|
טקסט הדף מנוקד
אֶלָּא אָמַר רָבָא אֵשֶׁת אִישׁ וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵשֶׁת אִישׁ וּמַאי קָרֵי לַהּ אִיסּוּר קַל שֶׁאֵין הָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כׇּל יָמָיו תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אֵשֶׁת אִישׁ
וּמָה בִּמְקוֹם הַבָּא עַל אִיסּוּר קַל שֶׁאֵין הָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כׇּל יָמָיו נֶאֱסָר הָאוֹסֵר הַבָּא עַל אִיסּוּר חָמוּר שֶׁהָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כׇּל יָמָיו אֵינוֹ דִּין שֶׁנֶּאֱסָר הָאוֹסְרָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָהּ אוֹתָהּ שְׁכִיבָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ וְאֵין שְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ אוֹסַרְתָּהּ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כֹּל שֶׁפּוֹסֵל וְכוּ' מַאי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִילֵּימָא דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא דְּאָזֵיל אִשְׁתּוֹ וְגִיסוֹ לִמְדִינַת הַיָּם אֵשֶׁת גִּיסוֹ אֲסִירָא וְאִשְׁתּוֹ שַׁרְיָא וְקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי כִּי הֵיכִי דְּאִשְׁתּוֹ שַׁרְיָא אֵשֶׁת גִּיסוֹ נָמֵי שַׁרְיָא אִי הָכִי כׇּל שֶׁאֵין פּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵין פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ כֹּל שֶׁאֵין פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים מִיבַּעְיָא לֵיהּ וְאֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּאֵשֶׁת גִּיסוֹ אֲסִירָא אִשְׁתּוֹ נָמֵי אֲסִירָא הָתִינַח כֹּל שֶׁפּוֹסֵל כֹּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵל מַאי עֲבִידְתֵּיהּ אָמַר רַבִּי אַמֵּי אַרֵישָׁא נִיסֵּת עַל פִּי בֵּית דִּין תֵּצֵא וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן עַל פִּי עֵדִים תֵּצֵא וְחַיֶּיבֶת בְּקׇרְבָּן יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁל בֵּית דִּין שֶׁפֹּטְרָהּ מִן הַקׇּרְבָּן וְקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא לָא שְׁנָא עַל פִּי עֵדִים דְּאֵשֶׁת גִּיסוֹ שַׁרְיָא וְלָא שְׁנָא עַל פִּי בֵּית דִּין דְּאֵשֶׁת גִּיסוֹ אֲסִירָא וְקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי עַל פִּי בֵּית דִּין דְּפוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ עַל פִּי עֵדִים דְּאֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר לְעוֹלָם אַסֵּיפָא (הָא דִּנְסֵיב אֵשֶׁת גִּיסוֹ וְהָא דִּנְסֵיב אֲרוּסַת גִּיסוֹ) הָא דְּאָזְלִי אֲרוּסָתוֹ וְגִיסוֹ הָא דְּאָזְלִי אִשְׁתּוֹ וְגִיסוֹ וְקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא לָא שְׁנָא אִשְׁתּוֹ וְגִיסוֹ וְלָא שְׁנָא אֲרוּסָתוֹ וְגִיסוֹ אֵשֶׁת גִּיסוֹ אֲסִירָא וְאִשְׁתּוֹ שַׁרְיָא וְקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי אִשְׁתּוֹ וְגִיסוֹ דְּלֵיכָּא לְמֵימַר תְּנָאָה הֲוָה לֵיהּ בְּנִשּׂוּאִין דְּאֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחֵר אֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ אֲרוּסָתוֹ וְגִיסוֹ דְּאִיכָּא לְמֵימַר תְּנָאָה הֲוָה לֵיהּ בְּקִידּוּשִׁין וּפוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אַף פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי וְהָאִתְּמַר יְבָמָה רַב אָמַר הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ וְאָמַר רַב הוּנָא כְּגוֹן שֶׁקִּדֵּשׁ אָחִיו אֶת הָאִשָּׁה וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו וְעָמַד וְנָשָׂא אֶת אִשְׁתּוֹ דְּרַב אָמַר הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ וַאֲסוּרָה לַיָּבָם וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ וְשַׁרְיָא לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּמִמַּאי דְּכִי אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא קָאָמַר דִּלְמָא אַדְּרַבִּי אַמֵּי קָאָמַר וְאִי נָמֵי אַדְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא מִמַּאי דְּאַפּוֹסֵל רש"י
אלא אמר רבא אשת איש. והיינו איסור קל לגבי אחות אשה לפי שאין האוסר אוסרה כל ימיו שאפילו בחייו יש לה היתר בגט אבל אשתו האוסרתו באחותה אוסרתו כל ימיה: ה''ג כל שאין פוסל ע''י עצמו אין פוסל על ידי אחרים מבעי ליה: אלא כי היכי דאשת גיסו אסורה אשתו נמי אסורה. הואיל ואהנו הני נשואין לפוסלה על בעלה אהנו נמי להיות חשובה כאשתו ולאסור את אחותה עליו משום אחות אשה מדרבנן: כל שאין פוסל מאי עבידתיה. אינו פוסל מאן איירי בה לעיל: א''ר אמי. האי כל שאינו פוסל ארישא קאי דאיירי באינו פוסל ע''י אחרים דאיירי לעיל בנשאת על פי עדים תצא והיא מותרת לבעלה וקתני סיפא ואחר כך באתה אשתו מותרת לחזור לו לא שנא ע''פ עדים שאמרו לו מתה אשתך ולאחות אשתו אמרו מת בעליך דאשת גיסו שריא לחזור לבעלה לא שנא ע''פ עד אחד דאשת גיסו אסורה אשתו שריא: וקא''ל רבי יוסי. בעל פי ב''ד פליגנא עלך דהואיל ופוסל על ידי אחרים פוסל ע''י עצמו אבל בעל פי עדים מודינא לך: לעולם אסיפא. כדנקט ואזיל סידרא דמתניתין בנשאת בעד אחד ומאי פוסל ואין פוסל איכא חדא דאזיל אשתו וגיסו למדינת הים וחדא דאזיל ארוסתו וגיסו למדינת הים: וקא''ל רבי יוסי אשתו דליכא למימר תנאה הואי ליה. להאי באשתו ראשונה וכ''ע ידעי דנשואי שניה טעות הן ולא אתי למימר גירשה בעלה ונשאה זה דהא אפילו גירשה בעלה אסורה להאי ומידע ידעי דסהדי אטעינהו אינו פוסל ע''י גיסו כשאר אשה הנשאת בעד אחד דהתם הוא דאתי למימר גירש זה כו' ואי מחזיר אמרי זה מחזיר גרושתו מן הנשואין אבל הכא לא הלכך אין פוסל נמי על ידי עצמו אבל היכא דהואי קמייתא ארוסתו דאיכא למימר תנאה הוה ליה בקדושין סברי אינשי דנשואי שניה נשואין גמורין ואמרי גירשה בעלה ונשאה זה ואי משום אחות אשה תנאה הוה לו בקדושי ראשונה ולא נתקיים ואי הדרא אשת גיסו לבעלה אמרי אינשי מותר להחזיר גרושתו משניסת הלכך הוא פוסל על ידי אחרים והואיל ואהנו מעשיו פוסל נמי ע''י עצמו ולתנא קמא טעמא דהניסת בעד אחד אסורה לחזור לאו משום שמא יאמרו זה מחזיר גרושתו משנשאת אלא משום דקנסוה רבנן משום דלא דייקא שפיר הלכך כל מאן דנסבה פסל לה אקמא: ה''ג הא דאזיל אשתו וגיסו והא דאזיל ארוסתו וגיסו וה''ג אשתו וגיסו דליכא למימר תנאה ה''ל בנשואין דאין פוסל על ידי אחרים: לישנא אחרינא גרס לה הא דנסיב אשת גיסו והא דנסיב ארוסת גיסו ואין אדם יכול להעמידה: הלכה כרבי יוסי. קסלקא דעתך אכולא מילתא דרבי יוסי קאי שמואל ואמר דהאי דמתסרא אשה הנשאת בעד אחד משום שמא יאמרו גירש זה ונשא זה והוא מחזיר גרושתו משנשאת וכל היכא דאיכא למימר הכי מיתסרא ואפילו היא אחות ארוסתו של ראשון הואיל ואיכא למימר תנאה הוה ליה בקמייתא: הרי היא כאשת איש. רב הונא מפרש מאי היא: ואמר רב הונא. מאי אשת איש דקאמר רב כגון שקידש אחיו אשה כו' שאלמלא נשאה ראשון תרווייהו מודו דמותרת לחזור לו דליכא למימר מחזיר גרושתו הוא דהא הכל יודעים שטעות היתה שאם גירשה לא היתה נשאת לאחיו אבל קידש בההיא אמר רב הרי היא כאשת איש הניסת בעד אחד שאסורה לבעלה וזו נמי אסורה לראשון שהוא עכשיו יבמה דאמרי אינשי הראשון תנאה הוה ליה בקדושין ולא נתקיים ומותרת היתה לשני ועכשיו יוצאה משני ונושאה ראשון ונמצא נושא את אשת אחיו: ושמואל אמר אינה כאשת איש ושריא. לראשון דלא אמרי תנאה הוה דמלתא דלא שכיחא היא אלא ידעי דטעות הוא ואטעינהו סהדי אלמא לשמואל לא מסקי אינשי תנאה אדעתייהו וגבי ארוסתו וגיסו אמאי אמר שמואל הלכה כרבי יוסי דמיתסרא אשת גיסו לגיסו: דלמא אדרבי אמי. כדתרצה רבי אמי לטעמא דרבי יוסי דלא איירי בתנאה כלל דאפילו באשתו וגיסו נמי פוסל ואע''ג דליכא למיחש לתנאה ודשמואל אדשמואל תו לא קשיא דלא דמי אחות אשה ואשת אח דאחות אשה אי קדים ואתא גיסו מקמי אשתו הא מיתסרא אשת גיסו מיד אגיסו ובעיא גט משני משום שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ואי אמרת משום אחות אשה אמרי מתה אשתו אבל באשת אחיו מכי חזו דאתא אחיו תו לא אמרי גירש זה ונשא זה דהא גרושת אחיו היא לו: וא''נ אדרבי יצחק נפחא ממאי דאפוסל. קאמר שמואל הלכה ותקשה לך דלמא לשמואל אפילו בארוסתו וגיסו נמי לא פסיל והאי דקאמר הלכה כרבי יוסי אאין פוסל קאמר לאפוקי מדתנא קמא דאפילו גבי אשתו וגיסו דאשת גיסו אסירא קא משמע לן שמואל כרבי יוסי דשריא:
תוספות
אלא אמר רבא אשת איש. לא שייך למיפרך שכן חנק דיש לנו להחמיר כיון שהאיסור נמשך כל ימיו אבל ק''ק לר''י דאכתי תקשה ליה כל הני פירכי דלעיל שכן נטמא הגוף ואיסורה ברוב: כל שאין פוסל מאי עבידתיה. ולא מסתבר למימר כל שאין פוסל ע''י אחרים כמו שאחות אשתו פנויה דלישנא דכל שאינו פוסל ע''י אחרים משמע דאיכא אחרים שאין פוסל על ידם: וקאמר ת''ק לא שנא אשתו וגיסו לא שנא ארוסתו וגיסו אשת גיסו אסירא. וא''ת ומנא ליה דלת''ק אשת גיסו אסורה דלמא לת''ק אפי' בארוסתו וגיסו שריא אשת גיסו כיון דלא בעיא גט כי היכי דלרבי יוסי היכא דלא בעיא גט אשת גיסו משני כגון באשתו וגיסו קאמר דאשת גיסו שריא ואר''י דמדאיירי ת''ק בשריותא דאשתו ובאשת גיסו לא איירי ש''מ דאשת גיסו אסורה אגיסו אע''ג דלא בעיא גט וליכא למימר דתנאה הוה ליה וגירש זה ונשא זה דבכל ענין קנסי רבנן אבל ר' יוסי ודאי לא קניס לחזור לגיסו אלא היכא דבעיא גט דדמיא למחזיר גרושתו כמו בארוסתו וגיסו דאיכא למימר תנאה הוה ליה בקדושין ושמואל דאמר בסמוך דארוסת אחיו אינה כאשת איש סבר לה כרבנן בחדא דבתנאה לא תלו אינשי וסבר לה כר' יוסי בחדא דהיכא דלא בעיא גט לא דמיא למחזיר גרושתו ולא מיתסרא משום קנס:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|