סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשׁוּרָה
וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְבָרְכִים בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן וּבִרְכַּת אֲבֵלִים בַּעֲשָׂרָה וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן בְּרָכָה בְּשׁוּרָה מִי אִיכָּא אֶלָּא כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּרְחָבָה
וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה כׇּל שִׁבְעָה וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן וּבִרְכַּת אֲבֵלִים בַּעֲשָׂרָה כׇּל שִׁבְעָה וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן בִּרְכַּת רְחָבָה כׇּל שִׁבְעָה מִי אִיכָּא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּפָנִים חֲדָשׁוֹת
כִּי הָא דְּרַב חִיָּיא בַּר אַבָּא מַקְרֵי בְּנֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה וְאָמְרִי לַהּ מַתְנִי בְּרֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה שְׁכֵיב לֵיהּ יָנוֹקָא יוֹמָא קַמָּא לָא אֲזַל לְגַבֵּיהּ לִמְחַר דַּבְרֵיהּ לִיהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתוּרְגְּמָנֵיהּ אֲמַר לֵיהּ קוּם אֵימָא מִלְּתָא כׇּל קֳבֵיל יָנוֹקָא פְּתַח וַאֲמַר וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנוֹתָיו דּוֹר שֶׁאָבוֹת מְנָאֲצִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עַל בְּנֵיהֶם וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם וּמֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בָּחוּר הֲוָה וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה' וְאֶת יְתוֹמָיו וְאֶת אַלְמְנוֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכׇל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכׇל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה מַאי וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה אָמַר רַב חָנָן בַּר רַב הַכֹּל יוֹדְעִין כַּלָּה לָמָּה נִכְנְסָה לַחוּפָּה אֶלָּא כׇּל הַמְנַבֵּל פִּיו וּמוֹצִיא דְּבַר נְבָלָה מִפִּיו אֲפִלּוּ נֶחְתַּם לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה נֶהְפָּךְ עָלָיו לְרָעָה
אֲתָא לְנַחוֹמֵי צַעוֹרֵי קָמְצַעַר לֵיהּ הָכִי קָאָמַר לֵיהּ חֲשִׁיב אַתְּ לְאִתְּפוֹסֵי אַדָּרָא
אֲמַר לֵיהּ קוּם אֵימָא מִלְּתָא כְּנֶגֶד שְׁבָחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּתַח וְאָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל בְּרוֹב גׇּדְלוֹ אַדִּיר וְחָזָק בְּרוֹב נוֹרָאוֹת מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים
אֲמַר לֵיהּ קוּם אֵימָא מִלְּתָא כְּנֶגֶד אֲבֵלִים פָּתַח וְאָמַר אַחֵינוּ הַמְיוּגָּעִים הַמְדוּכָּאִין בָּאֵבֶל הַזֶּה תְּנוּ לְבַבְכֶם לַחְקוֹר אֶת זֹאת זֹאת הִיא עוֹמֶדֶת לָעַד נָתִיב הוּא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית רַבִּים שָׁתוּ רַבִּים יִשְׁתּוּ כְּמִשְׁתֵּה רִאשׁוֹנִים כָּךְ מִשְׁתֵּה אַחֲרוֹנִים אַחֵינוּ בַּעַל נֶחָמוֹת יְנַחֵם אֶתְכֶם בָּרוּךְ מְנַחֵם אֲבֵלִים
אָמַר אַבָּיֵי רַבִּים שָׁתוּ לֵימָא רַבִּים יִשְׁתּוּ לָא לֵימָא מִשְׁתֵּה רִאשׁוֹנִים לֵימָא מִשְׁתֵּה אַחֲרוֹנִים לָא לֵימָא דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְכֵן תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן אָמַר רַב יוֹסֵף מַאי קְרָא כִּסְדוֹם הָיִינוּ לַעֲמוֹרָה דָּמִינוּ מַאי אַהְדַּר לֵיהּ שִׁמְעוּ דְבַר ה' קְצִינֵי סְדוֹם וְגוֹ'
אֲמַר לֵיהּ קוּם אֵימָא מִלְּתָא כְּנֶגֶד מְנַחֲמֵי אֲבֵלִים פָּתַח וְאָמַר אַחֵינוּ גּוֹמְלֵי חֲסָדִים בְּנֵי גּוֹמְלֵי חֲסָדִים הַמַּחְזִיקִים בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְגוֹ') אַחֵינוּ בַּעַל הַגְּמוּל יְשַׁלֵּם לָכֶם גְּמוּלְכֶם בָּרוּךְ אַתָּה מְשַׁלֵּם הַגְּמוּל
אֲמַר לֵיהּ קוּם אֵימָא מִלְּתָא כְּנֶגֶד כׇּל יִשְׂרָאֵל פָּתַח וְאָמַר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים פְּדֵה וְהַצֵּל מַלֵּט הוֹשַׁע עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִן הַדֶּבֶר וּמִן הַחֶרֶב וּמִן הַבִּיזָּה וּמִן הַשִּׁדָּפוֹן וּמִן הַיֵּרָקוֹן וּמִכׇּל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַּעֲנֶה בָּרוּךְ אַתָּה עוֹצֵר הַמַּגֵּפָה
אֲמַר עוּלָּא וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת תִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּבֵית הָאֵבֶל שְׁלֹשָׁה קוֹדֶם אֲכִילָה כְּדֵי לִפְתּוֹחַ אֶת בְּנֵי מֵעָיו שְׁלֹשָׁה בְּתוֹךְ אֲכִילָה כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו וְאַרְבָּעָה לְאַחַר אֲכִילָה אֶחָד כְּנֶגֶד הַזָּן וְאֶחָד כְּנֶגֶד בִּרְכַּת הָאָרֶץ וְאֶחָד כְּנֶגֶד בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם וְאֶחָד כְּנֶגֶד הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב
הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אַרְבָּעָה אֶחָד כְּנֶגֶד חַזָּנֵי הָעִיר וְאֶחָד כְּנֶגֶד פַּרְנָסֵי הָעִיר וְאֶחָד כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֶחָד כְּנֶגֶד רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִתְחִילוּ (הָיוּ) שׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין הֶחְזִירוּ הַדָּבָר לְיוֹשְׁנָהּ
מַאי רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּתַנְיָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הוֹצָאַת הַמֵּת קָשָׁה לִקְרוֹבָיו יוֹתֵר מִמִּיתָתוֹ עַד שֶׁהָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ וּבוֹרְחִין עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְנָהַג קַלּוּת בְּעַצְמוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ בִּכְלֵי פִשְׁתָּן וְנָהֲגוּ כׇּל הָעָם אַחֲרָיו לְהוֹצִיא בִּכְלֵי פִשְׁתָּן אֲמַר רַב פָּפָּא וְהָאִידָּנָא נְהוּג עָלְמָא אֲפִילּוּ בְּצַרְדָּא בַּר זוּזָא
אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר

רש"י

בברכת המזון. להצטרף לג' לזמן עליו שהרי הוא חייב בכל המצות: בשורה. כשהיו חוזרין מן הקבר היו עושין שורה סביב האבל לנחמו ומושיבין אותו והן עומדים סביב ואמרי' בסנהדרין (דף יט.) אין שורה פחות מי': ברחבה. כשמברין את האבל סעודה ראשונה משל אחרים כדאמרינן במועד קטן (דף כז:) היו מברין אותו ברחבה ומברכין שם ברכת אבלים כדמפרש לקמיה ברוך מנחם אבלים: אמר ליה. למתורגמניה: כל קביל ינוקא. לנגד המאורע דברים ניחומים על מיתת הילד: וירא ה'. מה עשו אבות: וינאץ מכעס. שהכעיסוהו וגרמו לו לפקוד על בניהם ובנותיהם: ואית דאמרי. לא תינוק היה המת אלא בחור היה והך קרא אמר על בחוריו וגו': של ע' שנה. ועוד דריש כמו ועד עולמו של אדם נטויה נהפכת מטוב לרע: אתא לנחומי צעורי מצער ליה. בתמיה מוכיח על פניו שבשביל עונו מת בנו: חשיב את לאתפוסי אדרא. חשוב אתה למעלה לתופסך ואת בניך בעון הדור דקי''ל בזמן שצדיקים בדור צדיקים נתפסים על הדור שנאמר וממקדשי תחלו (יחזקאל ט): האל הגדול ברוב גודלו. בברוך פתח בה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל הגדול וכו': אחינו המיוגעים כו'. ברכה הסמוכה לחברתה היא וכן סדורות על הסדר: באבל הזה תנו לבבכם לחקור זאת שזאת עומדת לעד. שהכל מתים ולא תבכו יותר מדאי: משתה הראשונים לימא. משתה ראשונים הוא: בבריתו של אברהם. שגמל חסדים דכתיב (בראשית כא) ויטע אשל ר''ת אכילה שתיה לויה: עשרה כוסות. להרבות לו בשתיה כדכתיב (משלי לא) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש: קודם אכילה. שהיו רגילין להמשיך פרפראות לפני סעודה כגון כיסנין וסופגנין ואיסקריטין ובאותם פרפראות משקין לאבל ג' כוסות: אחד כנגד הזן. על כל ברכה שותה הכוס ומוזגין לו אחר: כנגד חזני העיר. תקנו להם ברכה עליו לפי שהיו שמשי העיר להתעסק במתים ובשאר צרכי ציבור: פרנסי העיר. שהיו עשירים מבזבזים ממונם לקבורת עניים: כנגד בהמ''ק. תקנו עליו ברכת ניחומים שינחמנו המקום בבניינו מאבלנו שאנו מתאבלים עליו כעל מת: כנגד ר''ג. לקמן מפרש: ליושנה. עשרה כוסות: הוצאת המת. שהיו קוברים אותו בכלים יקרים כגון שיראין וסרקות: בצרדא בר זוזא. בגד קנבוס שאינו שוה אלא דינר:

תוספות

כי תניא ההיא בברכת המזון. פי' בקונטרס להצטרף עם ב' לזימון שהרי הוא חייב בכל המצות ואין נראה לר''י דא''כ לא אתא לאשמועינן אלא דחייב במצות והוה ליה למימר בהדיא דחייב במצות ועוד דא''כ מאי פריך ליה מברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין דקאמר ברכה בשורה מי איכא אלא ע''כ היינו ברכת המזון והדרן קושיא לדוכתין דקתני ואבלים מן המנין ואוקמינן בברכת המזון ולפירש הקונטרס לא קשיא מידי דכי קתני ואבלים מן המנין היינו להצטרף לזימון לומר נברך שאכלנו משלו אבל ברכת אבלים שמברכים בברכת המזון קאמר רבי יוחנן דאינו מן המנין לכך צריך לפרש כי תניא ההיא בברכת המזון היינו ברכת אבלים שבברכת המזון מכאן משמע שברכת אבלים שבברכת המזון לא הוי אלא בעשרה מדסליק אדעתיה דמקשן דאיירי בברכת אבלים שבברכת המזון וקאמר בעשרה והוה ניחא ליה בהכי אי לאו משום דקתני לעיל בברייתא ואבלים מן המנין אם כן צריך עשרה: אלא כי קאמר ר' יוחנן ברחבה. אי גרסינן אלא משמע דההיא דלעיל נמי מעמיד ברחבה ותימה למה הוצרכו תרי מילי דר' יוחנן ההיא דלעיל והך וצריך לומר דחדא מכלל חברתה אתמר ההיא דלעיל מכללא דהך אבל אי ל''ג אלא ניחא דלעיל איירי בשורה והכא ברחבה בלא פנים חדשות ומימרא שלישית של רבי יוחנן הוצרך להשמיענו דבפנים חדשות אין אבלים מן המנין ואי נקט ההיא ה''א איפכא דוקא מיום ראשון ואילך אבל ביום ראשון שייכי טפי ומברכים לה בלא י':
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר