|
טקסט הדף מנוקד
דְּתָנֵי רַבִּי זַכַּאי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה לְהָבִיא גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה וַאֲמַר לֵיהּ אֲנִי שׁוֹנֶה עַמָּיו מֵעַמָּיו לְהָבִיא בְּתוּלָה הַבָּאָה מִשְּׁנֵי עַמְמִין וְאַתְּ אָמְרַתְּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ וְתוּ לָא
מַאי שְׁנֵי עַמְמִין אִילֵּימָא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית וּמַאי מִשְּׁנֵי עַמְמִין דִּזְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵבוֹת מוּתָּרוֹת הַיְינוּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ אֶלָּא בְּעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל וְאִיכָּא דְאָמְרִי אֲמַר לֵיהּ אֲנִי שׁוֹנֶה עַמָּיו מֵעַמָּיו לְהָבִיא בְּתוּלָה הַבָּאָה מִשְּׁנֵי עַמְמִין וּמֵעַם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי עַמְמִין וְאַתְּ אָמְרַתְּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ וְתוּ לָא וּלְהָךְ לִישָּׁנָא בַּת מִצְרִי שֵׁנִי דִּכְשֵׁרָה לִכְהוּנָּה מְנָא לֵיהּ וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מֵעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל מָה לְעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁכֵּן נְקֵבוֹת מוּתָּרוֹת מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה יוֹכִיחַ מָה לְמִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה שֶׁכֵּן אֵין בִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל יוֹכִיחַ וְחָזַר הַדִּין וְכוּ' אָמַר רַב יוֹסֵף הַיְינוּ דִּשְׁמַעְנָא לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר עַמָּיו מֵעַמָּיו וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה אָמַר הָכִי תַּנָּא קַמֵּיהּ אִשָּׁה עַמּוֹנִית כְּשֵׁרָה בְּנָהּ מֵעַמּוֹנִי פָּסוּל וּבִתָּהּ מֵעַמּוֹנִי כְּשֵׁרָה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעַמּוֹנִי וְעַמּוֹנִית שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ אֲבָל בִּתָּהּ מֵעַמּוֹנִי פְּסוּלָה אֲמַר לֵיהּ פּוֹק תְּנִי לְבָרָא מַאי דַּאֲמַרְתְּ אִשָּׁה עַמּוֹנִית כְּשֵׁרָה עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית בְּנָהּ מֵעַמּוֹנִי פָּסוּל דְּהָא עַמּוֹנִי הוּא וּבִתָּהּ מֵעַמּוֹנִי כְּשֵׁרָה לְמַאי אִילֵימָא לָבֹא בַּקָּהָל הַשְׁתָּא אִמָּהּ כְּשֵׁרָה הִיא מִיבַּעְיָא אֶלָּא לִכְהוּנָּה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעַמּוֹנִי וְעַמּוֹנִית שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ אֲבָל בִּתָּהּ מֵעַמּוֹנִי פְּסוּלָה מַאי בִּתָּהּ מֵעַמּוֹנִי אִילֵּימָא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית הַיְינוּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ אֶלָּא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אֲמַר לֵיהּ פּוֹק תְּנִי לְבָרָא מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָן אֲסוּרִין וְכוּ' מַאי תְּשׁוּבָה אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר עֲרָיוֹת יוֹכִיחוּ שֶׁלֹּא אָסַר בָּהֶן אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת מָה לַעֲרָיוֹת שֶׁכֵּן כָּרֵת מַמְזֵר יוֹכִיחַ מָה לְמַמְזֵר שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל לְעוֹלָם עֲרָיוֹת יוֹכִיחוּ וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁאֲסוּרִין וְאֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת אַף אֲנִי אָבִיא מִצְרִי וּמִצְרִית שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִין אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד כָּרֵת וְרַבָּנַן מֵחָלָל דְּחַיָּיבֵי עֲשֵׂה וּכְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּמַאי לָא כִּי הָכִי קָאָמַר לְהוּ לְדִידִי לָא סְבִירָא לִי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְדִידְכוּ דִּסְבִירָא לְכוּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר תַּנְיָא אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר וְעוֹד מִקְרָא מְסַיְּיעֵנִי בָּנִים וְלֹא בָּנוֹת תָּנוּ רַבָּנַן בָּנִים וְלֹא בָּנוֹת דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּלֵידָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִי לָאו דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּלֵידָה לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ כֵּיוָן דְּאָמַר מָר קְהַל גֵּרִים אִיקְּרִי קָהָל רש"י
דתני רבי זכאי כו'. כלומר מהאי כללא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר: גיורת מכנה. ממכונה כלומר שאביה ואמה מעם אחד ונולדה בקדושה לאפוקי גר עמוני שנשא בת ישראל דלאו מכנה היא הואיל וביאתה בעבירה בתו פסולה: עמיו מעמיו. מדמצי למכתב בתולה עמיו יקח וכתיב מעמיו אפי' ממקצת עמיו ועם אחר להביא בתולה הבאה משני עממין ומהכא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר: מאי שני עממין דקאמר אילימא כו': איכא דאמרי. הכי קאמר ליה בהדיא להביא בתולה הבאה משני עממין מישראלית וגר ואותו גר הוי מעם שיש בו שני עממין דהיינו עמוני: ולהאי לישנא. דקתני בהדיא דלא מרבי אלא בת עמוני דקתני מעם שיש בו שני עממין: בת מצרי שני. שנשא ישראלית וביאתו בעבירה מנא ליה לר' יוחנן דכשרה: מה לעמוני שכן נקבות. עמוניות מותרות מיד תאמר במצרי שני שהחמיר בהם הכתוב לעשות נקבות כזכרים עד שלשה דורות: מצרי שני שנשא מצרית שניה יוכיח. שבתו כשרה שהרי שלישית היא ואע''פ שיש בהן צד חמור כדקאמר ואפילו הכי שריא אף אני אביא את זו הואיל והרי היא שלישית כשרה לכהונה: וחזר הדין. הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו כשרה: ולא ידענא מאי קאמר. מה הוה דריש בה אבל השתא ידענא דלאכשורי בת עמוני שנשא בת ישראל קאתי: הכי תנא קמיה. רבי זכאי קמיה דר' יוחנן: אשה עמונית כו'. מפרש לה לקמיה: אמר ליה פוק תני לברא. דמאי דקאמר אשה עמונית כשרה לקהל שפיר קאמר דעמוני ולא עמונית ובנה מעמוני פסול לקהל דהא עמוני הוא: בתה מעמוני כשרה למאן אילימא לקהל השתא אמה. שלא נולדה בקדושה אמרת כשרה בתה שנולדה בקדושה מיבעיא אלא לכהונה והדר תני במה דברים אמורים בעמוני ועמונית שנתגיירו וילדה לו בת דאין יצירתה בעבירה והיא גיורת מכנה אבל בתה מעמוני פסולה ומאי היא אילימא בתה של עמונית מעמוני היינו גיורת מכנה והא אכשרת לה דהא תני רישא בתה מעמוני כשרה אלא ודאי סיפא דקא פסלת בעמוני שנשא בת ישראל משום דביאתו בעבירה: פוק תני לברא. דהא נמי כשרה שהרי אני שונה עמיו מעמיו: עריות יוכיחו. שלא אסר בהן אלא שלשה דורות בת בתו אסורה לו והוא בכלל (דהויא דור שלישי) ועשה בהן נקבות כזכרים בת בתו כבת בנו: שכן כרת. תאמר במצרי ואדומי שאינו אלא עשה דור שלישי יבא להם ולא ראשון ושני ולאו הבא מכלל עשה עשה הלכך לא נעשה בו נקבות כזכרים: ממזר יוכיח. שאין כרת בביאתו ועשה בו בתו כבנו דאחד ממזרת ואחד ממזר אסור: עריות יוכיחו. שכשרים לכל ישראל חוץ מקרובים: צד כרת. שהרי ממזר אע''פ שאין כרת בביאתו מ''מ יש כרת ביצירתו שנולד מאשה שהיא לאביו בכרת: ורבנן. דאמרי יש תשובה פרכין ליה לרבי שמעון מחלל דחייבי עשה כגון כ''ג שנשא אנוסה או מפותה שהיא עליו בעשה בתולה יקח ולא בעולה ואין כאן לאו דזונה דליכא למ''ד ביאת פנויה זנות היא אלא רבי אלעזר ולית הלכתא כוותיה כדאמר בפרק הבא על יבמתו (דף סא:) וקאמר ר' אליעזר בן יעקב התם הולד חלל והכי פרכי ליה רבנן לרבי שמעון עריות יוכיחו מה לעריות שכן כרת חלל דחייבי עשה יוכיח שאין בו כרת ואסורה הבת כבן מה לחלל שכן יצירתו בעבירה לפיכך עשה נקבות כזכרים עריות יוכיחו שאין יצירתם בעבירה ואסר בת בתו כבת בנו: מאי לא כי. דמשמע דאין תשובתכם תשובה: לא סבירא לי דר' אליעזר בן יעקב. דאין חלל מחייבי עשה ומחלל דחייבי לאוין לא מציתו למיפרך דאיכא למפרך מה להנך שכן לאו תאמר במצרי ואדומי שהן עשה ואין חמור: לדידכו נמי דסבירא לכו. יש חלל הלכה אני אומר שהנקבות מותרות: אשר יולדו. כל הנולדים להם אפילו נקבה במשמע לישנא אחרינא תלאן בלידה תלה הבנים באם שיולדת אותם דאם היא ראשונה הבן שני ואי לאו דנקבות אסורות למאי הלכתא תלאן בלידה: אי לאו דאמר ר' יהודה הכתוב תלאן בלידה. ונקבות נמי אסורות: לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש. כלומר לא היה יכול לעמוד בדבריו: כיון דאמר מר קהל גרים איקרי קהל. במס' קידושין (דף עג.) אי איתא דנקבות שריין לאלתר הוו להו קהל ואסורות מצרית ראשונה ושניה למצרי ראשון ושני במה יטהרו ויבואו לידי דור שלישי:
תוספות
מצרי שני שנשא בת ישראל מנא ליה. תימה מהיכי תיתי לה דתיפסל אילימא מחלל ואלמנה מה להנך שכן לאו תאמר במצרי שכן עשה ואמר רבינו יצחק דאתי מחלל דחייבי עשה כגון בעולה לכהן גדול וכראב''י דאמר יש חלל מחייבי עשה: שכן יש בהן צד כרת. ותימה דאליבא דרבי יוחנן קיימינן ולדידיה אשכחן ממזר בלא צד כרת דקסבר דיש ממזר מעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל ועוד תימה דהוה מצי למימר מה להצד השוה שכן לאו תאמר במצרי דליכא אלא עשה: מחלל דחייבי עשה. הקשה ר''י ברבי מאיר מכל מקום איכא למיפרך מה להצד השוה שכן לאו שאף באיסור חלל דחייבי עשה איכא לאו דחללה לא יקח ותירץ דשמא חללה הבאה מחייבי עשה ליכא לאו אלא עשה לכהן הבא עליה: הלכה אני אומר. לאו הלכה למשה מסיני קאמר דאם כן אמאי פליג עליה רבי יהודה אלא הכי קאמר הלכה אני אומר כך קבלתי מרבותי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|