סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְאִישְׁתְּכַח כְּווֹתִי חַמַּת זוֹ טְבֶרְיָא וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חַמַּת עַל שׁוּם חַמֵּי טְבֶרְיָא רַקַּת זוֹ צִיפּוֹרִי וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת מִשּׁוּם דְּמִידַּלְיָיא כְּרַקְתָּא דְנַהְרָא כִּינֶּרֶת זוֹ גִּינּוֹסַר וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כִּינֶּרֶת דִּמְתִיקִי פֵּירָא כְּקָלָא דְכִינָּרֵי
אָמַר רָבָא מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר רַקַּת לָאו טְבֶרְיָא הִיא וְהָא כִּי שָׁכֵיב אִינִישׁ הָכָא הָתָם סָפְדִי לֵיהּ הָכִי גָּדוֹל הוּא בְּשֵׁשַׁךְ וְשֵׁם לוֹ בְּרַקַּת וְכִי מַסְּקִי אֲרוֹנָא לְהָתָם סָפְדִי לֵיהּ הָכִי אוֹהֲבֵי שְׂרִידִים יוֹשְׁבֵי רַקַּת צְאוּ וְקַבְּלוּ הֲרוּגֵי עוֹמֶק
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי זֵירָא פְּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָנָא אֶרֶץ שִׁנְעָר הָרָה וְיָלְדָה אֶרֶץ צְבִי גִּידְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ אוֹי נָא לָהּ אָמְרָה רַקַּת כִּי אִבְּדָה כְּלִי חֶמְדָּתָהּ
אֶלָּא אָמַר (רַבָּה) חַמַּת זוֹ חַמֵּי גְרָר רַקַּת זוֹ טְבֶרְיָא כִּינֶּרֶת זוֹ גִּינּוֹסַר וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת שֶׁאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּהּ מְלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַקַּת שְׁמָהּ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (רָבָא) אָמַר רַקַּת שְׁמָהּ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא שֶׁטּוֹבָה רְאִיָּיתָהּ
אָמַר זְעֵירָא קִטְרוֹן זוֹ צִיפּוֹרִי וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִיפּוֹרִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הָהָר כְּצִפּוֹר
וְקִטְרוֹן צִיפּוֹרִי הִיא וְהָא קִטְרוֹן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זְבוּלוּן הֲוַאי דִּכְתִיב זְבוּלוּן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלוֹל וּזְבוּלוּן מִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו הֲוָה שֶׁנֶּאֱמַר זְבוּלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת מַה טַּעַם מִשּׁוּם דְּנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה
אָמַר זְבוּלוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְאַחַיי נָתַתָּ לָהֶם שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְלִי נָתַתָּ הָרִים וְגִבְעוֹת לְאַחַיי נָתַתָּ לָהֶם אֲרָצוֹת וְלִי נָתַתָּ יַמִּים וּנְהָרוֹת אָמַר לוֹ כּוּלָּן צְרִיכִין לָךְ עַל יְדֵי חִלָּזוֹן שֶׁנֶּאֱמַר [עַמִּים הַר יִקְרָאוּ] וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל
תָּנֵי רַב יוֹסֵף שְׂפוּנֵי זֶה חִלָּזוֹן טְמוּנֵי זוֹ טָרִית חוֹל זוֹ זְכוּכִית לְבָנָה אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִי מוֹדִיעֵנִי אָמַר לוֹ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק סִימָן זֶה יְהֵא לְךָ כׇּל הַנּוֹטֵל מִמְּךָ בְּלֹא דָּמִים אֵינוֹ מוֹעִיל בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ כְּלוּם
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קִטְרוֹן זוֹ צִיפּוֹרִי אַמַּאי מִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו וְהָא הָוְיָא צִיפּוֹרִי מִילְּתָא דַּעֲדִיפָא טוּבָא וְכִי תֵּימָא דְּלֵית בַּהּ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לְדִידִי חֲזֵי לִי זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ דְּצִיפּוֹרִי וְהָוְיָא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל
וְכִי תֵּימָא דְּלָא נְפִישָׁא דִּידֵיהּ כְּדַאֲחוּהּ וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְדִידִי חֲזֵי לִי זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ דְּכׇל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְהָוְיָא כְּמִבֵּי כוּבֵּי עַד אַקְרָא דְתוּלְבַּקְנֵי עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין פַּרְסֵי אוּרְכָּא וּפוּתְיָא שִׁיתָּא פַּרְסֵי
אֲפִילּוּ הָכִי שָׂדוֹת וּכְרָמִים עֲדִיפָא לֵיהּ דַּיְקָא נָמֵי דִּכְתִיב וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה שְׁמַע מִינַּהּ
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר זוֹ קֵסָרִי בַּת אֱדוֹם שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין הַחוֹלוֹת וְהִיא הָיְתָה יָתֵד תְּקוּעָה לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְווֹנִים וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ אַחִידַת מִגְדַּל שִׁיר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מַאי דִּכְתִיב וַהֲסִירוֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקּוּצָיו מִבֵּין שִׁינָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ וַהֲסִירוֹתִי דָּמָיו מִפִּיו זֶה בֵּית בָּמַיָּא שֶׁלָּהֶן וְשִׁקּוּצָיו מִבֵּין שִׁינָּיו זֶה בֵּית גַּלְיָא שֶׁלָּהֶן
וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבֶּאֱדוֹם וְהָיָה כְּאַלּוּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי אֵלּוּ תֵּרַאטְרָיוֹת וְקִרְקְסָיוֹת שֶׁבֶּאֱדוֹם שֶׁעֲתִידִין שָׂרֵי יְהוּדָה לְלַמֵּד בָּהֶן תּוֹרָה בָּרַבִּים
אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֶשֶׁם זוֹ פַּמְיָיס עֶקְרוֹן תֵּעָקֵר זוֹ קֵסָרִי בַּת אֱדוֹם שֶׁהִיא הָיְתָה מֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל מְלָכִים אִיכָּא דְּאָמְרִי דִּמְרַבִּי בָּהּ מַלְכֵי וְאִיכָּא דְּאָמְרִי דְּמוֹקְמִי מִינָּה מַלְכֵי
קֵסָרִי וִירוּשָׁלַיִם אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם חָרְבוּ שְׁתֵּיהֶן אַל תַּאֲמֵן יָשְׁבוּ שְׁתֵּיהֶן אַל תַּאֲמֵן חָרְבָה קֵסָרִי וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וְיָשְׁבָה קֵסָרִי תַּאֲמֵן שֶׁנֶּאֱמַר אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה אִם מְלֵיאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ אִם מְלֵיאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא וּלְאוֹם מִלְאוֹם יֶאֱמָץ
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב יוּחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק אָמַר יִצְחָק לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוּחַן עֵשָׂו אָמַר לוֹ רָשָׁע הוּא אָמַר לוֹ בַּל לָמַד צֶדֶק אָמַר לוֹ בְּאֶרֶץ נְכוֹחוֹת יְעַוֵּל אָמַר לוֹ אִם כֵּן בַּל יִרְאֶה גֵּאוּת ה'
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל תִּתֵּן לְעֵשָׂו הָרָשָׁע תַּאֲוַת לִבּוֹ זְמָמוֹ אַל תָּפֵק זוֹ

רש"י

ואישתכח כוותי גרסי': רקתא דנהרא. שפת הנהר גבוה מן הנהר אף ציפורי יושבת בראש ההר: כי שכיב איניש הכא. כשמת אדם גדול בבבל: ספדי ליה התם. בטבריא: ששך. בבל בחילוף א''ת ב''ש: ושם לו ברקת. יצא לו שם בטבריא: וכי מסקי ארון. של מת מבבל לקוברו בטבריא: אמרו הכי. הספדנין קורין בשווקים בלשון הזה שיצאו לקראת המת: אוהבי שרידים. אוהבי ישראל: יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עמק. מתי בבל העמוקה: ר' זירא עלה מבבל לארץ ישראל ומת שם בטבריא: [ארץ צבי. ארץ] ישראל: גידלה שעשועיה. של שנער: בטיבורה. באמצעיתה: לא הוריש את יושבי קטרון. שבאה לחלקו ועבר על מה שאמר הקב''ה לא תחיה כל נשמה (דברים כ) והניחן לגור שם ביניהם ולהעלות להם מס: על מדותיו. על מזלו שנמדד לו מן השמים מדה שאינו חפץ בה: כולן צריכין לך. כל אחיך יהו צריכין לך: על ידי חלזון. חלזון עולה מן הים להרים וצובעין בדמו תכלת ונמכר בדמים יקרים: עמים הר יקראו. מכל השבטים יתקבצו להריך לקנות שפוני טמוני חול: שפוני זה חלזון. שהוא דבר חשוב ספון חשוב בלשון ברייתא: טרית. דג שקורין טונינ''א: זכוכית לבנה. היוצא מן החול כדאמר ביציאות השבת (שבת טו:) וחול של זבולון חשוב משאר חולות וראוי לזכוכית לבנה: מי מודיעני. על זאת לתת לי דמים: כל המוצא חלזון ונוטלו בלא דמים אינו מצליח: שם יזבחו זבחי צדק. כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום: זבת חלב ודבש. העזים אוכלין תאנים והדבש נוטף מהן והחלב זב מן העזים ונעשים כמין נחל: ששה עשר מיל. ד' פרסאות: לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארץ ישראל. בכל מקום שהוא שם ואם באת לצרפו יחד הוי כמבי כובי עד אקרא דתולבקני שם מקום: אקרא. מקום מעבר הנהר ובלע''ז פורט''ו: עדיפי ליה. חביבי ליה: יתד תקועה. לרעה: אחידת מגדל שיר. כבושת מגדל שיר: והסירותי דמיו מפיו וגו'. גבי צור כתיב שהוא ראש לאדום: גלייא במיא. ראשי ע''ז הם לאדום: כיבוסי. היא ירושלים: והיה אדום לאלופי יהודה. ועקרון תהיה בית תלמוד בירושלים: לשם. עיר שכיבשו בני דן: זו פמייס. שמשם ירדן יוצא כדאמר מר ירדן יוצא ממערת פמייס (בכורות דף נה.): מטרופולין. לשון יון אימא של מלכות מטר''א אם פולין לשון שררה כדאמר מר עד שבאו דיופלי מהעיר שני שרים (תענית דף יח:): דמרבי. שמגדלין שם בני מלכים: אמלאה החרבה. רישא דקרא יען אמרה צור על ירושלים אמלאה החרבה עכשיו אתמלא מחורבתה: רשע. זה עשו: בארץ נכוחות יעול. את ירושלים יחריב: אמר יצחק להקב''ה יוחן רשע זה עשו אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע הוא: אמר. יצחק בל למד צדק כלומר אין אדם יכול ללמד עליו צדק אמר לו. הקב''ה: בארץ נכוחות יעול. כלומר עתיד להחריב את ארץ ישראל: אמר יצחק. אם כן בל יראה גאות ה': זממו אל תפק אל תוציאנו מנחיריו זמם כמין טבעת ברזל שנותנין בחוטמה של אנקה ונמשכת בו ומתוך חוזקה אינה משתמרת כי אם בו:

תוספות

שטובה ראייתה. שהיו שם גנות ופרדסים: דכל הנוטל (פרוטה) ממך בלא דמים אין מועיל. דכתיב שם יזבחו זבחי צדק וגזל לא מהני בזבח: טראטריות וקרקסיאות. י''מ בתי עבודת כוכבים ומכנה אותן טרטאכ' לשון חרפה וקרקסיאות רוצה לומר בית הכסא בלשון ערב וקשה לומר שאותן מקומות מטונפות יכול ללמוד שם תורה אלא ודאי לשממה יהא במהרה בימינו ורוצה לומר בתים שמתאספים שם לוועד של עובדי עבודת כוכבים:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר