סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

יוֹמָא חַד שַׁמְעֵיהּ דְּקָא גָרֵיס אָמַר שְׁמוּאֵל הַשּׁוֹלֶה דָּג מִן הַיָּם בְּשַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁיָּבַשׁ בּוֹ כְּסֶלַע חַיָּיב אֲמַר לֵיהּ וְלֵימָא מָר וּבֵין סְנַפִּירָיו אֲמַר לֵיהּ וְלָא סָבַר לַהּ מָר דְּהָהִיא רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי אָבִין אַמְרַהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא נִיהוּ
אֲמַר לֵיהּ וְלָאו קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יוֹקֶרֶת הֲוָה שְׁכִיחַ מָר אֲמַר לֵיהּ הִין אֲמַר לֵיהּ וּמַאי טַעְמָא שַׁבְקֵיהּ מָר וַאֲתָא הָכָא אֲמַר לֵיהּ גַּבְרָא דְּעַל בְּרֵיהּ וְעַל בְּרַתֵּיה לָא חָס עֲלַי דִּידִי הֵיכִי חָיֵיס
בְּרֵיהּ מַאי הִיא יוֹמָא חַד הֲווֹ אֲגִרִי לֵיהּ אֲגִירֵי בְּדַבְרָא נְגַהּ לְהוּ וְלָא אַיְיתִי לְהוּ רִיפְתָּא אֲמַרוּ לֵיהּ לִבְרֵיהּ כָּפֵינַן הֲווֹ יָתְבִי תּוּתֵי תְּאֵינְתָּא אֲמַר תְּאֵנָה תְּאֵנָה הוֹצִיאִי פֵּירוֹתַיִךְ וְיֹאכְלוּ פּוֹעֲלֵי אַבָּא אַפִּיקָא וַאֲכַלוּ
אַדְּהָכִי וְהָכִי אֲתָא אֲבוּהּ אֲמַר לְהוּ לָא תִּינַּקְטוּ בְּדַעְתַּיְיכוּ דְּהַאי דִּנְגַהְנָא אַמִּצְוָה טָרַחְנָא וְעַד הַשְׁתָּא הוּא דְּסַגַּאי אֲמַרוּ לֵיהּ רַחֲמָנָא לַישְׂבְּעָךְ כִּי הֵיכִי דְּאַשְׂבְּעַן בְּרָךְ אֲמַר לְהוּ מֵהֵיכָא אֲמַרוּ הָכִי וְהָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה אָמַר לוֹ בְּנִי אַתָּה הִטְרַחְתָּ אֶת קוֹנְךָ לְהוֹצִיא תְּאֵנָה פֵּירוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ יֵאָסֵף שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ
בְּרַתֵּיה מַאי הִיא הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא בַּעֲלַת יוֹפִי יוֹמָא חַד חַזְיֵאּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה כָּרֵיא בְּהוּצָא וְקָא חָזֵי לַהּ אָמַר לוֹ מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אִם לְלוֹקְחָהּ לֹא זָכִיתִי לִרְאוֹתָהּ לֹא אֶזְכֶּה אֲמַר לַהּ בִּתִּי קָא מְצַעֲרַתְּ לְהוּ לִבְרִיָּיתָא שׁוּבִי לְעַפְרִיךְ וְאַל יִכָּשְׁלוּ בִּיךְ בְּנֵי אָדָם
הַוְיָא לֵיהּ הָהוּא חֲמָרָא כְּדַהֲווֹ אָגְרִי לַהּ כׇּל יוֹמָא לְאוּרְתָּא הֲווֹ מְשַׁדְּרִי לֵהּ אַגְרַהּ אַגַּבַּהּ וְאָתְיָא לְבֵי מָרַהּ וְאִי טָפוּ לַהּ אוֹ בָּצְרִי לַהּ לָא אָתְיָא יוֹמָא חַד אִינְּשׁוֹ זוּגָא דְסַנְדָּלֵי עֲלַהּ וְלָא אֲזַלָה עַד דְּשַׁקְלוּנְהוּ מִינַּהּ וַהֲדַר אֲזַלָה
אֶלְעָזָר אִישׁ בִּירְתָּא כַּד הֲווֹ חָזוּ לֵיהּ גַּבָּאֵי צְדָקָה הֲווֹ טָשׁוּ מִינֵּיהּ דְּכׇל מַאי דַּהֲוָה גַּבֵּיהּ יָהֵיב לְהוּ יוֹמָא חַד הֲוָה סָלֵיק לְשׁוּקָא לְמִיזְבַּן נְדוּנְיָא לִבְרַתֵּיהּ חַזְיוּהּ גַּבָּאֵי צְדָקָה טְשׁוֹ מִינֵּיהּ
אֲזַל וּרְהַט בָּתְרַיְיהוּ אֲמַר לְהוּ אַשְׁבַּעְתִּיכוּ בְּמַאי עָסְקִיתוּ אֲמַרוּ לֵיהּ בְּיָתוֹם וִיתוֹמָה אָמַר לָהֶן הָעֲבוֹדָה שֶׁהֵן קוֹדְמִין לְבִתִּי שְׁקַל כֹּל דַּהֲוָה בַּהֲדֵיהּ וִיהַב לְהוּ פָּשׁ לֵיהּ חַד זוּזָא זְבַן לֵיהּ חִיטֵּי וְאַסֵּיק שַׁדְיֵיהּ בַּאֲכַלְבָּא
אֲתַאי דְּבֵיתְהוּ אֲמַרָה לַהּ לִבְרַתֵּיהּ מַאי אַיְיתִי אֲבוּךְ אֲמַרָה לָהּ כׇּל מָה דְּאַיְיתִי בַּאֲכַלְבָּא שְׁדִיתֵיהּ אָתְיָא לְמִיפְתַּח בָּבָא דַאֲכַלְבָּא חֲזָת אֲכַלְבָּא דְּמַלְיָא חִיטֵּי וְקָא נָפְקָא בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא וְלָא מִיפְּתַח בָּבָא מֵחִיטֵּי אֲזַלָא בְּרַתֵּיה לְבֵי מִדְרְשָׁא אֲמַרָה לֵיהּ בֹּא וּרְאֵה מָה עָשָׂה לְךָ אוֹהַבְךָ אֲמַר לַהּ הָעֲבוֹדָה הֲרֵי הֵן הֶקְדֵּשׁ עָלַיִךְ וְאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא כְּאֶחָד מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל
רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אָמַר כַּמָּה אִיכָּא מִשְּׁמוּאֵל הָרָמָתִי לִיהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁכֵּן נִתְקַע אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁעָלְתָה בְּיָמָיו כָּךְ חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִיטְרָא
דְּבֵי נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אוֹדְעִינְהוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וּלְרֵישׁ לָקִישׁ לְצַפְרָא אוֹדְעִינְהוּ אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן הָא לָא קַבֵּילְנָא עֲלַן מֵאוּרְתָּא אָמַר לֵיהּ אֲנַן בָּתְרַיְיהוּ גְּרִרִינַן
דְּבֵי נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא תְּנָא לְהוּ אוֹשַׁעְיָא זְעֵירָא דְּמִן חַבְרַיָּיא וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה
מָשָׁל לְכַלָּה שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ כׇּל זְמַן שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כׇּל גּוּפָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת כָּל גּוּפָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה
אֲתוֹ עַבְדֵּיהּ וּרְמוֹ לֵיהּ סוּדָרָא בְּצַוְּארֵיהּ וְקָא מְצַעֲרוּ לֵיהּ אֲמַרוּ לְהוּ בְּנֵי מָאתֵיהּ שִׁבְקֵיהּ דְּהָא נָמֵי מְצַעַר לַן כֵּיוָן דַּחֲזֵינַן דְּכׇל מִילֵּיהּ לְשׁוּם שָׁמַיִם לָא אָמְרִינַן לֵיהּ מִידֵּי וְשָׁבְקִינַן לֵיהּ אַתּוּן נָמֵי שִׁבְקוּהּ
רַבִּי גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא נְחֵית קַמֵּיהּ אִילְפָא (וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אִילְפֵי) אֲמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּנְשַׁב זִיקָא מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וַאֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לֵיהּ מַאי עוֹבָדָךְ אֲמַר לֵיהּ דָּיַירְנָא בְּקוּסְטָא דְחִיקָא דְּלֵית בֵּיהּ חַמְרָא לְקִידּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא טָרַחְנָא (וְאָתֵינָא) [וּמַיְיתֵינָא] חַמְרָא לְקִידּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא וּמַפֵּיקְנָא לְהוּ יְדֵי חוֹבְתַיְיהוּ
רַב אִיקְּלַע לְהָהוּא אַתְרָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא נְחֵית קַמֵּיהּ שְׁלִיחָא דְצִבּוּרָא אֲמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּנְשַׁב זִיקָא אֲמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וַאֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לֵיהּ מַאי עוֹבָדָךְ אֲמַר לֵיהּ מַיקְרֵי דַרְדְּקֵי אֲנָא וּמַקְרֵינָא לִבְנֵי עַנְיֵי כִּבְנֵי עַתִּירֵי וְכֹל דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ לָא שָׁקֵלְינָא מִינֵּיהּ מִידֵּי וְאִית לִי פִּירָא דִכְווֹרֵי וְכׇל מַאן דְּפָשַׁע מְשַׁחֵידְנָא לֵיהּ מִינַּיְיהוּ וּמְסַדְּרִינַן לֵיהּ וּמְפַיְּיסִינַן לֵיהּ עַד דְּאָתֵי וְקָרֵי
רַב נַחְמָן גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר שַׁקְלוּהּ לְנַחְמָן חֲבוּטוּ מִן גּוּדָּא לְאַרְעָא חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִיטְרָא
רַבָּה גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַרוּ לֵיהּ וְהָא רַב יְהוּדָה כִּי הֲוָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לְהוּ מַאי אֶעֱבֵיד אִי מִשּׁוּם תַּנּוֹיֵי אֲנַן עֲדִיפִינַן מִינַּיְיהוּ דְּבִשְׁנֵי דְּרַב יְהוּדָה כׇּל תַּנּוֹיֵי

רש"י

יומא חד שמעיה. רב אשי לרבי יוסי בר אבין ל''א יומא חד שמעיה רבי יוסי בר אבין לרב אשי דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון דיבש בו כסלע אע''פ שהוא מפרכס לאחר כן ובעוד שהוא מפרכס השליכו במים חייב משום נטילת נשמה שהיא אב מלאכה דתנן (שבת דף עג.) השוחטו כו' אמר ליה רבי יוסי ובין סנפיריו דודאי לא חי וכשאין מחוסר צידה עסקינן כגון שצדו בתוך הסל והניחו במים לחיות כדרך שעושין הדייגין: א''ל. רב אשי ולא סבר לה מר דהאי ובין סנפיריו רבי יוסי בר אבין אמרה כלומר מ''ט לא אמרת ליה משמיה שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם: סנפיריו. שפורח בהן: לא תנקטו לי בדעתייכו. אל תחשדוני שלא הבאתי לכם מזונות עד עכשיו: דסגאי. שטרחתי ואיחרתי: דהוה כריא בהוצא. סותר גדר העצים כדי להסתכל דרך הנקב: אמר ליה רבי יוסי מאי האי. מה אתה מעיין כאן: אינשו. שכחו: טשו מפניו. היו מתחבאים: העבודה. שבועה: ביתום ויתומה. לזווג זה לזו: אכלבא. אוצר של חטים: אוהבך. הקב''ה: אלא כאחד מעניי ישראל. משום דמעשה נסים הוא ואסור לאדם להנות ממעשה נסים כדאמר לעיל (דף כ:) ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו: רבי יהודה נשיאה. היה בנו של רבן גמליאל בר רבי: לשמואל הרמתי. שיורדין גשמים בשבילו דכתיב הלא קציר חטים היום ועכשיו באין כל ישראל והטילו על ר' יהודה בן גמליאל דצווח וליכא דמשגח ביה: שנתקע. תקוע: והא לא קבלינן מאתמול. בהדייהו: גרירין. (גרירינן) גרורין ומשוכין אנו אחריהן וכמי שקבלנו עלינו: זעירא דמן חבריא. צעיר שבישיבה והאי דקרי ליה הכי משום דאושעיא אחרינא הוה התם: מעיני העדה. זקנים מאירי עיני העם: בזמן שעיניה יפות אין כל גופה וכו'. דודאי כל גופה יפה: אין עיניה יפות כו'. הואיל והנהו דבי נשיאה דהוו עיני העדה רשעים דלת העם אין צריכין לבדוק מה מעשיהם לכך לא משגחו בהו מן שמים: אתו עבדי דריש גלותא וקא מצערו ליה. לאושעיא: אמרו ליה בני מתא. לעבדי דבי נשיאה: מצער לן. מחרף ומגדף אותנו: נחית קמיה. לפני התיבה: נשא. כמו נשב: בקוסטא דחיקא. בכפר דחוק שיש בו עניות ביותר: פירא דכוורי. מחילות של דגים: כל מאן דפשע. דלא בעי מיקרי משחדינא ליה כו': ומסדרינא ליה ומפייסינא ליה. מתקנן כסדר:

תוספות

השולה דג מן הים. שולה כמו מגביה כיון שיבש בו כסלע שעדיין הוא מפרכס ובשעה שמפרכס חזר והשליכו לים חייב משום נטילת נשמה. שהיא אב מלאכה דתנן (שבת דף עג.) השוחטו והמפשיטו גבי אבות מלאכות:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר