|
טקסט הדף מנוקד
שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי וְגַבֵּי צִיצִית נָמֵי אִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּמוֹכַח וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּמוּפְנֶה
אִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּמוֹכַח דְּאִם כֵּן לִכְתְּבֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי פָּרָשַׁת צִיצִית לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבֵיהּ הָכָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּמוּפְנֶה מִכְּדִי כְּתַב וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז לְמָה לִי שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי הָנֵי מִצְרָךְ צְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ הָוֵה אָמֵינָא כׇּל דֶּרֶךְ הַעֲלָאָה אֲסַר רַחֲמָנָא וַאֲפִילּוּ מוֹכְרֵי כְסוּת כְּתַב רַחֲמָנָא לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז דֻּומְיָא דִלְבִישָׁה דְּאִית בֵּיהּ הֲנָאָה וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לֹא תִלְבַּשׁ הֲוָה אָמֵינָא דַּוְקָא לְבִישָׁה דִּנְפִישׁ הֲנָיָיתַהּ אֲבָל הַעֲלָאָה לָא כְּתַב רַחֲמָנָא לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ אִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים לְמָה לִי מִכְּדִי כְּתַב וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה סְתָם בְּגָדִים וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֶחָד מֵהֶן צֶמֶר וּפִשְׁתִּים אַף כֹּל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים צֶמֶר וּפִשְׁתִּים דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי וְאַכַּתִּי אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הַעֲלָאָה הִיא דְּלָא נְפִישׁ הֲנָאָתַהּ אֲבָל לְבִישָׁה דִּנְפִישׁ הֲנָיָיתַהּ כֹּל תְּרֵי מִינֵי אֲסַר רַחֲמָנָא כְּתַב רַחֲמָנָא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים אִם כֵּן לִשְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ וְתֵיתֵי שַׁעַטְנֵז שַׁעַטְנֵז מֵהַעֲלָאָה וְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים הָא לָאו הָכִי כִּלְאַיִם בְּצִיצִית הֲוָה אָמֵינָא דַּאֲסַר רַחֲמָנָא וְהָכְתִיב וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם וְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּל בְּגָדִים צֶמֶר וּפִשְׁתִּים הֵם וְאָמַר רַחֲמָנָא עֲבֵיד לֵיהּ תְּכֵלֶת וּתְכֵלֶת עַמְרָא הוּא וּמִמַּאי דִּתְכֵלֶת עַמְרָא הוּא מִדְּשֵׁשׁ כִּיתָּנָא תְּכֵלֶת עַמְרָא הוּא אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כִּדְרָבָא דְּרָבָא רָמֵי כְּתִיב הַכָּנָף מִין כָּנָף וּכְתִיב צֶמֶר וּפִשְׁתִּים הָא כֵּיצַד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים פּוֹטְרִין בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן שְׁאָר מִינִין בְּמִינָן פּוֹטְרִין שֶׁלֹּא בְּמִינָן אֵין פּוֹטְרִין וְהָא תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֵית לֵיהּ דְּרָבָא אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כִּי דִיּוּקָא דְּרָבָא הַכָּנָף מִין כָּנָף וְהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא עָבֵיד לֵיהּ צֶמֶר לְצֶמֶר וּפִשְׁתִּים לְפִשְׁתִּים וְכִי עָבְידַתְּ צֶמֶר לְצֶמֶר צִבְעֵיהּ אֲבָל צֶמֶר לְפִשְׁתִּים וּפִשְׁתִּים לְצֶמֶר לָא כְּתַב רַחֲמָנָא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים דַּאֲפִילּוּ צֶמֶר לְפִשְׁתִּים וּפִשְׁתִּים לְצֶמֶר רש"י
לאפנויי. לאנוסתו של אביו דיליף מסמוכים דלעיל: לא תלבש שעטנז למה לי. שמע מינה לאפנויי ולמדרש סמוכים: ואפי' מוכרי כסות. שאין מתכוונים להנאת חימום: צמר ופשתים למה לי. אי לאשמועינן דכלאים צמר ופשתים הוא דקאסר לא צריך דמכדי בכלאים כתיב בגד ותנא דבי ר' ישמעאל כו': באחד מהם. גבי נגעים בבגד צמר או בבגד פשתים (ויקרא יג): ואכתי איצטריך. למכתב צמר ופשתים הכא גבי לבישה ואע''ג דכתיב בגד בהעלא' דמשמע צמר ופשתים דס''ד כו': ותנא דבי רבי ישמעאל. דילפינן אליביה כלאים בציצית מדאייתר צמר ופשתים למיסמכיה לגדילים תעשה לך: טעמא דכתב רחמנא כו' כל בגדים צמר ופשתים הם. והאי בגדיהם דציצית משמע בין של צמר בין של פשתים ואמר רחמנא עביד ותכלת נמי לפשתים: ותכלת עמרא. מדשש כיתנא דכתי' (שמות לט) מכנסי בד שש משזר ובד היינו פשתים כדמפרש בבא לו כ''ג במסכת יומא (דף עא:) בד דבר העולה בד בבד תכלת עמרא וכן שאר צבעים האמורים בבגדי כהונה ארגמן ותולעת שני שאין בגדי כהונה אלא מצמר ופשתים דכתיב בספר יחזקאל (מד) ביוה''כ בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר ש''מ שעבודות החיצונות יש בהם צמר עם פשתן ולא מין אחר ומדמפרש קרא שש באחד מן המינין שמע מינה שאר המינין צמר היו: סד''א כדרבא. אי לא כתב רחמנא צמר ופשתים הוה דרשי' הכנף מין כנף כרבא למימר דלבגד פשתים עשה פשתן ולצמר עשה צמר וצבעי' תכלת אבל כלאים לא קמ''ל דרשא דסמוכין דאפילו כלאים והכי הוי מסקנא דמילתא אלא דקא מפרש ואזיל מילתי' דרבא: כתיב הכנף. עשה ציצית ממין הכנף ואם טלית של משי עשה ציצית של משי וכתיב צמר ופשתים גדילים תעשה לך דמשמע עשה ציצית מצמר ופשתים: והא תנא דבי ר' ישמעאל לית ליה דרבא. דדריש הכנף מין כנף דהא לתנא דבי רבי ישמעאל טלית של שאר מינין אינה חייבת בציצית דהא בגד כתיב ותנא דבי רבי ישמעאל קאמר כל בגד צמר ופשתים: איצטריך. צמר ופשתים אע''ג דלא דריש תנא דבי ר' ישמעאל מין כנף לשאר מינין: סד''א. לגבי טלית של צמר ופשתים דריש כי דיוקא דרבא דדריש ציצית מין כנף: והכי אמר רחמנא כו'. קמ''ל דרשא דסמוכין למישרי כלאים בציצית:
תוספות
מכדי כתיב ובגד כלאים וגו'. ההוא קרא דגדילים לא מצית לאייתורי ולמימר מכדי כתיב פרשת ציצית למאי הילכתא כתביה דכולה איצטריך כדדרשינן לקמן (דף ה:) גדילים ארבעה ודרשינן נמי על ד' כנפות ולא על ג' וה' כסותך ולא של אחרים אשר תכסה בה. פרט לכסות סומא ולמעט שאין מכסה רובו: אבל לבישה כל תרי מיני אסר רחמנא. וא''ת אפילו חד מינא ה''א דאסור ובלבד שיהא שוע טווי ונוז וי''ל דשעטנז משמע נמי תערובות: אם כן לשתוק קרא מיניה ותיתי שעטנז שעטנז מהעלא'. וא''ת בפ' במה מדליקין (שבת כז: ושם) קאמר רב פפא אף כל צמר ופשתים דקאמר רבי ישמעאל לאיתויי כלאים וקאמר התם דהא דרב פפא בדותא היא דכלאים צמר ופשתים בהדיא כתב בהו ומאי קושיא והא איצטריך אף כל לאפנויי צמר ופשתים כדקאמר הכא וי''ל דבמסקנא דנפקא לן הפנאה לרבנן משעטנז לר' ישמעאל נמי תיפוק מהתם ותו לא איצטריך אף כל לאפנויי צמר ופשתים דכלאים: ותנא דבי ר' ישמעאל וכו'. וא''ת בלא תנא דבי ר' ישמעאל נמי יוכל לדקדק דבגדים משמע כל בגדים דלכולהו אמר רחמנא עביד להו תכלת אלמא בבגדי פשתן נמי שרי תכלת וכ''ת דה''א דלאו אכולהו אמר רחמנא דליעבד תכלת השתא נמי נימא דאצמר דוקא אמר רחמנא דליעבד תכלת ולא אפשתים וי''ל דודאי אי לאו תנא דבי רבי ישמעאל ה''א דשאר מיני אמר רחמנא דליעבד תכלת ולא אפשתים אבל לתנא דבי רבי ישמעאל דכל בגדים צמר ופשתים משמע דאתרוייהו קאי דאפי' נימא בעלמא דבגד הוי או צמר או פשתים הכא בגדיהם כתב דמשמע תרי: ואמר רחמנא עביד להו תכלת. וא''ת והיכי משמע מהכא דשרי כלאים בציצית נימא דעביד להו תכלת בלא שוע טווי ונוז וי''ל דחוטי ציצית בעינן שיהא שוע טווי ונוז דדריש בספרי פתיל תכלת טווי ושזור וה''ה שוע דבעינן ויליף התם לבן מתכלת וסתם בגדים שלהן היו נמי שוע טווי וגם נוזין פירוש שזורים כמו שפי' ר''ת לקמן (ד' ה: ד''ה עד) נוז שזורי היינו שזורים בסוף הטלית מקום הנחת ציצית כדאמרינן בריש המוצא תפילין (עירובין צו:) ודלמא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו אבל קשיא דאכתי נימא דאמר רחמנא לעביד להו תכלת בלא קשירה דלא הוי כלאים דתוכף תכיפה אחת אין חיבור ובמנחות (דף לט.) דקדק דקשר עליון דאורייתא מדשרי רחמנא כלאים בציצית ושמעתי בשם ר''י קלנו' דע''כ אמר רחמנא ליעביד להו תכלת בענין דהוי כלאים דאי דוקא בלא כלאים א''כ לישתוק קרא מיחדו ומדאמר רחמנא עביד להו תכלת ידעי דתוכף תכיפה אחת אינו חיבור אלא ודאי בענין דהוי כלאים אמר רחמנא ליעביד תכלת ולא שמעינן להו מהכא מידי אי תוכף תכיפה אחת חיבור אי לא להכי איצטריך יחדו: ותכלת עמרא הוא. לא היה צריך לכך דבין הוא כיתנא ובין הוא עמרא יכול לדקדק דכלאים בציצית שרי דאמר רחמנא לבגדיהם דהוו צמר ופשתים ליעביד תכלת שהוא או כיתנא או עמרא שאין בבגדי כהונה אלא צמר ופשתים מדכתב בהו בגדיהם אלא האמת אומר: מדשש כיתנא תכלת עמרא. וליכא למימר דתכלת נמי כיתנא אלא צבוע הוא תכלת וארגמן ותולעת שני עמרא דסברא הוא דכל הצבועים מין אחד הוא מדלא חילק בהן אלא בצבע: סלקא דעתך אמינא כדרבא. לאו דוקא דרבא איירי בתר דכתיב צמר ופשתים והשתא איירי אי לא כתב צמר ופשתים אלא כלומר כדיוקא דרבא וה''ק קרא ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם דלבגדיהם שהם צמר ופשתים עביד ציצית אבל תכלת דבתר הכי לא קאי אבגדים אלא אהכנף מין כנף והמקשה דפריך והא תנא דבי ר' ישמעאל לית ליה דרבא וסבור דכרבא ממש קאמר היה יכול להקשות והא רבא לבתר דכתיב צמר ופשתים קאמר: והא תנא דבי ר' ישמעאל לית ליה דרבא. דליכא למימר דמהכנף מרבה שאר בגדים כדאשכחן בפ' במה מדליקין (שבת כז. ושם) דמרבה שאר בגדים גבי שרצים מאו בגד דהכנף לאו ריבויא הוא: ואפילו צמר לפשתים ופשתים לצמר. משמע הכא דתנא דבי ר' ישמעאל לית ליה דרבא וקשה דבפ' במה מדליקין (נ''ז שם) קאמר הש''ס הדר ביה רבא מההיא וסבר דאף כל לאתויי שרצים וסבר שפיר כתנא דבי ר' ישמעאל וצ''ל דסוגיא דהכא כר''נ בר יצחק דהתם דקאי אף כל לאיתויי ציצית א''כ הוי דלא כרבא: דאפילו צמר לפשתן ופשתן לצמר כו'. נראה דאפילו שני חוטין לבן של צמר שרי בפשתים כדאמר במנחות אף על גב דאפשר במינו כדקאמר התם מגו דתכלת פטרה לבן נמי פוטר ולבן
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|