא עלו אליו אם לנצח אם להנצח: באחרונה. פירשו להם כי מחר אתננו בידך: בולטות. האותיות בולטות כגון עי''ן משמעון למ''ד מלוי ה''י מיהודה לומר עלה וכל אחת אינה זזה ממקומה אלא בולטת במקומה והוא מצרפן: והא לא כתב צד''י. בכל השבטים ואם צריך לה כגון והצל תציל מהיכן באה: שהרי שאל צדוק. כשהיה דוד בורח מפני אבשלום: שנאמר ויעל אביתר עד תום כל העם לעבור. ותניא בסדר עולם ושאל באורים ותומים ולא עלתה לו ונסתלק מן הכהונה שנאמר ויעל אביתר מדקתני דבעי כהן המדבר ברוח הקודש אלמא לא בולטות ולא מצטרפות היו דאם כן למה לי רוח הקודש: סיועי הוה מסייע. כהן בהדי אורים ותומים הלכך אם כהן כשר היה וראוי לשרות שכינה עליו האותיות בולטות או מצטרפות על ידו כשנשאלין בו ואם לאו לא בולטות ולא מצטרפות: הוא זה מלך. דהא ביהושע משתעי קרא: וכל בני ישראל אתו. מי שכל בני ישראל אתו לצאת למלחמה אחריו: מתני' יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וכו'. מפרש בגמרא דכל הני איקרו עינוי וגבי יוה''כ ה' עינויי' כתיבי והני ה' הוו דשתיה בכלל אכילה: מלך. דרכו ושבחו להיות נאה שנאמר (ישעיה לג) מלך ביפיו תחזינה עיניך: והכלה. צריכה נוי עד שתחבב על בעלה וכל שלשים יום לחופתה היא קרויה כלה: והחיה. יולדת: תנעול את הסנדל. שהצנה קשה לה: דברי רבי אליעזר. אכולהו קאי מלך וכלה וחיה: גמ' לחצי שיעור. כגון פחות מכותבת הגסה שהיא שיעור ליוה''כ כדתנן מתני' וכי לא שלים שיעורא כרת ליכא איסורא איכא: חצי שיעור. כלומר פחות מכשיעור אסור מן התורה לקמן בשמעתא דריש ליה מכל חלב: שאסור מדרבנן. ומתני' נמי מדרבנן קאמר: אי הכי. דלריש לקיש אסור מיהא מדרבנן לא ניחייב עליה קרבן שבועה הנשבע שלא יאכל חצי שיעור מדבר אסור ואכל לא ניחייב עליה קרבן שבועת ביטוי דהא קיימא לן במסכת שבועות (דף כז.) נשבע לקיים את המצוה ולא קיים פטור או נשבע לבטל ולא בטל פטור: ורבי שמעון פוטר. מקרבן שבועה: מושבע ועומד הוא. והוה ליה נשבע לקיים את המצוה: בכולל. שבועה שלא אוכל לא בשר שחוטה ולא בשר נבילה דמגו דחיילא אהתירא חיילא נמי אאיסורא ורבי שמעון פוטר דלית ליה איסור כולל ולא אמרינן מגו: וריש לקיש אמר אי אתה מוצא. שיהא חייב קרבן שבועה על הנבילה אם אכל כזית שהוא מושבע עליו מהר סיני אלא באוכל חצי שיעור שאינו מושבע עליו מסיני ובשבועתו נאסר עליו: במפרש. שלא אוכל אפילו חצי שיעור: ואליבא דרבנן. דאמרי בשבועות (דף יט:) דהנשבע שלא אוכל סתם אוסר עצמו בכשיעור: או בסתם. מצית לאוקומה ומיהו כשאכל לא אכל אלא חצי שיעור שאינו מושבע עליו מסיני ועל ידי שבועה שלא אוכל סתם נאסר בו:

תוספות

מתני' יום הכפורים כו'. סדר המסכתא תחילה נקט ז' ימים קודם יום הכפורים והדר נקט ליל יום הכפורים והדר נקט סדר עבודת היום והשתא נקט הלכות היום לענין איסור והיתר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר