|
טקסט הדף מנוקד
מִן הָאָב יְקַיֵּים אָחוֹת הָאֵם מִן הָאֵם יוֹצִיא מִן הָאָב רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יוֹצִיא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יְקַיֵּים שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כׇּל עֶרְוָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁאָר הָאֵם יוֹצִיא מִשּׁוּם הָאָב יְקַיֵּים
וּמוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ וּבְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וּשְׁאָר כׇּל הָעֲרָיוֹת מוּתָּרוֹת לוֹ לְאֵיתוֹיֵי אֵשֶׁת הָאָב נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס מֵתָה אִשְׁתּוֹ מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ וְאִיכָּא דְּתָנֵי אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ קָתָנֵי מִיהַת מוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו מַאי לָאו דְּנַסְבַהּ אָחִיו כְּשֶׁהוּא גֵּר לָא דְּנַסְבַהּ כְּשֶׁהוּא גּוֹי מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא לִיגְזוֹר כְּשֶׁהוּא גּוֹי אַטּוּ כְּשֶׁהוּא גֵּר קָא מַשְׁמַע לַן אָמַר מָר נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס הַשְׁתָּא אַפּוֹקֵי מַפֵּיק לְכַתְּחִלָּה מִיבַּעְיָא הָתָם קָאֵי וְהָכִי קָאָמַר הָךְ דַּאֲמוּר רַבָּנַן יְקַיֵּים לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס מֵתָה אִשְׁתּוֹ מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ וְאִיכָּא דְּתָנֵי אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ חֲדָא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וַחֲדָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא מַאן דְּאָסַר כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה בְּאִיסּוּרָא קָיְימָא וְגַבֵּי גֵר גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן וּמַאן דְּשָׁרֵי כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה קְלַשׁ לֵיהּ אִיסּוּרָא וְגַבֵּי גֵר לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן מַתְנִי' חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶן הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וּמֵתוּ אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת וְאֶחָד מְיַיבֵּם אוֹתָהּ הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִין לְאַחַת וְאֶחָד מְיַיבֵּם נִמְצְאוּ אַרְבַּע חֲלִיצוֹת וְיִיבּוּם לְכׇל אַחַת וְאַחַת גְּמָ' וְדַוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי אֲבָל יַבּוֹמֵי בְּרֵישָׁא לָא דְּקָפָגַע בִּיבָמָה לַשּׁוּק מַאי הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִין לְאַחַת דְּלָא תֵּימָא לְיַבְּמִינְהוּ חַד לְכוּלְּהוּ אֶלָּא כֹּל חַד וְחַד מְיַיבֵּם חֲדָא דִּלְמָא מִתְרַמְיָא לֵיהּ דִּידֵיהּ מִקְצָתָן אַחִין וּמִקְצָתָן שֶׁאֵין אַחִין הָאַחִין חוֹלְצִין וְשֶׁאֵין אַחִין מְיַיבְּמִין מַאי קָאָמַר אָמַר רַב סָפְרָא הָכִי קָאָמַר מִקְצָתָן אַחִין מִן הָאָב וּמִקְצָתָן אַחִין מִן הָאֵם אַחִין מִן הָאֵם חוֹלְצִין וְאַחִין מִן הָאָב מְיַיבְּמִין מִקְצָתָן כֹּהֲנִים וּמִקְצָתָן שֶׁאֵינָן כֹּהֲנִים כֹּהֲנִים חוֹלְצִין שֶׁאֵינָן כֹּהֲנִים מְיַיבְּמִין מִקְצָתָן כֹּהֲנִים וּמִקְצָתָן אַחִין מִן הָאֵם אֵלּוּ וָאֵלּוּ חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין רש"ימן האב ר' מאיר אומר יוציא. הואיל ואיכא צד אם: וחכמים אומרים יקיים. דלא דמיא לאחות האב מן האם דבההיא איכא למגזר משום אחותו מן האם דדמיא לה אבל אחות האם מן האב לא דמיא לאחותו מן האם: ומותר באשת אחיו. ואפי' מאמו שנולד בהיותו עובד כוכבים ולא גזור רבנן משום אשת אחיו הנולד אחריו דבקורבה גזור רבנן אבל במידי דלא אתי אלא ע''י קידושין לא גזור: נשא אשה ובתה. אגר דעלמא קאי שנשא בהיותו עובד כוכבים אשה ובתה ונתגיירו עמו דאילו האי דנולד בקדושה לא נסיב אשה ובתה וא''ת שנשא גיורות שנתגיירו האם והבת דלית להו קורבה דכקטן שנולד דמי למה לי גר אפי' בישראל נמי מצי למימר הכי: כונס אחת ומוציא אחת. דלא ליתי למישרי בישראל אשה ובתה: לכתחילה לא יכנוס. לקמן מפרש: מותר בחמותו. דכולי האי לא גזור רבנן: ואיכא דתני אסור בחמותו. פלוגתייהו מפרש לקמן: הנך דאמור רבנן יקיים. כגון אחותו מן האב וחברותיה: קלש ליה איסורא. דלגבי ישראל אינה בשריפה: פלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא מפרש [לעיל] בהאשה רבה (דף צד:): מתני' שנתערבו ולדותיהן. זכרים ויש לכל אחת בן ודאי שלא נתערב: ארבעה חולצין לאחת. בן ודאי של כל אחת מן הארבע חולץ לאחת מהן דכל חד ספק ליה באשת אחיו ובן החמישית ישאנה ממה נפשך אם אשת אחיו היא הרי טוב ואם לאו הרי חלץ לה יבמה: הוא ושלשה. זה שייבם חולץ לאחרת ושלשה עמו והחמישי מייבם ממה נפשך וחוזרים השנים הללו וחולצין לשלישית ושנים עמהן והחמישי מייבם וכן כולם ארבעה חולצין תחלה לפי שאין אחד רשאי לייבם עד שיחלצו לה הארבעה דלא ליפגע ביבמה לשוק וה''ה נמי דמצו ארבעה למיחלץ לכולהו והחמישי ישא את כולן אלא אמרינן בגמ' דהכי שפיר טפי דלמא לכל חד מתרמיא דידיה ומיקיימא מצות ייבום: גמ' דוקא מיחלץ. מכל ארבעה הודאין והדר יבומי לחמישי: מאי הוא ושלשה. מאי איכפת לן אי חלצי לה הנך ארבעה גופייהו והאי דייבם לקמייתא לייבם נמי הך ומשני לא ליבמה חד כו': הכי גרסינן מקצתן אחין ומקצתן שאין אחין אחין חולצין שאינן אחין מייבמין מאי קאמר מקצתן אחין מן האב ומקצתן אחין מן האם. מקצתן של ודאין אחין לבני התערובות מן האב ומקצתן יש להן בהני תערובות אחין מן האם שלא מן האב לבד אחים שיש להן בתוכן מן האב כגון ראובן שנשא רחל וחנה וילדה לו רחל את יוסף גירשה לרחל ונשאה בועז ולו בן מאשה אחרת ונתעברה רחל וילדה היא וחנה אשתו של ראובן וג' נשים אחרות ה' זכרים במחבא ונתערבו נמצא שיש לו ליוסף בתערובות הללו ב' אחין אחד מן האב וא' מן האם בנה של חנה אחיו מן האב ובנה של רחל מבועז אחיו מן האם: אחין מן האם חולצין. יוסף זה שיש לו בתערובות אח מן האם חולץ לכולן לפטור את אשת אחיו מן האב ואינו רשאי לייבם אחת מהן אפי' לאחר חליצתה מארבעה חבריו שמא יפגע באשת אחיו מאמו שהיא בכרת: ואחין מן האב. ארבעה האחרים שאין להם בתערובות אלא אחין מן האב מייבמין כל אחת ואחת אחר שחלצה מן הארבעה ישאנה החמישי נמצא אחד מייבם שתים או יהיו לאחת ה' חליצות והכי מיתוקמא לישנא קמייתא דשמעתא מקצתן אחין של ודאין אחין מן האם לאחד מן התערובות ומקצתן שאינן להם אחין מן האם אלא מן האב (אחין חולצין) אותן שהן אחין מן האם חולצין לכולם ושאינן אחין להן מן האם אלא מן האב מייבמין: מקצתן. של ודאין ותערובתן כהנים ומקצתן שאין כהנים כהנים חולצין לכולן ואי אפשר להם לייבם הואיל וחלצה ארבע חליצות שמא האחד החולץ לה היה יבמה וחליצתו חליצה וכהן אסור בה: תוספותאשת אביו. הך ברייתא כרבי אליעזר אבל רבי עקיבא פליג עליה ואסר אשת אביו ושרי אחות אביו וה''ג פוסקין כר' עקיבא דר' אליעזר שמותי הוא ומיהו יש ליזהר כרבי אליעזר: נשא אשה ובתה. בנשאן כשהוא והן בנכריות איירי כמו שמדקדק בקונטרס ועוד יש לדקדק מדתני כונס אחת ואי בישראל איירי הוה ליה למימר יקיים אחת: אשה ובתה. וה''ה אשה ואחותה מן האם או אשה ובת בתה אבל אשה ובת בנה או אשה ואחותה מן האב דהיינו שאר האב פשיטא שאין מוציא ושמא לכתחלה לא יכנוס או שמא כיון שאין האיסור בא אלא ע''י קידושין אף לכתחלה יכנוס כדאמרינן שמותר באשת אחיו מאמו ולא גזרינן משום אחיו הנולד אחריו לפי' הקונט': מותר באשת אחיו מאי לאו דנסבה כשהוא גר. תימה לר''י דאמאי שרינן כשהוא גר הא לעיל גזרינן באחותו מאמו משום דאתי לאחלופי הכא נמי וכ''ת כיון שהוא ע''י קידושין לא גזרינן והא חמותו דע''י קידושין וקתני דאסור וי''ל דשאני חמותו דע''י קידושי עצמו אבל אשת אחיו דע''י קידושי אחיו הוא ועוד דאשת אחיו בי אחיו לא שכיחא אבל אמה ובתה שכיחי אהדדי אי נמי חמותו נקראת על שמו דקרו לה חמתיה דפלניא אבל אשת אחיו לא מיקריא אשת אחי פלוני: קלש לה איסורא. תימה דמ''מ מאי משני אכתי איכא כרת דלא מיעטה הכתוב אלא משריפה כדאמרינן לעיל (דף צד:) וי''ל דמ''מ כיון דקליש איסורא לא רצו חכמים לגזור בגרים לאחר מיתה כיון דאף מחיים שריא מן הדין וא''ת לאביי דאמר בהאשה רבה (שם) דלא שרי רבי עקיבא חמותו לאחר מיתה מאי איכא למימר וי''ל דלאביי ודאי ליכא מאן דתני מותר בחמותו: מקצתן אחין ברייתא היא ור''ח גריס ת''ר: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|