סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תְּנַן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם אֵינוֹ דִין שֶׁמֵּיפֵר נְדָרֶיהָ וְאִי בְּשֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר קָנָה לְעַצְמוֹ הוּא שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ עַל יְדֵי שָׁמַיִם
תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רַבָּה מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵירוּסִין עוֹשֶׂה אוֹ נִשּׂוּאִין עוֹשֶׂה תִּפְשׁוֹט דְּנִשּׂוּאִין עוֹשֶׂה דְּאִי אֵירוּסִין עוֹשֶׂה הָא תְּנַן נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַאי יָפֵר יָפֵר בְּשׁוּתָּפוּת
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי כְּרַבִּי אַמֵּי שׁוֹמֶרֶת יָבָם בֵּין יָבָם אֶחָד בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָפֵר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה אִם אִשָּׁה שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהּ עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא לִרְשׁוּתוֹ מִשֶּׁבָּאת לִרְשׁוּתוֹ נִגְמְרָה לוֹ אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא לִרְשׁוּתוֹ מִשֶּׁבָּאת לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּגְמוֹר לוֹ
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהּ כָּךְ אֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בָּהּ תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִמָּהּ חֵלֶק כָּךְ יֵשׁ לַאֲחֵרִים חֵלֶק בָּהּ
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עֲקִיבָא דְּבָרֶיךָ בִּשְׁנֵי יְבָמִין מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד אָמַר לוֹ כְּלוּם חִלַּקְנוּ עַל יָבָם אֶחָד וְעַל שְׁנֵי יְבָמִין בֵּין שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר בֵּין שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וְכִשְׁאָר דְּבָרִים כֵּן נְדָרִים
בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר בֶּן עַזַּאי חֲבָל עָלֶיךָ בֶּן עַזַּאי שֶׁלֹּא שִׁימַּשְׁתָּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא
מַאי

רש"י

ואי. אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים מיפר כגון שעשה בה מאמר הא דאמר שהקנו לו מן השמים קנה לעצמו הוא במה שעשה בה מאמר: או נשואין עושה. יורשה ומיטמא לה והבא עליה נידון בחנק דאי אירוסין דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי מינה היכי מצי יבם מיפר לחודיה: והא תנן נערה המאורסה וכו'. דכל זמן שהיא ארוסה אכתי שייך בה אביה: מאי יפר דקאמר ר''א בשותפות. עם אביה דלעולם אירוסין עושה: תניא כוותיה דר' אמי. דבעשה בה מאמר פליגי: משבאת לרשותו נגמרה לו. מיפר נדריה הוא ואביה: אשה שיש לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה . מאמר: משבאת לרשותו. דעשה בה מאמר: אינו דין שתיגמר לו. דמפר נדריה: כך אין לאחרים חלק בה. קודם שתתארס לו: כך יש לאחרים חלק בה. לשאר יבמין: מה אתה משיב על יבם אחד. שאין אתה מודה לי עליו הואיל ואין לאחרים חלק בה כארוסה דמיא ומיפר לה: כלום חלקנו כו'. דודאי בין עשה בה מאמר בין לא עשה בה מאמר אינו חייב סקילה הבא עליה כנערה המאורסה הלכך אינו מיפר לא שנא יבם אחד ולא שנא שני יבמין דהכל דינו שוה דאין חיוב יותר הבא על שומרת יבם אחד מהבא על שומרת שני יבמין: וכשאר דברים כן נדרים. דכשם דלענין סקילה אין לה דין כנערה מאורסה כך בנדרים אינה גמורה לאישה להפר כנערה מאורסה והכי מפ' לקמן: שלא שימשת את ר''ע. שיודע לנצח כל כך ולהשיב תשובות מעולות:

תוספות

אין תוס' לעמוד זה

ר"ן
הכי פריך בשלמא רבי יהושע איכא לקיומי מילתיה דנימא דמפר בשותפות קאמר דיש זיקה וכארוסה חשיבא אלא רבי אליעזר מאי טעמיה אי נמי סבירא ליה יש זיקה והויא כארוסה או כנשואה אפילו הכי לשני יבמין לא סגי דאין ברירה ואי אין זיקה אפילו חד נמי לא יפר: אמר רבי אמי כגון שעשה בה מאמר. שנתן לה קדושין דקדושי יבם הכי מקרו: מאמר קונה קנין גמור. דהויא לה ככנוסה ומצי פטר לה בגיטא ולא בעיא חליצה ומש''ה מפר לחודיה: ורבי יהושע ה''מ בחד יבם. איכא למימר דמפר אי משום זיקה אי משום מאמר: אבל בשני יבמין לא. דאפי' סבירא לך כב''ש דמאמר קונה קנין גמור אפילו הכי מצי אחוה למיסרה עליה בגיטא או בביאה דהכי אשכחן ביבמות לרשב''ג דסבירא ליה דמאמר קונה קנין גמור כב''ש ואפי' הכי אית ליה דאחוה אסר לה [על היבם] בגיטא או בביאה וכיון שכן היכי משוית לה כנשואה או כארוסה הא מגרע גרעה דארוסה לא מצי איניש למיסרה על הארוס ואחוה מצי למיסרה על היבם: ור''ע סבר אין זיקה. דלא חשיבא ליה זיקה למיהוי אפילו כאירוסין: ולרבי אלעזר. דאמר בפ' ד' אחין מאמר לבית שמאי אינו קונה אלא לדחות בצרה כדתנן התם שלשה אחין ב' נשואין שתי אחיות ואחד מופנה ומת אחד מבעלי האחיות ועשה בה מופנה מאמר ומת אחיו השני ב''ש אומרים אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה והיינו דקאמר ר''א לדחות בצרה כלומר לדחות את אחותה שלא תאסרנה משום אחות זקוקה דמאמר עביד לה ככנוסה לענין זה אבל אינו קונה קנין גמור דאי בעי לאפוקה לא סגי לה בגיטא: מאי איכא למימר. היכי מצי מיפר כיון דלא קני לה קנין גמור: הכא במאי עסקינן כגון שעמד בדין וברח. ופסקו לה מזונות משלו כדתניא בהחולץ עמד בדין וברח ניזונת משל יבם דר''א ס''ל דכל שחייב במזונותיה יפר כדתנן לעיל וכי תימא תינח לר''א לר' יהושע מאי איכא למימר דהא רבנן פליגי עליה דר''א במתני' דהבוגרת לעיל דסבירא להו אע''ג דמפרנס לה אינו זכאי בהפרת נדריה וסתם רבנן דפליגי עליה דר''א היינו ר' יהושע דהוא בכל דוכתי בר פלוגתיה א''כ מ''ט דר' יהושע דאמר ביבם א' יפר איכא למימר משום דס''ל דיש זיקה וככנוסה דמיא א''נ רבנן דפליגי עליה דר''א במתני' דבוגרת לאו היינו ר' יהושע ור''א ור' יהושע כולהו סבירא להו דבארוס כל שחייב במזונותיה יפר ובחד יבם (נמי) כשעמד בדין וברח ה''נ מיהו בשני יבמין ועמד חד מינייהו בדין וברח פליגי דר''א ס''ל האי יבם נמי כיון דעמד בדין וברח כארוס דמי ועל דעתו היא נודרת ור' יהושע סבר אין היבמה גמורה לזה כשם שהארוסה גמורה לארוס דארוסה לא מצי איניש למיסרה עליה דארוס הלכך כל היכא דאיהו מפרנס לה על דעתו היא נודרת אבל יבמה ליבם במקום שני יבמין כיון דאידך מצי אסר לה אינה רואה עצמה קנויה לגמרי ליבם זה שעמדה עמו בדין כדי שתהא נודרת על דעתו כן נ''ל.: תנן א''ר אליעזר וכו'. לר' אמי פרכינן דאוקמה בשעשה בה מאמר: קנה לעצמו הוא. במאמר שעשה בה: שקנה לעצמו ע''י שמים. דמקמי הכי הוי אגידא גביה משום זיקה: תפשוט דבעי רבה. לר' אמי דאוקמה בשעשה בה מאמר תפשוט דבעי רבה אירוסין עושה ובעיא מסירה לחופה ובלאו הכי לא קני לא ליורשה ולא ליטמא לה: או נשואין עושה. דאם בא עליה בלא חופה קני לה ליורשה וליטמא לה תפשוט מר''א דנישואין עושה דהא אמר ר''א יפר וקס''ד דמפר לחודיה בלא שותפות ומסקינן לעולם אימא לך דאירוסין עושה ומאי יפר בשותפות קאמר. ואיכא למידק היכי הוה סליק אדעתיה מעיקרא דיפר לחודיה קאמר והא ממתני' משמע דבשותפות דוקא קאמר דא''ר אליעזר ומה אם אשה שקנה הוא לעצמו הרי הוא מפר נדריה אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שיפר נדריה והאי ק''ו לא סגי אלא להפר בשותפות דאפי' תימא דס''ל לר''א דמאמר נישואין עושה היכי מוכח לה מהאי ק''ו לר''ע דליפר לחודיה לימא ליה ר''ע אנא לא סבירא לי דנישואין עושה כדקאמרת אלא ודאי להפר בשותפות דייק ליה ר''א האי ק''ו דס''ל דלא גרע יבם מארוס והיינו נמי דקמהדר ליה ר''ע אין היבמה גמורה לאישה כשם שהארוסה גמורה לאישה דה''ג במתני' במקצת נסחי אלמא ר''א לא דייק ק''ו דידיה לשוויה יבם כארוס והיכי קס''ד דלר''א מיפר יבם לחודיה איכא למימר דהוה סבירא לן דר''א לדבריו דר''ע הוא דקאמר והכי קאמר ליה נהי דלא סבירא לך דמאמר נישואין עושה אודי לי מיהת דיפר בשותפות דלא גרע יבם מארוס ואהדר ליה ר''ע אין מיגרע גרע שאין היבמה גמורה לאישה שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה וכדמפ' לקמן. ומקשו הכא תו למאי דמסקינן מאי יפר יפר בשותפות אמאי לא פרכינן מי קתני יפרו יפר קתני כדפרכינן ביבמות י''ל דהתם הוא דפרכינן הכי משום דאכתי לא קים לן דאיכא לתרוצה בשעמד בדין וברח דבתר דאקשינן מי קתני יפרו יפר קתני מוקמינן לה התם בהכי אבל הכא דאתמר האי פרוקא לעיל אי הוה פריך ליה מי קתני יפרו ידע דהוה מוקי ליה בשעמד בדין וברח ומש''ה לא איכפת ליה לאקשויי:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר