|
טקסט הדף מנוקד
כָּאן לְמַעֲשֵׂר וּמְנָא תֵּימְרָא דְּחוּלִּין לָא בָּעוּ כַּוּוֹנָה דִּתְנַן גַּל שֶׁנִּתְלַשׁ וּבוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפַל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים טְהוֹרִין קָתָנֵי אָדָם דּוּמְיָא דְּכֵלִים מָה כֵּלִים דְּלָא מְכַוְּונִי אַף אָדָם דְּלָא מְכַוֵּין
וּמִמַּאי דִּלְמָא בְּיוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה אֵימָתַי יִתָּלֵשׁ הַגַּל עָסְקִינַן וְכֵלִים דּוּמְיָא דְּאָדָם מָה אָדָם דְּבַר כַּוּוֹנָה אַף כֵּלִים דִּמְכַוֵּין לְהוּ וְכִי תֵּימָא בְּיוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה מַאי לְמֵימְרָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לִיגְזוֹר דִּלְמָא אָתֵי לְמִיטְבַּל בְּחַרְדָּלִית שֶׁל גְּשָׁמִים אִי נָמֵי נִגְזוֹר רָאשִׁין אַטּוּ כִּיפִּין קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא גָּזְרִינַן וּמְנָא תֵּימְרָא דְּלָא מַטְבִּילִין בְּכִיפִּין דְּתַנְיָא מַטְבִּילִין בְּרָאשִׁין וְאֵין מַטְבִּילִין בְּכִיפִּין לְפִי שֶׁאֵין מַטְבִּילִין בָּאֲוִיר אֶלָּא מֵהָא דִּתְנַן פֵּירוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ אַמַּת הַמַּיִם וּפָשַׁט מִי שֶׁיָּדָיו טְמֵאוֹת וּנְטָלָן יָדָיו טְהוֹרוֹת וּפֵירוֹת אֵינָן בְּכִי יוּתַּן וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁיּוּדְחוּ יָדָיו יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהַפֵּירוֹת הֲרֵי הֵן בְּכִי יוּתַּן אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה לְרַב נַחְמָן הַטּוֹבֵל לְחוּלִּין וְהוּחְזַק לְחוּלִּין אָסוּר לְמַעֲשֵׂר הוּחְזַק אִין לֹא הוּחְזַק לָא הָכִי קָאָמַר אַף עַל פִּי שֶׁהוּחְזַק לְחוּלִּין אָסוּר לְמַעֲשֵׂר אֵיתִיבֵיהּ טָבַל וְלֹא הוּחְזַק כְּאִילּוּ לֹא טָבַל מַאי לָאו כְּאִילּוּ לֹא טָבַל כְּלָל לֹא כְּאִילּוּ לֹא טָבַל לְמַעֲשֵׂר אֲבָל טָבַל לְחוּלִּין הוּא סָבַר דַּחוֹיֵי קָא מְדַחֵי לֵיהּ נְפַק דָּק וְאַשְׁכַּח דְּתַנְיָא טָבַל וְלֹא הוּחְזַק אָסוּר לַמַּעֲשֵׂר וּמוּתָּר לַחוּלִּין אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טָבַל וְעָלָה מַחְזִיק עַצְמוֹ לְכֹל מַה שֶּׁיִּרְצֶה מֵיתִיבִי עוֹדֵהוּ רַגְלוֹ אַחַת בַּמַּיִם הוּחְזַק לְדָבָר קַל מַחְזִיק עַצְמוֹ לְדָבָר חָמוּר עָלָה שׁוּב אֵינוֹ מַחְזִיק מַאי לָאו אֵינוֹ מַחְזִיק כְּלָל לֹא עוֹדֵהוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּחְזַק מַחְזִיק עָלָה אִם לֹא הוּחְזַק מַחְזִיק וְאִם הוּחְזַק אֵינוֹ מַחְזִיק מַאן תַּנָּא עוֹדֵהוּ רַגְלוֹ אַחַת בַּמַּיִם אָמַר רַבִּי פְּדָת רַבִּי יְהוּדָה הִיא דִּתְנַן מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוּוֹנוֹת וְיָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ זֶה אַחַר זֶה הָרִאשׁוֹן טָהוֹר וְהַשֵּׁנִי טָמֵא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אִם הָיוּ רַגְלָיו שֶׁל רִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מַחְלוֹקֶת בְּמַעֲלוֹת דְּרַבָּנַן אֲבָל מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה דִּבְרֵי הַכֹּל אַף הַשֵּׁנִי טָמֵא וְהַיְינוּ דְּרַבִּי פְּדָת אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מַחְלוֹקֶת מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה אֲבָל בְּמַעֲלוֹת דְּרַבָּנַן דִּבְרֵי הַכֹּל אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר וּפְלִיגָא דְּרַבִּי פְּדָת אָמַר עוּלָּא בָּעֵי מִינֵּיהּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי יְהוּדָה מַהוּ לְהַטְבִּיל מְחָטִין וְצִינּוֹרִיּוֹת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן גּוּד אַחֵית אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה גּוּד אַסֵּיק לֵית לֵיהּ אוֹ דִלְמָא גּוּד אַסֵּיק נָמֵי אִית לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ שָׁלֹשׁ גְּמָמִיּוֹת בַּנַּחַל הָעֶלְיוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה וְהָאֶמְצָעִית הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל עֶשְׂרִים עֶשְׂרִים סְאָה וְהָאֶמְצָעִית שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה וְחַרְדָּלִית שֶׁל גְּשָׁמִים עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵאִיר הָיָה אוֹמֵר מַטְבִּיל בָּעֶלְיוֹנָה וְהָתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רש"יכאן למעשר. בעי כוונה וכ''ש בתרומה: הכי גרסינן מה כלים דלא מיכווני אף אדם נמי דלא מיכוון: חרדלית. ששוטפת ויורדת ממקום גבוה ויש בה ארבעים סאה והטובל בה לא עלתה לו טבילה משום דמקום קטפרס הוא מקום זקוף יותר מדאי ומ' סאה שבו אינן במקום אחד ותנן הנצוק והקטפרס אינו חיבור (טהרות פ''ח מ''ט) ואף אם אינו קטפרס נמי אין טובלין בו לפי שאין מי גשמים מטהרים דרך זחילתן עד שיהו נקוין דרך אשבורן דתניא בת''כ אי מה מעיין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין ת''ל אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור (ויקרא יא) המעיין מטהר בזוחלין והמקוה באשבורן ורבינו האי גריס הרדלית: ראשין. אחד מראשי הגל כשהוא מגיע לארץ: כיפין. אמצעיתו של גל שעומד באויר כמין כיפה ואם הושיט כלים למעלה והטבילן בכיפה אינה טבילה כדמפרש ואזיל: שאין מטבילין באויר. שלא אמרה תורה מקוה של אויר לטבילה: ידיו טהורות. אע''פ שלא נתכוון: ופירות אינן בכי יותן. דבעינן גבי הכשר יותן דומיא דכי יתן דניחא ליה: ואם בשביל שיודחו ידיו. נתכוון ליטול פירות הרי הוא בכי יותן ומקבלין טומאה מעכשיו וכיון דנתכוון להדיח ידיו גלי דעתיה דניחא ליה בהך נפילה שעל ידיה הדיח ידיו: הוחזק אין. אם נתכוון הוא דהויא טבילה לחולין: טבל. ויצא ועלה מן המים: מחזיק עצמו. בטבילה שטבל כבר לכל מה שירצה: מאי לאו אינו מחזיק כלל. כלומר בין שהחזיק עצמו בשעת טבילה בדבר קל בין שלא החזיק עצמו לכלום שוב אינו מחזיק: אם לא הוחזק לשום דבר שטבל סתם מחזיק לכל מה שירצה אבל אם הוחזק לקל אינו מוחזק לחמור דהא אינתיק ליה לדבר קל: מאן תנא. דמשום עודנו במים חשיב ליה כתחילת טבילה ואע''פ שהוחזק מחזיק: והשני טמא. שהרי חסר השיעור במים שעל הראשון: מחלוקת. דרבי יהודה ורבנן כשהיתה טבילתו בשביל אחת ממעלות של חכמים כגון האונן והמחוסר כפורים שצריכין טבילה לקודש ואינו טמא טומאה דאורייתא בההיא קאמר רבי יהודה דמהני ליה רגליו של ראשון נוגעות במים דאמרינן גוד אחית מים שעליו כאילו הן במקוה: והיינו דרבי פדת. דאוקי לעיל הא דעודיהו כרבי יהודה ולא כרבנן אלמא לרבנן אפי' לגבי מעלות לא מהני עודיהו דהא חזקה דאמר הוחזק לקל אסור לחמור מעלות נינהו: איכא דאמרי כו'. הכא גרסי' ופליגא דר' פדת דאילו לרב נחמן הא דעודיהו הוחזק לקל הוחזק לחמור דברי הכל הוא דהא לא פליגי רבנן עליה דר''י אלא מטומאה דאורייתא לטהרה: צינורות. שטווין בו זהב ועשוין כמין מזלג קטן מאד: בראשו של ראשון. בעודו במים: גממיות. גומות בנחל שיפולי הרים שקורין וולור''א בלע''ז וכן נחל איתן נחל ארנון תחתונה עליונה ואמצעית שנחל מדרון משופע הוא: עוברת ביניהן. ומחברתן: תוספותנגזור אטו חרדלית. פרש''י שיורדת מהר גבוה ויש בה מ' סאה ולא עלתה שם טבילה דקטפרס אינו חיבור והר''י פי' וכן כתוב בכמה פירושים של רש''י דפסול מטעם דאין מקוה מטהר בזוחלין אלא באשבורן כדתניא בת''כ ומיהו אומר הר''ר אלחנן ע''כ טעם ראשון עיקר מדגזרינן בגל של ים דאי משום זחילה אז בשל ים מהני אי לא מוקמינן לה כר' [מאיר] דאמר במס' מקואות (פ''ה מ''ד) כל הימים כמקוה והיה קשה למורי מאי קאמר משום חרדלית של מי גשמים הא בשל ים נמי לא מהני כדתנן ב''ה אומרים אין מטבילין בחרדלית ומשמע דבכל חרדלית מיירי מדלא הוזכר ליה בהדיא גשמים ולפי' ראשון ניחא ומיהו אכתי יש להקשות דקטפרס הוה חיבור לענין מקואות כדפירש הר''י ואם כן למה לא מהני ואי הוה טעמא משום זחילה יתכן טפי: לא כאילו לא טבל למעשר. ורבותא דמתני' משום חולין הויא דמהניא אף בלא כוונה דאי משום מעשר אף כי הוחזק לחולין קתני רישא דלא מהני הר''ר אלחנן ועוד י''ל דאי משום רישא הייתי אומר דטפי עדיף לא הוחזק כלל למעשר מהוחזק לחולין דהא עקר דעתו לגמרי ממעשר: טבל ועלה כו'. ועודנו לח ובכמה ספרים כתיב בהדיא לח: רבי יהודה אומר מאיר היה אומר מטבילין בעליונה. ל''ג רש''י מכלל דר''י כו' והכי פירש מטבילין בעליונה מטעם גוד אסיק וכ''ש גוד אחית ולא פליג עליה רבי יהודה מדלא קתני ליה ואני חולק עליו והא תניא רבי מאיר אומר בין בעליונה בין בתחתונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה וכו' ולשון הכתוב בספרים אין להעמידה דא''כ מתנייתא קשיין אהדדי ומאי חזית דציית לבתרייתא כל זה פרש''י. ומיהו יש ליישב גירסת הספרים וכן היא הצעת הגי' בפר''ח ר' יהודה אומר ר' מאיר היה אומר בתחתונה ולא בעליונה דאית ליה גוד אחית ולא גוד אסיק מכלל דר' יהודה אית ליה גוד אסיק דמדקאמר רבי מאיר אומר משמע דאין הוא מודה לו ופריך והתניא ר' יהודה אומר ר''מ אומר בין בתחתונה בין בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה אלמא לית ליה גוד אסיק ומתני' אהדדי לא קשיין דקמייתא דר''י אומר מאיר אומר ולא בעליונה היינו לפי דעתו של רבי יהודה אבל לסברא של ר''מ אף בעליונה. בשם מורי: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|