|
טקסט הדף מנוקד
בָּנַיִךְ יְפֵיפִין בְּיוֹתֵר אָמְרָה לָהֶן אֵינוֹ מְסַפֵּר עִמִּי לֹא בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלֹא בְּסוֹף הַלַּיְלָה אֶלָּא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּכְשֶׁהוּא מְסַפֵּר מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח וְדוֹמֶה עָלָיו כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד
וְאָמַרְתִּי לוֹ מָה טַעַם וְאָמַר לִי כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן אֶת עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת וְנִמְצְאוּ בָּנָיו בָּאִין לִידֵי מַמְזֵרוּת לָא קַשְׁיָא הָא בְּמִילֵּי דְתַשְׁמִישׁ הָא בְּמִילֵּי אַחְרָנְיָיתָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זוֹ דִּבְרֵי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין הֲלָכָה כְּיוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי אֶלָּא כֹּל מַה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאִשְׁתּוֹ עוֹשֶׂה מָשָׁל לְבָשָׂר הַבָּא מִבֵּית הַטַּבָּח רָצָה לְאׇכְלוֹ בְּמֶלַח אוֹכְלוֹ צָלִי אוֹכְלוֹ מְבוּשָּׁל אוֹכְלוֹ שָׁלוּק אוֹכְלוֹ וְכֵן דָּג הַבָּא מִבֵּית הַצַּיָּיד אָמַר אַמֵּימָר מַאן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת רַבָּנַן דְּאִי תֵּימָא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַמָּשׁ אַמַּאי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין הֲלָכָה כְּיוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי הָא אִינְהוּ בְּקִיאִי בְּצוּרַת הַוָּלָד טְפֵי וְאַמַּאי קָרוּ לְהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דִּמְצַיְּינִי כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אָמְרָה לוֹ רַבִּי עָרַכְתִּי לוֹ שׁוּלְחָן וַהֲפָכוֹ אֲמַר לָהּ בִּתִּי תּוֹרָה הִתִּירָתֶךְ וַאֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לִיךְ הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָמְרָה לוֹ רַבִּי עָרַכְתִּי לוֹ שׁוּלְחָן וַהֲפָכוֹ אָמַר מַאי שְׁנָא מִן בִּינִיתָא וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם מִכָּאן אָמַר רַבִּי אַל יִשְׁתֶּה אָדָם בְּכוֹס זֶה וְיִתֵּן עֵינָיו בְּכוֹס אַחֵר אָמַר רָבִינָא לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא דַּאֲפִילּוּ שְׁתֵּי נָשָׁיו וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי אָמַר רַבִּי לֵוִי אֵלּוּ בְּנֵי תֵּשַׁע מִדּוֹת בְּנֵי אׇסְנַ"ת משגע"ח בְּנֵי אֵימָה בְּנֵי אֲנוּסָה בְּנֵי שְׂנוּאָה בְּנֵי נִידּוּי בְּנֵי תְמוּרָה בְּנֵי מְרִיבָה בְּנֵי שִׁכְרוּת בְּנֵי גְּרוּשַׁת הַלֵּב בְּנֵי עִרְבּוּבְיָא בְּנֵי חֲצוּפָה אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן כׇּל אָדָם שֶׁאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעְתּוֹ הָוְיִין לוֹ בָּנִים שֶׁאֲפִילּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא הָיוּ כְּמוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וּכְתִיב וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְלָא כְּתִיב נְבוֹנִים וּכְתִיב יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם וּכְתִיב מִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים הַהִיא דְּמַרְצְיָא אַרְצוֹיֵי הֲדַרַן עֲלָךְ וְאֵלּוּ מוּתָּרִין מַתְנִי' אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים נִדְרֵי זֵרוּזִין וְנִדְרֵי הֲבַאי וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת וְנִדְרֵי אוֹנָסִין נִדְרֵי זֵרוּזִין כֵּיצַד הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ וְאָמַר קוּנָּם שֶׁאֵינִי פּוֹחֵת לְךָ מִן הַסֶּלַע וְהַלָּה אוֹמֵר קוּנָּם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לָךְ עַל הַשֶּׁקֶל רש"יאינו מספר. אינו משמש: מגלה טפח. מבגדה: ומכסה. אותו טפח מבגד וכן עושה עד שיבא עליה: ודומה כמי שכפאו שד. שבא אליה בכח ודומה כמי ששד כפאו ואית דאמרי שמתכסה כולו כאדם שמפחד מן השד: דמצייני. שעטופים בציצית: ביניתא. דג תורה אור שיכול לאכלו כמו שירצה: בני אסנ''ת משגע''ח. סימן הוא: שנואה. שלבו על אחרת בשעת תשמיש ואמרו כשבא עליה לאו ביאה גמורה היא הואיל וכל כך שונאה אלא כזנות בעלמא הוא: בני נידוי. שהבעל בנידוי ובא עליה ומתעברת הימנו: בגי תמורה. שיש לו ב' נשים וכסבור לבא על זו ובא על אחרת. ל''א בני תמורה שהוא סבור לבא על אשה אחרת ונמצאת שהיא אשתי וקרובין לממזרות שהרי נתכוון לניאוף: בני מריבה. שמשמש במריבה: בני שכרות. שמשמש בשכרות דביאתו לאו ביאה גמורה אלא כביאת זנות היא שאין. מתכוון אלא לבעול בעלמא: בני ערבוביא. שבא על אשה אחת בין הנשים ואין ידוע על איזו מהן בא. ל''א שבאו עליה אנשים הרבה ואין ידוע בן מי הוא ל''א בני ערבוביא ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון: יששכר חמור גרם. חמור גרם ליששכר שנולד אותו חמור שהיה יעקב רוכב שפנה לאהל לאה: דמרציא ארצויי. אינה תובעת בפה אלא דמרציא קמיה מראה לו מתוך דבריה כגון לאה דמההיא נפקי בני מעליא: הדרן עלך ואלו מותרין ארבעה נדרים התירו חכמי'. בלא שום שאלה: נדרי זירוזין כו' מן הסלע. שהוא ארבע דינרין: והלה. הקונה אומר שאינו מוסיף לו על שקל שהוא שני דינרין: תוספותמתני' ארבעה נדרים. עד השתא איירי בכינויי האסורין ובכינויי המותרים במתפיס בדבר הנדור ובמתפיס בדבר המותר והשתא מיירי בנדרים דאע''ג דהוציאם מפיו בלשון שאר נדר אפילו הכי מותרין וטעמא הוי משום דבעינן פיו ולבו שוין ואנן סהדי דלא שוו פיו ולבו בהני ד' נדרים והיינו טעמא דלא פריך בגמרא והא דברים שבלב כדפריך לקמן אנדרי אונסין משום דבעינן פיו ולבו שוין ונדרי זירוזין שריין מהאי טעמא: נדרי הבאי. גוזמא והבאי לשון אחרים:
ר"ן הדרן עלך ואלו מותרין ארבעה נדרים התירו חכמים. ומפרש בגמרא שמותרין מאליהן בלא היתר חכם: נדרי זרוזין. שלא נדר אלא לזרז חבירו שלא יעמוד בדעתו כדמפרש ואזיל: נדרי הבאי. נדר שאינו כלום שמיר ושית מתרגמינן הבאי ובור (ישעיה כז): קונם שאיני פוחת לך. קונם דמיו עלי אם אני מוכרו בפחות מסלע שהוא ארבע דינרין: קונם שאיני מוסיף לך על השקל. קונם המקח עלי אם אני מוסיף לקנות ביתר משקל שהוא שני דינרין: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|