|
טקסט הדף מנוקד
לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ לְהַחֲזִיר תְּנַן וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא מַחֲזִירִין עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיִּגְרוֹף אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר אֲבָל לְשַׁהוֹת מְשַׁהִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּרוּף וְאֵינוֹ קָטוּם וּמָה הֵן מְשַׁהִין בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים חַמִּין אֲבָל לֹא תַּבְשִׁיל וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים חַמִּין וְתַבְשִׁיל וְהָךְ חֲזָרָה דַּאֲמַרִי לָךְ לָאו דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא אֶלָּא מַחֲלוֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹטְלִין וְלֹא מַחֲזִירִין וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף מַחֲזִירִין
תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עַל גַּבָּהּ אֲבָל לְתוֹכָהּ אָסוּר אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְהַחֲזִיר תְּנַן הַיְינוּ דְּשָׁנֵי בֵּין תּוֹכָהּ לְעַל גַּבָּהּ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְשַׁהוֹת תְּנַן מַה לִּי תּוֹכָהּ מַה לִּי עַל גַּבָּהּ מִי סָבְרַתְּ רַבִּי חֶלְבּוֹ אַרֵישָׁא קָאֵי אַסֵּיפָא קָאֵי וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף מַחֲזִירִין וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עַל גַּבָּהּ אֲבָל תּוֹכָהּ אָסוּר תָּא שְׁמַע שְׁתֵּי כִּירוֹת הַמַּתְאִימוֹת אַחַת גְּרוּפָה וּקְטוּמָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ גְּרוּפָה וְאֵינָהּ קְטוּמָה מְשַׁהִין עַל גַּבֵּי גְּרוּפָה וּקְטוּמָה וְאֵין מְשַׁהִין עַל שֶׁאֵינָהּ גְּרוּפָה וְאֵינָהּ קְטוּמָה וּמָה הֵן מְשַׁהִין בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים וְלֹא כְלוּם וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים חַמִּין אֲבָל לֹא תַּבְשִׁיל עָקַר דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא יַחֲזִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים חַמִּין אֲבָל לֹא תַּבְשִׁיל וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים חַמִּין וְתַבְשִׁיל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף מַחֲזִירִין אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְשַׁהוֹת תְּנַן מַתְנִיתִין מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְהַחֲזִיר תְּנַן מַתְנִיתִין מַנִּי לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי מֵאִיר אִי רַבִּי מֵאִיר קַשְׁיָא לְבֵית שַׁמַּאי בַּחֲדָא וּלְבֵית הִלֵּל בְּתַרְתֵּי אִי רַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא גְּרוּפָה וּקְטוּמָה לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ לְהַחֲזִיר תְּנַן וְתַנָּא דִידַן סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא בְּחַמִּין וְתַבְשִׁיל וְנוֹטְלִין וּמַחְזִירִין וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא דְּאִילּוּ תַּנָּא דִידַן סָבַר לְשַׁהוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּרוּף וְקָטוּם וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר בִּלְשַׁהוֹת נָמֵי גָּרוּף וְקָטוּם אִין אִי לָא לָא אִיבַּעְיָא לְהוּ מַהוּ לִסְמוֹךְ בָּהּ תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ אָסוּר אֲבָל לִסְמוֹךְ בָּהּ שַׁפִּיר דָּמֵי אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא תָּא שְׁמַע שְׁתֵּי כִּירוֹת הַמַּתְאִימוֹת אַחַת גְּרוּפָה וּקְטוּמָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ גְּרוּפָה וּקְטוּמָה מְשַׁהִין עַל גַּבֵּי גְּרוּפָה וּקְטוּמָה וְאַף עַל גַּב דְּקָא סָלֵיק לֵיהּ הַבְלָא מֵאִידַּךְ דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם דְּכֵיוָן דְּמִידַּלְּיָא שָׁלֵיט בָּהּ אַוֵּירָא תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַב חִיָּיא קְטָמָהּ וְנִתְלַבְּתָה סוֹמְכִין לָהּ וּמְקַיְּימִין עָלֶיהָ וְנוֹטְלִין מִמֶּנָּה וּמַחְזִירִין לָהּ שְׁמַע מִינָּה לִסְמוֹךְ נָמֵי קְטָמָהּ אִין לֹא קְטָמָהּ לָא וּלְטַעְמָיךְ נוֹטְלִין מִמֶּנָּה דְּקָתָנֵי קְטָמָהּ אִין לֹא קְטָמָהּ לָא אֶלָּא תְּנָא נוֹטְלִין מִשּׁוּם מַחְזִירִין הָכָא נָמֵי תְּנָא סוֹמְכִין מִשּׁוּם מְקַיְּימִין הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם נוֹטְלִין וּמַחְזִירִין בְּחַד מָקוֹם הוּא תְּנָא נוֹטְלִין מִשּׁוּם מַחְזִירִין אֶלָּא הָכָא סוֹמְכִין בְּחַד מָקוֹם הוּא וּמְקַיְּימִין בְּחַד מָקוֹם הוּא מַאי הָוֵי עֲלַהּ תָּא שְׁמַע כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים סוֹמְכִין לָהּ וְאֵין מְקַיְּימִין אֶלָּא אִם כֵּן גְּרוּפָה וּקְטוּמָה גֶּחָלִים שֶׁעָמְמוּ אוֹ שֶׁנָּתַן עָלֶיהָ נְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה הֲרֵי הִיא כִּקְטוּמָה אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא קְטָמָהּ וְהוּבְעֲרָה מְשַׁהִין עָלֶיהָ חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ כׇּל צוֹרְכָּן וְתַבְשִׁיל שֶׁבִּישֵּׁל כׇּל צוֹרְכּוֹ רש"י
לעולם אימא לך להחזיר תנן. ואילו לשהות אע''פ שאינו גרוף שרי: והך חזרה דאמרי לך. לא יחזיר עד שיגרוף דכי גרוף מיהא שרי: לאו דברי הכל היא. ולבית שמאי לא סבירא להו: לא שנו. שריותא דמתני' אלא על גבה דלא נפיש הבלא כולי האי אבל תוכה אסור: אי אמרת בשלמא להחזיר תנן. אבל לשהות משהין אפילו בשאין גרופה כדמחסרינן ליה חסורי ורבי חלבו אשריותא דלשהות על שאינה גרופה קאי: היינו דשני בין תוכה לעל גבה. דכי משהי לתוכה דשאינה גרופה מטמין ממש ברמץ: אלא אי אמרת לשהות תנן. דאפילו לשהות בעי גרופה כיון דגרופה ומבעוד יום הוא נותנו לתוכה מה לי תוכה מה לי על גבה: ארישא. עד שיגרוף: אסיפא קאי. דאיירי בחזרה אבל רישא לשהות הוא ובין תוכה ובין גבה שרי: שתי כירות המתאימות. מחוברות יחד וקיר של חרס מפסקת ביניהם: משהין על גבי גרופה וקטומה. דלא חיישינן משום דסליק לה הבלא מאידך: ומה הן משהין. על הגרופה: לא יחזיר. בשבת: אא''ב. רישא דמתניתין לשהות קאמר דבעי גרופה ובלשהות פליגי בחמין ובתבשיל ובגרוף וסיפא פליגי בחזרה מתני' ר' יהודה היא אלא אי אמרת להחזיר תנן דבעי גרופה אבל לשהות לא בעי גרופה ופלוגתא דחמין ותבשיל כשאינו גרוף כדקמחסרת ומתרצת לה: קשיא לב''ש בחדא. דקאמרי ב''ש במתני' משהין חמין אף בשאינו גרוף והכא קאמר רבי מאיר לב''ש דאפילו גרוף ולא כלום וכ''ש כשאינו גרוף והא כולה חדא פירכא היא דבית שמאי לא שני להו בין גרוף לשאינו גרוף: ולב''ה בתרתי. דבמתניתין שרי בית הלל להשהות חמין ותבשיל אף בשאינו גרוף והכא קתני דבגרוף חמין אין תבשיל לא ובשאינה גרוף אין משהין כלל ולענין חזרה בגרוף תנן במתניתין לב''ה מחזירין והכא קתני עקר דברי הכל לא יחזיר: ואי ר' יהודה. דאמר נמי כי מתניתין מ''מ גרופה וקטומה קשיא דמתניתין תרצת דפלוגתא קמייתא בשאינו גרוף ושרו ב''ש חמין ובית הלל חמין ותבשיל והכא קתני אין משהין על גבי שאינה גרופה ואינה קטומה כלל ופלוגתא דלשהות בגרופה וקטומה: בחמין ותבשיל ונוטלים ומחזירין. דמוקי פלוגתא דב''ש וב''ה בשהיית חמין ותבשיל דבית שמאי שרו חמין ותבשיל לא וב''ה חמין ותבשיל ולא כר' מאיר דאמר לב''ש לא כלום: מהו לסמוך. קדרה אצל דופן הכירה בלא גרופה שהכירה מטלטלת היא ומושיבים אותה על גבי קרקע: גבה. עובי שפתה או כסוי שעל חללה: דמדלי. הקדרה על גבי הכירה: ונתלבתה. חזרה והובערה: התם נוטלין ומחזירין בחד מקום. ולא שייך למתני מחזירין עד דתני נוטלין: נעורת. ארישט''ש : שהוחמו כל צרכן. דליכא למיחש לחיתויי:
תוספות
לעולם אימא לך להחזיר תנן וחסורי מיחסרא כו'. משום דקיי''ל כחנניה כמו שאפרש בע''ה דחיק לאוקמא מתני' כוותיה: אא''ב להחזיר תנן היינו דשני בין תוכה לעל גבה. פי' בקונטרס משום דאי להחזיר תנן א''כ לשהות משהין אפילו באינה גרופה להכי שני בין תוכה דהוי מטמין ממש ברמץ לעל גבה וקשה להר''ח דלחנניה אפילו תוכה משהין אפי' באינה גרופה דהא תנן (. לעיל דף יט:) ולא חררה על גבי גחלים אלא עד שיקרמו פניה הא קרמו פניה שרי אע''ג דחררה בתוכה היא ובלאו הכי אור''י דבחנם דחק רש''י לפרש כן דאיכא למימר שפיר היינו דשני לן בין תוכה לעל גבה מהא דשרי להחזיר בגרופה ובהשהאה דוקא לא ניחא ליה לחלק אבל בהחזרה ניחא ליה שפיר לחלק כדמוכח במאי דמשני מי סברת ארישא קאי אסיפא קאי כו' קשה לר''י היכי בעי למימר אליבא דרב דמתניתין להחזיר תנן אם כן אתיא מתניתין כחנניה ורב דלא כחנניה דהא חנניה שרי במצטמק ויפה לו דהא דתנן (שם) אין צולין בשר וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום אתיא כחנניה וביצה אמרינן לקמן דמצטמק ויפה לו הוא ורב אסר לקמן דמצטמק ויפה לו וי''ל דבלאו הכי לא סבר לה רב כשום תנא דהא ר''מ ור' יהודה אסרי באינה גרופה אפילו במצטמק ורע לו ורב שרי במצטמק ורע לו אפילו באינה גרופה דבגרופה לא אשכחן שום אמורא דאסר אפילו יפה לו ועוד דרב קאי אמילתיה דרבי יוחנן דאיירי באינה גרופה וכן רבי יוחנן דשרי לקמן חמין ותבשיל שבישל כל צרכו באינה גרופה אבל לא בישל כל צרכו אסור לא אשכחן תנא דסבר הכי: מהו לסמוך. באינה גרופה קבעי ואי מתניתין להשהות תנן קא בעי להשהות ולהחזיר ואי להחזיר תנן ושרי להשהות אפי' תוכה וגבה בעי להחזיר ולהשהות היכא שאינו מבושל כמאכל בן דרוסאי: תא שמע כירה שהסיקוה כו'. ומסיק דשרי לסמוך ומכל מקום אין ללמוד מכאן לסמוך אצל האש דשאני הכא דדופני כירה מפסיקין בינו ולאש:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|