סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דְּלָא מִיעֲצַר וְכִי מֵאַחַר דְּלָא מִיעֲצַר אֵלִיָּהוּ אִשְׁתְּבוֹעֵי לְמָה לֵיהּ הָכִי קָאָמַר לֵיהּ אֲפִילּוּ טַל בְּרָכָה נָמֵי לָא אָתֵי וְלַיהְדְּרֵיהּ לְטַל דִּבְרָכָה מִשּׁוּם דְּלָא מִינַּכְרָא מִילְּתָא
אֶלָּא רוּחוֹת מְנָא לַן דְּלָא מִיעַצְרִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר קְרָא כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה' מַאי קָאָמַר לְהוּ אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל דְּבַדַּרְתִּינְכוּ בְּאַרְבַּע רוּחֵי דְעָלְמָא אִי הָכִי כְּאַרְבַּע בְּאַרְבַּע מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא הָכִי קָאָמַר כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הִלְכָּךְ בִּימוֹת הַחַמָּה אָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אָמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ
בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים לֹא אָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לֹא אָמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר מַעֲבִיר הָרוּחַ וּמַפְרִיחַ הַטַּל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ
תָּנָא בֶּעָבִים וּבָרוּחוֹת לֹא חִיְּיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר מַזְכִּיר מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דְּלָא מִיעַצְרִי
וְלָא מִיעַצְרִי וְהָתָנֵי רַב יוֹסֵף וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת אַתָּה אוֹמֵר מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמָּטָר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְלֹא יִהְיֶה מָטָר הֲרֵי מָטָר אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת
קַשְׁיָא רוּחוֹת אַרוּחוֹת קַשְׁיָא עָבִים אַעָבִים עָבִים אַעָבִים לָא קַשְׁיָא הָא בְּחָרְפֵי הָא בְּאַפְלֵי
רוּחוֹת אַרוּחוֹת לָא קַשְׁיָא הָא בְּרוּחַ מְצוּיָה הָא בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה חַזְיָא לְבֵי דָרֵי אֶפְשָׁר בְּנָפְווֹתָא
תָּנָא הֶעָבִים וְהָרוּחוֹת שְׁנִיּוֹת לַמָּטָר הֵיכִי דָּמֵי אָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה דְּבָתַר מִיטְרָא לְמֵימְרָא דִּמְעַלְּיוּתָא הִיא וְהָכְתִיב יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר וְאָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה זִיקָא דְּבָתַר מִטְרָא
לָא קַשְׁיָא הָא דַּאֲתָא נִיחָא הָא דַּאֲתָא רַזְיָא וְאִי בָּעֵית אֵימָא הָא דְּמַעֲלֶה אָבָק הָא דְּלָא מַעֲלֶה אָבָק
וְאָמַר רַב יְהוּדָה זִיקָא דְּבָתַר מִיטְרָא כְּמִיטְרָא עֵיבָא דְּבָתַר מִיטְרָא כְּמִיטְרָא שִׁימְשָׁא דְּבָתַר מִיטְרָא כִּתְרֵי מִטְרֵי לְמַעוֹטֵי מַאי לְמַעוֹטֵי גִּילְהֵי דְלֵילְיָא וְשִׁמְשָׁא דְּבֵינֵי קַרְחֵי
אָמַר רָבָא מְעַלֵּי תַּלְגָא לְטוּרֵי כְּחַמְשָׁה מִטְרֵי לְאַרְעָא שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ
וְאָמַר רָבָא תַּלְגָא לְטוּרֵי מִטְרָא רַזְיָא לְאִילָנֵי מִטְרָא נִיחָא לְפֵירֵי

רש"י

ולא מיעצר. לעולם אפילו באותן שנים: אישתבועי למה ליה. אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. הא לא נעצר: אפילו טל דברכה. שיצמיח שום צמח: וליהדריה לטל דברכה. ולימא ואתנה טל ומטר: דלא מינכרא מילתא. דהא טל הוה מעיקרא ולא היה אחאב הרשע מודה בחזירה דטל של ברכה דאי הוה אומר ואתנה טל ומטר היה אחאב מקנטרו ואומר לו שלא נעצר: אלא דמכניפנא לכו מד' רוחי עלמא לא גרסינן דהא פרשתי אתכם כתיב בקרא ואיכא למימר דגרס ליה והכי משתמע קרא כי מד' רוחות השמים שפרשתי אתכם משם אקבצכם ואריכות לשון בעלמא הוא דלא כתיב קיבוץ בקרא: כשם שא''א לעולם בלא רוחות. שלא יתקיים מרוב הבל וחמימות: בלא ישראל. שאין העולם מתקיים אלא בשביל ישראל והכי אמר קרא כי כד' רוחות השמים פרשתי אתכם לרוחות העולם כדי שיתקיים שנאמר (ירמיה לג) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי: בימות החמה. מניסן עד החג: משיב הרוח אין מחזירין אותו. דבלאו הכי לא מיעצר: מוריד הגשם מחזירין אותו. דמיעצר וכיון דבעא אמיטרא לא התפלל תפלתו כהוגן וחוזר לראש הברכה ואומרה בלא מוריד הגשם לפי שהגשמים בקיץ סימן קללה הן מפני הקציר: מעביר הרוח. שלא ינשב: ומפריח הטל. שלא ירד: אין מחזירין אותו. דלא מיעצרי: בעבים. מקשר עבים: למימרא דלא מיעצרי. לפיכך לא חייבוהו להזכיר: בחרפי. עבים בכירות הבאים לפני המטר אינן עצורות: באפלי. הבאות מאוחרות לאחר המטר דשניות למטר הן כדלקמן ובהנהו כתיב ועצר וכיון דאין כולם נעצרות לא חייבו להזכיר: שאינה מצויה. כתיב ועצר ואפ''ה לא חייבוהו להזכיר דסגי ליה במצויה רוחות לא מצי לתרוצי הא בחרפי הא באפלי דרוח בין במטר בין בלא מטר לא מיעצר כגון רוח מצויה: רוח שאינה מצויה נמי חזיא לבי דרי. לגורן לזרות הקשין מן התבואה ונחייב להזכיר: אפשר בנפוותא. וו''ן בלע''ז בנפה וכברה: שניות. כמעט שמועילות כמטר עצמו: מאי היא. אי זה עבים ורוחות קאמר דשניות למטר: אמר עולא ואיתימא רב יהודה דבתר מיטרא. עבים ורוחות שלאחר המטר: זיקא ל''ג הכא: יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר וגו': זיקא דבתר מיטרא. שהרוח מעלה אבק אחר הגשמים ונדבק בתבואה: ה''ג הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא. כשירד בנחת אינו מעלה אבק: רזיא. בכח ולא גרסינן ואי בעית אימא הא והא כו' אלא ה''ג הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק והיינו הך: כמיטרא. שניות למטר כדקתני בתוספתא: למעוטי מאי. מאחר דכולהו כמיטרא מאי קמעטינן דהוי בתריה ולא הוי כמיטרא: גילהי דליליא. אישלושטר''א בלע''ז בגילהי הוה קאי במס' (פסחים דף יג.) ורוב גילהי בליליא שכיח: וביומא שמשא דביני קרחי. שבין העבים שנראה במקום אחד אורה ובמקום אחר מעונן כקרח שיש לו שערות במקום אחד וקרחה במקום אחר: מעלי תלגא לטורי. וכ''ש לבקעה אלא הרים אין להם גשמים אלא שלג שהגשמים יורדין למטה ואין ההר שותה מהן ועוד שלג שבעמקים נמס והולך מפני החום ששולט שם כמים הוא אבל בהרים קרוי שלג: כחמשה מיטרי לארעא. דהכי משמע קרא כי לשלג יאמר הוא ארץ כשיאמר לשלג הוה ארץ הרי הוא כגשם מטר וגשם מטרות והרי יש כאן חמשה: מיטרא ניחא. שיורד בנחת יפה לפירות התבואה:

תוספות

בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו מוריד הגשם מחזירין אותו: אבל אם דילג שלא אמר לא גשם ולא טל אין מחזירין ובימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו אכן אם אמר מוריד הטל בימות הגשמים אין מחזירין ואם ספק אם הזכיר אם לאו אם אינו זכור שלא אמר שום דבר בימות הגשמים כל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הוא אומר ומחזירין מספק כל ל' יום וכן זכרנו ומי כמוך וכתוב לחיים שאומרים מן הכסה עד יום הכפורים מספק מחזירין ירושלמי בשם רבי חנינא היה שייך בגשם והזכיר טל אין מחזירין אותו בטל והזכיר של גשמים מחזירין אותו והתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר לא דמי ההוא דמצלי ומיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל ומפרש רבינו נתנאל טוב כשאינו מזכיר לא גשם ולא טל מכשהוא מזכיר גשם לפי שהגשמים סימן קללה בימות החמה היה שייך בטל לא הזכיר לא טל ולא גשם אין מחזירין אותו והדין להפך במוריד הגשם דאמר בירושלמי בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו והתניא אם לא שאל בברכת השנים או שלא אמר גבורות גשמים מחזירין בההוא דלא הזכיר כלל לא טל ולא מטר ומשם הר''ם שאין לומר בימות החמה משיב הרוח דהא אמר רבי חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו מכלל דלכתחילה אין לאומרו ומשום הכי אמר הר''י בשם א''ז לעולם בין בימות החמה בין בימות הגשמים מוריד הטל דלעולם לא אתי לידי ספק אמר ספק לא אמר והיכא דלא מזכיר בגבורות מזכיר בשומע תפלה דהכי קאמר בירושלמי ומה שאלה שהיא מדוחק אומר בש''ת הזכרה שהיא מרווח לא כ''ש וכי היכי דשואלין בש''ת הוא מזכיר בש''ת ואפילו הזכיר קודם שומע תפלה אינו אומר עד שיגיע לש''ת והיכא דלא אמר בשומע תפלה אי נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לש''ת ואי לא חוזר לראש בין לא אמר מוריד הגשם ובין לא אמר ותן טל ומטר (ומחזירין) וכן הפסק והני מילי ביחיד אבל שליח צבור פסק רבינו יהודה דאין מחזירין לפי דאין מחזירין שליח צבור אלא משום ג' דברים מתחיית המתים ומבונה ירושלים ומברכת ולמלשינים משום דנראה ככופר שמעתי מפי רבי שלמה לא דמי מצלי ומיקל למאן דלא מצלי ולא מיקל פירוש מיקל כמו מקלל כלומר שאין מחזירין אם לא אמר ותן טל ומטר: הא בחרפי. פי' הא דאמר נעצרים היינו בחריפי כלומר בפירות המתבכרות וכו' אבל באפלי במאוחרות לא מיעצרי: רוחות ארוחות לא קשיא הא ברוח וכו'. וה''ה דמצי לשנויי הא בחריפי הא באפלי אלא שפיר קא משני ליה הא ברוח מצויה וכו': שניות למטר. שניות במעלה כדאמרי אינשי משנה למלך: הא דאתא ניחא. פי' כשיורדות בנחת חשובה כאן ברזיא כלומר בחוזק ואז אינה טובה: גילהי דלילא. פי' זריחת הלילה שקורין לנישו''ר בלעז: ושמשא דביני קרחי. פי' כמו דבר קרחה שמכאן ומכאן יורדין הגשמים והשמש זורח באמצע זה השמש לא מעלי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר