|
טקסט הדף מנוקדבִּצְבוּ נַפְשֵׁיהּ לִקְטָלָא נָפֵיק וּצְבוּ בֵּיתֵיהּ לֵית הוּא עָבֵיד וְרֵיקָן לְבֵיתֵיהּ אָזֵיל וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא בִּיאָה כִּיצִיאָה וְכִי הָוֵי חָזֵי אַמְבּוּהָא אַבָּתְרֵיהּ אָמַר אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ כְּגֶלֲלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד רוֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ רַב זוּטְרָא כִּי הֲווֹ מְכַתְּפִי לֵיהּ בְּשַׁבְּתָא דְרִיגְלָא הֲוָה אָמַר כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב לֹא טוֹב לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁנּוֹשְׂאִין לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא טוֹב לוֹ לְאַחְאָב שֶׁנָּשְׂאוּ לוֹ פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר יַעַן כִּי נִכְנַע (אַחְאָב מִלְּפָנָי) לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט טוֹב לָהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה טוֹב לוֹ לְמֹשֶׁה שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ לוֹ פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי הָא אִילּוּ הֶאֱמַנְתֶּם בִּי עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּם לִיפָּטֵר מִן הָעוֹלָם אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים לֹא דַּיָּין שֶׁהֵן זוֹכִין אֶלָּא שֶׁמְּזַכִּין לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת שֶׁכַּמָּה בָּנִים הָיוּ לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁרְאוּיִין לִישָּׂרֵף כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנֶּאֱמַר הַנּוֹתָרִים אֶלָּא שֶׁעָמַד לָהֶם זְכוּת אֲבִיהֶם אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים לֹא דַּיָּין שֶׁמְּחַיְּיבִין עַצְמָן אֶלָּא שֶׁמְּחַיְּיבִין לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת הַרְבֵּה בָּנִים הָיוּ לוֹ לִכְנַעַן שֶׁרְאוּיִין לִיסָּמֵךְ כְּטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא שֶׁחוֹבַת אֲבִיהֶם גָּרְמָה לָהֶן כׇּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ וְכׇל הַמַּחְטִיא אֶת הָרַבִּים כִּמְעַט אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה כׇּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ מַאי טַעְמָא כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגֵיהִנָּם וְתַלְמִידָיו בְּגַן עֵדֶן שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא תַעֲזוֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת וְכׇל הַמַּחְטִיא אֶת הָרַבִּים אִין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגַן עֵדֶן וְתַלְמִידָיו בְּגֵיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר אָדָם עָשׁוּק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּוֹר יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בוֹ הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֶחֱטָא וְאָשׁוּב לְמָה לִי לְמֵימַר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֶחֱטָא וְאָשׁוּב תְּרֵי זִימְנֵי כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ הוּתְּרָה לוֹ הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר עַל כׇּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי אַגַּב שָׁאנֵי עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וְכוּ' רָמֵי לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר חָבוּ לְרַבִּי אֲבָהוּ עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר וְהָא כְּתִיב אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים מַאן אֱלֹהִים דַּיָּינָא אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ הָכִי קָאָמַר אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים יִמְחוֹל לוֹ וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל בַּעֲדוֹ תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אָמַר רַבִּי יִצְחָק כׇּל הַמַּקְנִיט אֶת חֲבֵירוֹ אֲפִילּוּ בִּדְבָרִים צָרִיךְ לְפַיְּיסוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ אִם מָמוֹן יֵשׁ בְּיָדְךָ הַתֵּר לוֹ פִּסַּת יָד וְאִם לָאו הַרְבֵּה עָלָיו רֵיעִים (וְאָמַר) רַב חִסְדָּא וְצָרִיךְ לְפַיְּיסוֹ בְּשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר יָשׁוֹר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא שָׁוָה לִי (וְאָמַר) רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כׇּל הַמְבַקֵּשׁ מָטוּ מֵחֲבֵירוֹ אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁנֶּאֱמַר אָנָּא שָׂא נָא וְעַתָּה שָׂא נָא וְאִם מֵת מֵבִיא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָן עַל קִבְרוֹ וְאוֹמֵר חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי שֶׁחָבַלְתִּי בּוֹ רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה לֵיהּ מִילְּתָא לְרַבִּי אַבָּא בַּהֲדֵיהּ אֲזַל אִיתִּיב אַדַּשָּׁא דְּרַבִּי אַבָּא בַּהֲדֵי דְּשָׁדְיָא אַמְּתֵיהּ מַיָּא מְטָא זַרְזִיפֵי דְמַיָּא אַרֵישָׁא אָמַר עֲשָׂאוּנִי כְּאַשְׁפָּה קְרָא אַנַּפְשֵׁיהּ מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן שְׁמַע רַבִּי אַבָּא וּנְפֵיק לְאַפֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא צְרִיכְנָא לְמִיפַּק אַדַּעְתָּךְ דִּכְתִיב לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ רַבִּי זֵירָא כִּי הֲוָה לֵיהּ מִילְּתָא בַּהֲדֵי אִינִישׁ הֲוָה חָלֵיף וְתָנֵי לְקַמֵּיהּ וּמַמְצֵי לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּנֵיתֵי וְנִיפּוֹק לֵיהּ מִדַּעְתֵּיהּ רַב הֲוָה לֵיהּ מִילְּתָא בַּהֲדֵי הָהוּא טַבָּחָא לָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי אֲמַר אִיהוּ אֵיזִיל אֲנָא לְפַיּוֹסֵי לֵיהּ פְּגַע בֵּיהּ רַב הוּנָא אֲמַר לֵיהּ לְהֵיכָא קָא אָזֵיל מָר אֲמַר לֵיהּ לְפַיּוֹסֵי לִפְלָנְיָא אָמַר אָזֵיל אַבָּא לְמִיקְטַל נַפְשָׁא אֲזַל וְקָם עִילָּוֵיהּ הֲוָה יָתֵיב וְקָא פָלֵי רֵישָׁא דַּלִּי עֵינֵיהּ וְחַזְיֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אַתְּ זִיל לֵית לִי מִילְּתָא בַּהֲדָךְ בַּהֲדֵי דְּקָא פָלֵי רֵישָׁא אִישְׁתְּמִיט גַּרְמָא וּמַחְיֵיהּ בְּקוֹעֵיהּ וְקַטְלֵיהּ רַב הֲוָה פָּסֵיק סִידְרָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי עֲיַיל רש"יבצבו נפשיה. ברצון עצמו: לקטלא אזיל. לישא עונש חטא שמא ישגה בדין ועל עצמו אמר כן: וצבו ביתיה לית הוא עביד. בכל זה לא יעשה צורכי ביתו ולא ישתכר כלום בדבר: ולואי שתהא ביאה. שישוב ויכנס לביתו בלא חטא כיציאה: אמבוהא. גדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו: אם יעלה לשמים שיאו וגו' סופו כגללו לנצח יאבד. וכל זה אמר שלא תזוח דעתו: מכתפי ליה. זקן היה ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום מפניו: שנאמר הנותרים. אלמא אף הן היו ראויין לישרף ונותרו: אין חטא בא על ידו. הקב''ה מדחה מפניו את העבירה שלא תבא לידו: כי לא תעזוב נפשי. למדנו שהקב''ה מונע את החטא מלהכשילו: עשוק בדם נפש. מחויב בנפש שאבדה על ידו: אל יתמכו בו. שלא יפול אלא מניחין אותו ויפול בבור בגיהנם: כדרב הונא. דכיון דחטא תרי זימני שוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה לפי שהעבירה דומה עליו היתר: לימא דלא כרבי. דאמר לעיל אפי' לא עשה תשובה מכפר: אגב שאני. מאחר שעליו הוא סומך לחטוא אינו מכפר: והכתיב ופללו אלהים. וקא סלקא דעתך ופללו לשון תפלה ופיוס הוא שהקב''ה מפללו ומפייסו ומכפר לו: מאן אלהים דיין. והאי ופללו לשון ונתן בפלילים (שמות כא) הדיין ישפוט ביניהם: אי הכי. דפללו דקרא לשון משפט נינהו אימא סיפא מי יתפלל לו מי ישפטנו בשביל המקום וכי אין שלוחין הרבה למקום ליפרע הימנו: הכי קאמר. הכי נמי דפילול דקרא לשון פיוס הוא והכי קאמר אם יחטא איש לאיש ופללו לחבירו וריצהו האלהים ימחול לו: ואם לה' יחטא איש מי יתפלל בעדו. אם אינו שב מעבירות שבידו כך היה עלי הכהן מוכיח את בניו שישובו מרעתם: בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. בשביל זר לערבו בממון או אם נוקשת באמרי פיך שהקנטתו בדברים עשה זאת והנצל כי באת בכף רעך על עסקי ממון: לך התרפס. יד ופרע לו ועל מוקש אמרי פיך אם הקנטתו רהב רעיך הרבה רעים לבקש הימנו מחילה. רעיך בתרא דקרא מלא כתיב לפי שהוא לשון רבים: בשלש שורות. שלש פעמים יפייסוהו בשלשה אנשים בכל פעם שנאמר ישור לשון שורה ואין שורה פחותה משלשה בני אדם: חטאתי. הרי פעם אחת וישר העויתי הרי שתים ולא שוה לי הרי שלשה: אנא שא נא ועתה שא נא. אין נא אלא לשון בקשה: הוה ליה מילתא לר' אבא בהדיה. ר' אבא היה לו להתרעם על ר' ירמיה שחטא לו אזל ר' ירמיה איתיב אדשא דר' אבא: זרזיפי דמיא. התזת טיפי שופכין שהיתה השפחה שופכת וזרזיפי טיפין ודומה לו כרביבים זרזיף ארץ בספר תהלים (עב): ממציא נפשיה. לפני מי שחטא לו אולי יבקש ממנו מחילה וימחול לו: חליף ותני. עובר ושונה ומשלש פעמים רבות: בהדי טבחא. הטבח חטא לו: קאזיל אבא. רביה: למקטל נפשיה. עכשיו הוא מענישו למות: תבר רישא. משבר עצמות ראש של בהמה: בקועיה. בגרגרתו: סידרא. פרשת מקרא של נביאים או של כתובים: תוספותאין פירוש לקטע זה הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|