|
טקסט הדף מנוקד
שֶׁכּוֹסֵס שְׂעוֹרִים שֶׁל תְּרוּמָה מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ כִּי יֹאכַל פְּרָט לְמַזִּיק
אָמַר רַב שֵׁיזְבִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זָר שֶׁבָּלַע שִׁזְפִין שֶׁל תְּרוּמָה וֶהֱקִיאָן וַאֲכָלָן אַחֵר רִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם (אֶת) קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ שֵׁנִי אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי עֵצִים לָרִאשׁוֹן בִּלְבַד הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה אֵין מִצְטָרְפִין מַאן תַּנָּא אָמַר רַב חִסְדָּא בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא דִּתְנַן כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֹּל שֶׁטּוּמְאָתוֹ וְשִׁיעוּרוֹ שָׁוֶה מִצְטָרֵף טוּמְאָתוֹ וְלֹא שִׁיעוּרוֹ שִׁיעוּרוֹ וְלֹא טוּמְאָתוֹ לֹא טוּמְאָתוֹ וְלֹא שִׁיעוּרוֹ אֵין מִצְטָרְפִין רַב נַחְמָן אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָא אָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה דְּשֵׁם טוּמְאָה חַד הִיא אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם יַתּוֹבֵי דַּעְתָּא הוּא וְהַאי לָא מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ וְכֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא דִּתְנַן כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כּוּ' וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם יַתּוֹבֵי דַּעְתֵּיהּ הוּא וְהַאי לָא קָא מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ מַתְנִי' אָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה חַיָּיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת אָכַל אוֹכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לִשְׁתִיָּה וְשָׁתָה צִיר אוֹ מוּרְיָיס פָּטוּר גְּמָ' אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֶמְרָה אַזְהָרָה בְּעִינּוּי מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכִי נִכְתּוֹב נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לֹא יֵאָכֵל אֲכִילָה בִּכְזַיִת נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לֹא תְעוּנֶּה קוּם אֱכוֹל מַשְׁמַע מַתְקֵיף לַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא הִשָּׁמֶר פֶּן לֹא תְעוּנֶּה אִם כֵּן נְפִישִׁי לְהוּ לָאוֵי מַתְקֵיף לַהּ רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא הִשָּׁמֶר בְּמִצְוַת עִינּוּי אִם כֵּן הִשָּׁמֶר דְּלָאו לָאו הִשָּׁמֶר דַּעֲשֵׂה עֲשֵׂה מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי נִכְתּוֹב אַל תָּסוּר מִן הָעִינּוּי קַשְׁיָא וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְכׇל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכׇל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כׇּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַל עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם עָנוּשׁ כָּרֵת וְאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה יָכוֹל לֹא יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה אֲבָל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת עַל תּוֹסֶפֶת עִינּוּי תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כׇל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעוּנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה עַל עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם עָנוּשׁ כָּרֵת וְאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת עַל תּוֹסֶפֶת עִינּוּי יָכוֹל לֹא יְהֵא בִּכְלַל עוֹנֶשׁ אֲבָל יְהֵא מוּזְהָר עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכׇל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַל עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הוּא מוּזְהָר וְאֵינוֹ מוּזְהָר עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה יָכוֹל לֹא יְהֵא מוּזְהָר עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה אֲבָל יְהֵא מוּזְהָר עַל תּוֹסֶפֶת עִינּוּי וְדִין הוּא וּמָה מְלָאכָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב אֵינוֹ מוּזְהָר עָלֶיהָ עִינּוּי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא מוּזְהָר עָלָיו אֲבָל אַזְהָרָה לְעִינּוּי שֶׁל יוֹם עַצְמוֹ לֹא לָמַדְנוּ מִנַּיִין לֹא יֹאמַר עוֹנֶשׁ בִּמְלָאכָה דְּגָמַר מֵעִינּוּי וּמָה עִינּוּי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב עָנוּשׁ כָּרֵת מְלָאכָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה נֶאֱמַר עוֹנֶשׁ בְּעִינּוּי וְנֶאֱמַר עוֹנֶשׁ בִּמְלָאכָה מָה מְלָאכָה לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר אַף עִינּוּי לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְעִינּוּי שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ תֹּאמַר בִּמְלָאכָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ אֶלָּא לֹא יֵאָמֵר עוֹנֶשׁ בְּעִינּוּי דְּגָמַר מִמְּלָאכָה מָה מְלָאכָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ עָנוּשׁ כָּרֵת עִינּוּי שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה נֶאֱמַר עוֹנֶשׁ בְּעִינּוּי וְנֶאֱמַר עוֹנֶשׁ בִּמְלָאכָה מָה מְלָאכָה עָנַשׁ וְהִזְהִיר אַף עִינּוּי עָנַשׁ וְהִזְהִיר אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לִמְלָאכָה שֶׁכֵּן נוֹהֶגֶת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים תֹּאמַר בְּעִינּוּי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אָמַר רָבִינָא הַאי תַּנָּא עֶצֶם עֶצֶם גָּמַר מוּפְנֶה דְּאִי לָא מוּפְנֶה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ כִּדְפָרְכִינַן לָאיֵי אִפְּנוֹיֵי מוּפְנֶה חַמְשָׁה קְרָאֵי כְּתִיבִי בִּמְלָאכָה חַד לְאַזְהָרָה דִימָמָא וְחַד לְאַזְהָרָה דְלֵילְיָא וְחַד לְעוֹנֶשׁ דִּימָמָא וְחַד לְעוֹנֶשׁ דְּלֵילְיָא וְחַד לְאַפְנוֹיֵי לְמִגְמַר עִינּוּי מִמְּלָאכָה בֵּין דִּימָמָא בֵּין דְּלֵילְיָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא נֶאֱמַר כָּאן עִינּוּי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עִינּוּי מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר יָלֵיף שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִשַּׁבַּת בְּרֵאשִׁית מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר רַב פָּפָּא אָמַר רש"ישכוסס. כל דבר שהוא אוכלו שלא כדרך אכילתו קרי ליה כוסס: שזפין. פרונ''ש בלע''ז שבלע בלא כסיסה: ראשון משלם קרן וחומש. שאף היא דרך אכילתן: ושני משלם דמי עצים לראשון. שהרי קנאן הראשון ונתחייב בתשלומיהן והן אינן ראויות עוד אלא להסקה: במחלוקת. השנויה במקום אחר שנויה במשנתנו ולא דברי הכל היא אלא רבי יהושע היא: שטומאתן ושיעורן שוה. כגון שני חצאי זיתים משני מתים או משתי נבילות או שתי חצאי עדשה משני שרצים שזמן טומאתן שוה ושיעורן שוה לטמא בשיעור אחד: טומאתו ולא שיעורו. כגון שרץ ונבילה ששניהן טומאת ערב אבל אין שיעורן שוה לטמא שזה בכזית וזה בכעדשה: שיעורו ולא טומאתו. כגון מת ונבילה ששניהן בכזית וזה טומאת שבעה וזה טומאת ערב: מתני' אינו חייב אלא חטאת אחת. דחד שמא הוא דאכילה ושתיה מחד קרא נפקי: אכל ועשה מלאכה. תרי שמות נינהו דמתרי קראי נפקי: גמ' אכילה בכזית. משמע והתורה לא חייבה עליו אלא ביישוב הדעת: השמר פן לא תעונה. השמר פן תבא לידי לא תעונה: א''כ נפישי להו לאוי. השמר ופן ששניהן לא תעשה הן ואנן לאו אחד אמרינן שמא לא רצה להרבות בו לאוין: השמר דלאו. כגון השמר בנגע הצרעת (דברים כד) שלא יקוץ בהרתו: השמר דעשה. השמר שתתענה: ותנא מייתי. אזהרה בעינוי מהכא: על תוספת מלאכה. אם לא הוסיף מחול על הקודש להפסיק מן המלאכה מבעוד יום: יהא מוזהר. בלאו: מה לעינוי וכו'. כלומר עונש דמלאכה לאו מופנה הוא שאם באת ללמדו מעינוי יש להשיב מלאכה הותרה מקצתה אצל גבוה: חמשה קראי כתיבי במלאכה. ארבעה לאוין וכרת אחד באחרי מות ובפ' אך בעשור (שבחומש הפקודים): וחד לעונש דליליא. דאם אינו ענין לאזהרה תנהו לענין עונש: ונאמר להלן תוספותכל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרפין. שמעתי מקשה מאי איצטריך קרא לרבי עקיבא בפרק קמא דסנהדרין (דף ד.) לרביעית דם הבא משני מתים שמטמא באהל ומאי טעמא דרבנן דפליגי והא קיימא לן כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרפין ומתרצא דמיירי ברביעית דם הבאה משני נפלים שאין לא בזה ולא בזה רביעית מתחילה אבל שני מתים שיש בכל אחד טפי מרביעית לדברי הכל מצטרפין חצי רביעית מזה וחצי רביעית מזה וכן שמעתי שיש להיות בתוספתא אמנם לא מצאתי אותו: השמר דעשה עשה. אע''ג דרבי יוחנן אית ליה בפ' הקומץ רבה (מנחות דף לו:) השמר דעשה נמי לאו הכא אליבא דריש לקיש דהוא מרא דשמעתא משני: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|