|
טקסט הדף מנוקד
שֶׁהַשְּׁתִיקָה מְקַיֶּימֶת וְאֵין שְׁתִיקָה מְבַטֶּלֶת קִיֵּים בְּלִבּוֹ קַיָּים הֵפֵר בְּלִבּוֹ אֵינוֹ מוּפָר קִיֵּים אֵין יָכוֹל לְהָפֵר הֵפֵר אֵין יָכוֹל לְקַיֵּים קָתָנֵי שֶׁהַשְּׁתִיקָה מְקַיֶּימֶת מַאי לָאו בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט
לֹא בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים הַיְינוּ קִיֵּים בְּלִבּוֹ קַיָּים אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק סְתָם אַשְׁכְּחַן חוֹמֶר בְּהָקֵם מִבְּהָפֵר בְּהָפֵר מִבְּהָקֵם מְנָא לַן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נִשְׁאָלִין עַל הֶהָקֵם וְאֵין נִשְׁאָלִין עַל הֶהָפֵר מֵתִיב רַב כָּהֲנָא וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ וְגוֹ' בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבַּר אַתָּה אוֹמֵר בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ הֲרֵי בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבֵּר תְּיוּבְתָּא וְלוֹקֵים הָא בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְקַיֵּים הָא בְּשׁוֹתֵק סְתָם קְרָאֵי יַתִּירִי כְּתִיבִי מֵתִיב רָבָא נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה מֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא חָשְׁכָה שֶׁאִם לֹא הֵפֵר וְחָשְׁכָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר אַמַּאי לֶהֱוֵי כְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט תְּיוּבְתָּא מֵתִיב רַב אָשֵׁי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין יָפֵר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא יָפֵר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָפֵר וְאַמַּאי לֶיהֱוֵי כְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט תְּיוּבְתָּא הָדְרָן עֲלָךְ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה מַתְנִי' וְאֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ אִם אֶרְחַץ וְאִם לֹא אֶרְחַץ אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט רש"יקיים בלבו קיים הפר בלבו אינו מופר. והיינו חומר בהקם מבהפר: קיים אינו יכול להפר. אא''כ נשאל לחכם על הקמתו: הפר אינו יכול לקיים. קתני מיהת שהשתיקה מקיימת וכו': נשאלין על ההקם. שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו ואח''כ הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו: ואין נשאלין על ההפר. אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר: כשהוא אומר. למעלה הימנו כי החריש לה הוי בשותק וכו': בשותק ע''מ למיקט. וכתיב בההוא קרא והקים את כל נדריה דשוב אינו יכול להפר: קראי יתירי כתיבי. מדכתיב החרש יחריש כמה פעמים ש''מ בשותק ע''מ למיקט אינו מפר: ע''א קראי כתיבי החרש יחריש וכי החריש הרי ג' חד בשותק ע''מ לקיים וחד ע''מ למיקט וחד בסתם: יודע אני שיש נדר. הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה ואמר לאחר מכן יודע אני שיש נדר שאשה נודרת אסורה במה שנדרה: אבל איני יודע שיש מפירין. דאפשר בתקנה לכך לא הפרתי לה: יפר. דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין מאי ה''ל למיעבד נעשה כמי שלא שמע: אבל איני יודע שזה נדר. חשוב וצריך לבטלו: ר''מ אומר לא יפר. דכיון דידע דנדרה ויש מפירין כשמיעה בעלמא דמי ואיבעי ליה למפר מעיקרא: וחכ''א יפר עכשיו. דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה כמי ששמע עכשיו דמי ולא לכתחלה: הדרן עלך נערה המאורסה ואלו נדרים שהוא מפר דברים שיש בהן ענוי נפש. כדכתיב לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו (במדב' ל): תוספותמתני' ואלו נדרים שהוא מיפר. בין אב בין בעל: שיש בהן ענוי נפש. (כדקתני) כדכתיב וכל שבועת איסר לענות נפש: אם ארחץ אם לא ארחץ. מפרש בגמ' מאי קאמר:
ר"ן הדרן עלך נערה המאורסה ואלו נדרים שהוא מפר. שהבעל מפר וכן האב מפר לבתו: שיש בהן ענוי נפש. מפרש בגמ' דה''ה דמפר נמי דברים שבינו לבינה אלא דנקט הני לפי שהוא (סובר) מפר אותן לגמרי בין לעצמו בין לאחרים מה שאין כן בדברים שבינו לבינה שאין מפר לאחרים אלא לעצמו: אם ארחץ אם לא ארחץ. בגמ' מפרש היכי קאמרה: אם אתקשט אם לא אתקשט. קשוט הפנים כגון כחול ופקוס דבהא הוא דסבירא להו לרבנן דמפר משום נדרי ענוי נפש אבל קשוט של מטה אפי' רבנן מודו לרבי יוסי דאין אלו נדרי ענוי נפש אלא דברים שבינו לבינה והכי נמי מוכח בגמ' דבקשוט הפנים אמרי' דקאמר דכוותיה דקתני שלא אתקשט בנפט לכלוך הוא ואמר נמי מאן שמעת ליה דכחול ופקוס דברים שבינו לבינה הוי רבי יוסי כלומר דאילו לרבנן נדרי ענוי נפש הוו והיינו מתני' אבל קשוט שלמטה מדברים שבינו לבינה הוי והכי איתא בהדיא בפ' המדיר (כתובות עא.) גבי בעניות שלא נתן קצבה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|