|
טקסט הדף מנוקד
יָשֵׁן לֹא קָנָה בִּיבִמְתּוֹ אֶלָּא בְּנִתְקָע וְהָא אָמַר רַבָּה נָפַל מִן הַגָּג וְנִתְקַע חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים וּבִיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה
אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ וּתְקָפַתּוּ יְבִמְתּוֹ וּבָא עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶם אֲנוּסִים דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ וּתְקָפוּהוּ גּוֹיִם וְדִבְּקוּם זֶה בָּזֶה וּבָא עָלֶיהָ מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ מִצְוָה דָּבָר אַחֵר יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְמִצְוָה לְמִצְוָה מִוְּאִם לֹא יַחְפּוֹץ הָאִישׁ נָפְקָא הָא חָפֵץ יִבֵּם וְכִי אֲתָא קְרָא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן תַּנְיָא אִידַּךְ יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ וּלְקָחָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְיִבֵּם בִּיאָה גּוֹמֶרֶת בָּהּ וְאֵין כֶּסֶף וּשְׁטָר גּוֹמְרִין בָּהּ וְיִבְּמָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ דָּבָר אַחֵר יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ בֵּין בְּשׁוֹגֵג כּוּ' וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לִכְדַרְכָּהּ הָהוּא מִלְּהָקִים לְאָחִיו שֵׁם נָפְקָא בְּמָקוֹם שֶׁמֵּקִים שֵׁם וְכִי אֲתָא קְרָא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן גּוּפָא אָמַר רַב יְהוּדָה יָשֵׁן לֹא קָנָה בִּיבִמְתּוֹ דְּאָמַר קְרָא יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ עַד דִּמְכַוֵּין לַהּ לְשֵׁם בִּיאָה וְהָתַנְיָא בֵּין עֵר [בֵּין יָשֵׁן אֵימָא בֵּין עֵרָה בֵּין יְשֵׁנָה וְהָתַנְיָא בֵּין עֵר] הוּא בֵּין יָשֵׁן הוּא בֵּין עֵרָה הִיא בֵּין יְשֵׁנָה הִיא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּמִתְנַמְנֵם הֵיכִי דָּמֵי מִתְנַמְנֵם אָמַר רַב אָשֵׁי נִים וְלָא נִים תִּיר וְלָא תִּיר כְּגוֹן דְּקָרוּ לֵיהּ וְעָנֵי וְלָא יָדַע לְאַהְדּוֹרֵי סְבָרָא וְכִי מַדְכְּרוּ לֵיהּ מִדְּכַר גּוּפָא אָמַר רַבָּה נָפַל מִן הַגָּג וְנִתְקַע חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים וּבִיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה בְּנֵזֶק בְּצַעַר בְּשֶׁבֶת בְּרִפּוּי אֲבָל בּוֹשֶׁת לָא מִיחַיַּיב דְּאָמַר מָר אֵין חַיָּיב עַל הַבּוֹשֶׁת עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּון אָמַר רָבָא נִתְכַּוֵּון לְהָטִיחַ בַּכּוֹתֶל וְהֵטִיחַ בִּיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה לְהָטִיחַ בִּבְהֵמָה וְהֵטִיחַ בִּיבָמָה קָנָה דְּהָא קָמְכַוֵּין לְשֵׁם בִּיאָה בְּעוֹלָם אֶחָד הַמְעָרֶה אָמַר עוּלָּא מִנַּיִן לְהַעֲרָאָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה מִכָּאן לְהַעֲרָאָה מִן הַתּוֹרָה אַשְׁכְּחַן נִדָּה שְׁאָר עֲרָיוֹת מִנַּיִן וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִנִּדָּה מָה לְנִדָּה שֶׁכֵּן מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ אֶלָּא אָתְיָא מֵאֵשֶׁת אָח דִּכְתִיב וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא וְכִי אֵשֶׁת אָחִיו [לְעוֹלָם] נִדָּה הִיא אֶלָּא כְּנִדָּה מָה נִדָּה בְּהַעֲרָאָה אַף אֵשֶׁת אָח בְּהַעֲרָאָה מָה לְאֵשֶׁת אָח שֶׁכֵּן בְּיָדוֹ לְרַבּוֹת דְּאִי בָּעֵי מְקַדֵּשׁ וְאָזֵיל כִּי אַלְפָּא אֶלָּא אָתְיָא מֵאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם דִּכְתִיב וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לַאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם שֶׁכֵּן אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו מֵחֲדָא לָא אָתְיָא תֵּיתֵי [חֲדָא] מִתַּרְתֵּי מֵהֵי תֵּיתֵי תֵּיתֵי מֵאֵשֶׁת אָח וַאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן אֲסוּרִין מִשּׁוּם שְׁאָר אֶלָּא תֵּיתֵי מִנִּדָּה וַאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו אֶלָּא תֵּיתֵי מִנִּדָּה וְאֵשֶׁת אָח דְּמַאי פָּרְכַתְּ מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא מָה לְנִדָּה וְאֵשֶׁת אָח שֶׁכֵּן אֵין לָהֶם הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָן תֹּאמַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהּ הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָהּ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא אַטּוּ נִדָּה וְאֵשֶׁת אָח בְּחַיֵּי אוֹסְרָן הוּא דְּאֵין לָהֶם הֶיתֵּר אֲבָל לְאַחַר מִכָּאן יֵשׁ לָהֶם הֶיתֵּר נִדָּה רש"יישן לא קנה. דישן לאו בר דעת ולא הוה קנינו קנין: בנתקע. שנתקשה לאשתו ונפל מן הגג ונתקע ביבמתו: חייב בד' דברים. בנזק וצער ורפוי ושבת כדאמר בהחובל (ב''ק דף פה:) פצע תחת פצע לרבות השוגג כמזיד ואונס כרצון אבל בבושת לא כדמפרש לקמן: וביבמתו לא קנה. דלא אכוין לביאה: שנתכוון לאשתו. ונתקשה לה: מצוה. כלומר בביאה יותר מבחליצה: הא חפץ. מצוה ליבומי: ולקחה שלא כדרכה. לרבות שאם בא עליה שלא כדרכה קנה: במקום שמקים שם גרסינן: עד דמכוין לה. לשם ביאה בעולם: נזק. שמין אותה כאילו היא שפחה נמכרת כמה היתה יפה וכמה היא יפה: להטיח בכותל. לאו לשום ביאה מיכוין: שכן מטמאה את בועלה. להיות כמותה טמא ז' דכתיב ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים (ויקרא טו): וכי אשת אחיו לעולם נדה היא. ואינה פוסקת: שכן בידו. של אדם לרבות נשים הרבה על אחיו באיסור אשת אח: דאי בעי מקדש ואזיל כי אלפא. ותפשוט מינה כל עריות הנאסרות עליו מחמת אישות כגון אשת אב וכלתו וחמותו ואחות אשתו אבל אמו ואחותו ובתו וכיוצא בהן דאין בידו לרבות מנלן: שכן איסור הבא מאליו. ופשוט מינה אמו ואחותו ובתו וכיוצא בהן ולא תפשוט מינה עריות הנאסרות לו מחמת קידושין: מאשת אח ואחות אב ואם. דכי פרכת מה לאחות אב ואם שכן איסור הבא מאליו אשת אח תוכיח מה לאשת אח שכן בידו לרבות אחות אב ואם תוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שהן אסורות עליו משום ערוה ועשה בהן העראה כגמר ביאה אף אני אביא כל העריות בדין הזה: שכן איסורן משום שאר. ותפשוט כל האסורות משום שאר אבל אשת איש דלאו משום שאר מנא תיתי: בחיי אוסרן. כל זמן שאדם חי והיא שופעת וכן אשת אח אין היתר בחיי אחיו שאפילו הוא מגרשה אסורה לזה אשת איש יש לה היתר בחייו על ידי גט: תוספותמרוצח ורוצח גופיה קאמר התם דסברא הוא דמאי חזית דדמא דידך סומקא טפי כו' וזה לא שייך אלא במאנסין אותו להרוג בידים אבל אם רוצים לזורקו על התינוק ויתמעך בזה אדרבה איכא למימר איפכא . מאי חזית דדמא דחבריה סומקא טפי כו' כיון שאין הורג בידים ולא הוי אלא קרקע עולם בעלמא ואין מצווה להציל חברו בגופו דאדרבה חייו קודמין וההיקש דקרא בהורג בידים כתיב כי כאשר יקום איש על רעהו וגו' והשתא גרסינן בכל דוכתא מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה יהרג ואל יעבור פירוש יהרג הבועל ולא גרסינן תיהרג דקרקע עולם היא אי נמי אר''י דאפי' גרסינן תיהרג יש לפרש דהכי קאמר תיהרג קודם שתעשה מעשה ותביא עליה את הערוה וא''ת במסכת ע''ז בפרק רבי ישמעאל (דף נד. ושם) דנעבד באונס אסור ומפרש כגון דאנסוהו עובדי כוכבים והשתחוה לבהמה דידיה ופריך עלה רבי זירא אונס רחמנא פטריה דכתיב ולנערה לא תעשה דבר ' (דברים כב) ומאי קושיא הא האי קרא דוקא בקרקע עולם איירי אבל עשה מעשה חייב למסור עצמו כדפרישי' ומשתחוה לעבודת כוכבים עושה מעשה הוא דליכא לאוקמה כשכפוהו עובדי כוכבים לעבודת כוכבים דאין זה משתחוה ואר''י דהכי פריך אונס רחמנא פטריה ממיתה אפי' בעושה מעשה דנהי דחייב למסור עצמו מ''מ אם לא מסר עצמו לא מיחייב מיתה דולנערה לא תעשה דבר אפילו בעשתה מעשה קאמר קרא דפטורה ממיתה דבעשיית מעשה איירי היקישא דקרא ועוד דכיון דאפילו ברצון מיחייב מיתה אע''ג דלא עביד מעשה דהא אשה חייבת ברצון אע''ג דהויא קרקע עולם ה''נ כשפטר הכתוב אונס במיתת בית דין כדכתיב ולנערה לא תעשה דבר פטר בכל ענין לא שנא עביד לא שנא לא עביד ולהכי פריך כיון דפטור ממיתה לא חשיב נעבד ליאסר בהך עבודה ומהדר ליה התם דחשיב שפיר נעבד באונס אע''ג דפטו' ממית' בדיעבד כיון דחייב למסור עצמו [וע''ע תוס' יומא פב. האריכו טובא]: ישן לא קנה. פי' בקונטרס משום דלא הוי בר דעת וקשיא דהא קטן אע''ג דלא הוי בר דעת הוה קונה אי לאו דמיעטיה קרא אלא טעמא משום דלא איכוין לביאה כלל והוי כמתכוין להטיח בכותל דבסמוך: וכי איצטריך קרא בין בשוגג כו'. וא''ת והא איצטריך לאשמועינן ביאה ביבמה דלא כתיב אלא הכא וי''ל דמלהקים לאחיו שם נפקא וא''ת והא אכתי איצטריך לג''ש דלקמן יבמה מנין אתיא ביאה ביאה וי''ל דביאה דחייבי לאוין מופנה וה''ל מופנה מצד אחד: דמכוין לה. לאו דוקא נקט דמכוין לה דהא בסמוך אמר דנתכוון להטיח בבהמה והטיח ביבמתו קנה: שכן בידו לרבות. וא''ת דבקדושין פרק האומר (דף סז:) בעי למילף כל העריות דלא תפסי בהו קידושין מאחות אשתו וקאמר התם בשלמא כולהו אתיין והיכי אתיין הא איכא למיפרך מה לאחות אשה שכן בידו לרבות וי''ל דבלאו הכי פריך שפיר א''נ דדוקא באשת אח חשיב יש בידו לרבות לחומרא שכן יש בידו לרבות איסור על אחרים אבל מה שבידו לרבות על עצמו לא חשיב פירכא: מה לאחות אב ואחות אם שכן איסור הבא מאליו. הקשה ריב''ן דמאחות אב ואם נילף איסור הבא מאליו ומאשת אח נילף היכא דעל ידי קידושין וי''ל דאשת איש לא אתי כדפריך בסמוך מה להנך שכן שאר: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|