|
טקסט הדף מנוקד
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר אִי מַשְׁכַּחְנָא דְּהָוֵי נָזִיר אֲגַלְּחֵיהּ הָכָא נָמֵי הָכִי קָאָמַר לֵיהּ אִי מַשְׁכַּחַתְּ דְּמִיגָּרְשָׁה קַדֵּישׁ לִי
אָמְרִי לָא מְשַׁוֵּי אִינִישׁ שָׁלִיחַ אֶלָּא בְּמִילְּתָא דְּמָצֵי עָבֵיד הַשְׁתָּא בְּמִילְּתָא דְּלָא מָצֵי עָבֵיד לֵיהּ הַשְׁתָּא לָא מְשַׁוֵּי וְלָא תָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלּוֹ כׇּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹר אִשְׁתִּי מִכָּאן עַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הָפֵר לָהּ וְהֵפֵר לָהּ יָכוֹל יְהוּ מוּפָרִין תַּלְמוּד לוֹמַר אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מָצִינוּ בְּכׇל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ טַעְמָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵירֶנּוּ הָא לָאו הָכִי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס מֵיפֵר וְאִילּוּ גַּבֵּי דִידֵיהּ תַּנְיָא הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כׇּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן וְעַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי יְהוּ קַיָּימִין לֹא אָמַר כְּלוּם הֲרֵי הֵן מוּפָרִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוּפָר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מוּפָר קָא סָלְקָא דַּעְתִּין כִּי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן דְּאָמְרִי לָא מָצֵי מֵיפֵר וְאִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵירֶנּוּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס הֲוָה מֵיפַר וְדִלְמָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר מָצֵי מֵיפַר אִי הָכִי לְמָה לִי לְשַׁוּוֹיֵי שָׁלִיחַ לֵיפַר לַהּ אִיהוּ קָסָבַר דִּלְמָא מִשְׁתְּלֵינָא אוֹ רָתַחְנָא אוֹ מִיטְּרִידְנָא מַתְנִי' הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר וַאֲנִי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר זֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם וְזֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר וְזֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר גְּמָ' אָמַר רָבָא הַכֹּל מוֹדִים כֹּל הֵיכָא דְּאָמַר חֲצִי קׇרְבָּנוֹת נָזִיר עָלַי חֲצִי קׇרְבָּן מַיְיתֵי קׇרְבְּנוֹת חֲצִי נָזִיר עָלַי כּוּלֵּיהּ קׇרְבָּן בָּעֵי אֵיתוֹיֵי מַאי טַעְמָא דְּהָא לָא אַשְׁכְּחַן נְזִירוּת לְפַלְגָא וְכִי פְּלִיגִי בְּלִישָּׁנָא דְמַתְנִיתִין פְּלִיגִי רַבִּי מֵאִיר סָבַר כֵּיוָן דְּאָמַר הֲרֵי עָלַי אִיחַיַּיב אַכּוּלֵּיהּ קׇרְבַּן נְזִירוּת וְכִי קָאָמַר חֲצִי נְזִירוּת לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ וְרַבָּנַן סָבְרִי נֶדֶר וּפֶתַח עִמּוֹ הוּא מַתְנִי' הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן וְנוֹלָד לוֹ בֵּן הֲרֵי זֶה נָזִיר נוֹלַד לוֹ בַּת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵינוֹ נָזִיר אִם אָמַר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי וָלָד אֲפִילּוּ נוֹלַד לוֹ בַּת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס הֲרֵי זֶה נָזִיר רש"יהכי קאמר אי משכחנא כו': דמצי עבד ליה איהו גופיה השתא. כגון באיתתא דשריא ליה לאפוקי היכא דבההיא שעתא לא משתריא ליה: (הפר לה והיפר לה. שלוחו של אדם כמותו): שתדורי מכאן עד שאבא כו'. קס''ד דכי א''ר יאשיה אין אפוטרופוס מיפר אליבא דרבנן דאמרי גבי דידיה דבעל דאיהו נמי לא מצי מיפר: ואי לאו דאמר רחמנא ואישה יפירנו אפוטרופוס הוה מיפר. ואע''ג דבעל לא מצי מיפר השתא אלמא במילתא דלא מצי איניש למיעבד השתא משוי ליה שליח: אי הכי. דמצי מיפר למה ליה לשוויי שליח ליפר לה בעל לאלתר: סבר. האי בעל לא צריכנא להפר לה אלא בשעה שאצא לדרך דלמא בההוא שעתא מישתלינא או מטרדינא או רתחנא הלכך קאמר לאפוטרופוס דליעבד איהו: מתני' הרי עלי לגלח חצי נזיר. דאמר הרי עלי להביא חצי קרבנותיו של גילוח נזיר אחד: זה מגלח נזיר שלם וזה מגלח נזיר שלם. שלא מצינו נזיר לחצאין ולא קרבן לחצאין והוא סבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה: וחכ''א יביאו שניהן קרבנותיו של נזיר אחד ויהיו פטורין שהרי לא נזרו כל אחד אלא חצי נזיר: גמ' אמר רבא. ה''ג הכל מודים כל היכא דאמר חצי קרבנות נזיר עלי וכו' כוליה קרבן בעי לאיתויי מ''ט דהא לא אשכחן נזירות לפלגא כי פליגי בלישנא דמתני' היכא דאמר הרי עלי לגלח דר''מ סבר כיון דאמר הרי עלי לגלח איחייב אכוליה קרבן דנזיר והאי דהדר אמר חצי נזיר לאו כל כמיניה ורבנן סברי כל כה''ג נדר ופתחו עמו הוא ובין שניהם מביאין קרבן דנדר אחד הוא ואיכא ספרים דלא כתיב בהו הך אמר רבא אלא הכי כתיב בהו קרבן בעי איתויי כלומר נזיר מיהא לא מיפטר בקרבנותיהן דהנך הואיל דכל חד וחד קיבל עילוייה פלגא דנזירות ותו לא אשכחן נזירות לפלגא והאי דקא מייתי ליה אינהו לייתי ליה משום נדבה כי פליגי בלישנא דמתני' כגון דאמר הרי עלי לגלח ולא אמר בסתם חצי נזירות עלי דר''מ סובר כיון דאמר הרי עלי לגלח אכוליה קרבן נזירות ומיפטר ביה נזיר בהאי קרבן נזירות והאי דהדר אמר חצי נזירות מיהדר הוא דקא בעי ולאו כל כמיניה ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא ולא מיפטר נזיר בקרבנותיו דהאיך ושניהם מיהא קרבן אחד בעי איתויי [ל''א] אילו אמר אחד בלבד הרי עלי לגלח חצי נזיר אפילו רבנן מודו דקרבן שלם בעי איתויי מ''ט דהא לא אשכחן נזירות לפלגא כי פליגי אלישנא דמתני' דאיכא תרי דבין שניהם מביאין קרבן שלם ר''מ סבר כי אמר הרי עלי מיחייב אכוליה קרבן וכי הדר אמר חצי נזיר לאו כל כמיניה דתפוס לשון ראשון הלכך זה מגלח נזיר שלם וזה מגלח נזיר שלם ורבנן סברי כיון דתרי אינון לא הוי קרבן לחצאין והוי נדר ופתחו עמו דכי אמר לגלח חצי נזיר פירוש עלי דאמר לכתחלה הלכך זה מגלח חצי נזיר וזה מגלח חצי נזיר דכיון דבין שניהם מביאין קרבן שלם לא הוי קרבן לחצאין: מתני' נולד לו בת או טומטום ואנדרוגינוס הרי זה נזיר. דולד מיהא מיקרי: תוספותטעמא דכתב רחמנא אישה יפירנו. ניחא ליה לאותובי גם לר' יאשיה דמדר' יונתן מצי לאותובי [בהדיא]: הרי הן קיימין לא אמר כלום. דהקמה בטעות הוא דשמא [תדור] בדבר שא''א ליה להקים: ליפר לה הוא. פירוש כשיצא מביתו: דלמא מישתלינא. לשון שגגה או מיטרידנא מן הדרך ולכך רוצה למנות אפוטרופוס ואותו אפוטרופוס יהיה מיושב בדעתו וא''ת ואכתי ליפר לה איהו מעכשיו שהרי הוא זוכר עתה ומיושב בדעתו וי''ל דאינו רוצה לומר שיהא מופר אלא נדרים שתדור מכי יסע ואילך אבל לא נדרים שלפני נסיעתו שזה קצת קשה אבל קשה דילמא לה השתא כל נדרים שתדורי מכשאסע עד שאשוב יהו מופרין וי''ל דמתוך כך תפול קטטה ביניהם שזה קשה לה לעולם ובנדרים מיבעיא לן אי בעלה מצי מיפר בלא שמיעת קול וגם הפרה דשליח [אינה] מועלת עד דשמע הבעל הנדר דהכי מוקי לה התם (דף עב:) ולפי' זה נפרש ליפר לה איהו פירוש כשיסע יפר לה בעלה ותועיל ההפרה לכשיבא הבעל וישמע הנדר ואם ימתין להפר עד שישוב וישמע שמא יהיה טרוד לכשישמע וישתוק מלהפר ולכך פריך ליפר לה מהשתא ותועיל ההפרה כשישמע ובשלמא אי סבר כרבנן ניחא [דלא] מצי מיפר ומשני דלמא טרידנא כשירצה ליסע כדפרישית ע''כ הגה''ה: ושמע חבירו ואמר ואני. בכדי נקט דהא בראשון נמי פליגי: אמר רבא הכל מודים באומר חצי קרבנות נזיר עלי חצי קרבן מייתי. כיון שתלה החצי בקרבן שאמר חצי קרבנות ודאי פלגא דקרבן שיחד [תיבת] חצי מתיבת נזיר: קרבנות חצי נזיר עלי קרבן שלם בעי ליה לאתויי: מאי טעמא דלא אשכחן נזירות לפלגא. דכיון דסמך תיבת חצי אצל נזיר (מתיבת) משמע מדיבורו דחצי אנזירות קאי ואין חייב שום חצי נזיר בעולם: כי פליגי בלישנא דמתני'. [באומר] הריני נזיר וכיון דאמר הרי עלי לגלח ומיחייב בכוליה קרבן לר''מ דתפוס לשון ראשון וכי אמר חצי נזיר לא כל כמיניה והוי כאומר קרבנות חצי נזיר עלי דמייתי קרבן שלם וקשה אמאי קאמר האי לישנא כיון דאמר עלי איחייב [בכוליה] לימא להדיא דדמי [כאומר] קרבנות חצי נזירות רבנן סברי נדרו ופתחו דהוי כאומר חצי קרבנות נזיר עלי וי''ל דהא דאמר רבא קרבנות חצי נזיר עלי דכולה בעי איתויי משום דחצי קאי אנזיר אבל משמע להו במתני' דלישנא דחצי קאי אעלי וכמי שאמר חצי קרבנות נזיר עלי: הריני נזיר כשיהיה לי בן. פירוש הודאה ושבח להקב''ה שחנני וזיכני ונולד לי בן. הריני נזיר בגמרא פריך פשיטא: בת טומטום ואנדרוגינוס אינו נזיר. דזה לא מחשיבו אהא נמי פריך בגמ' פשיטא אבל אמר בלשון זה כשאראה לי ולד אפי' טומטום ואנדרוגינוס הרי זה נזיר אהא נמי פריך בגמרא פשיטא: הפילה אשתו. ולא ידעינן אי נפל הוא או בן קיימא הוא וכלו לו חדשיו או שמת במעי אמו אינו נזיר ובגמ' מוקי לה כר' יהודה דסבר לא מחית איניש נפשיה לספיקא וספק נזיר הוי דלמא בן קיימא מה שהפילה הלכך טוב להתנות ולומר אם בן קיימא הריני נזיר חובה מדבורי הראשון ואם אינו בר קיימא כגון דלא כלו לו חדשיו ולא היה בדיבורי הראשון כלום הריני נזיר נדבה כלומר מעתה הריני מקבל עלי נזירות [ומונה] נזירות ומביא קרבנותיו ומותר ביין ומגלח שאם לא התנה כן כל ימיו היה מקולקל לר''ש דמספיקא לא מצי לגלח ויאסר כל ימיו ביין ובתגלחת ובטומאה ור''ש לא פליג אהא דנולד לו בן טומטום וכו' דליכא לספוקי דכשאמר כשיהיה לי בן ודאי לא היה דעתו אלא לבן ודאי ולא לטומטום ולא פליג ר''ש אלא היכא דהפילה בן זכר דמספקא ליה דשמא הוה בן קיימא והוי בן גמור והוא הדין דמילתיה דר''ש קאי ארישא היכא דאמר הריני נזיר כשיהיה לי בן והפילה כו': הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|