סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵתִים
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אַחַר הַמַּעֲשִׂים כּוּלָּן דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי
מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן כְּתִיב הָכָא וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן וּכְתִיב הָתָם אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ מָה הָתָם אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי אַף כָּאן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי
אֵימָא עַד דְּאִיכָּא תַּרְוַויְיהוּ אִי הָכִי גְּזֵירָה שָׁוָה לְמָה לִי
אָמַר רַב תְּנוּפָה בְּנָזִיר מְעַכֶּבֶת אַלִּיבָּא דְמַאן אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן תִּגְלַחַת אָמְרִי רַבָּנַן לָא מְעַכְּבָא תְּנוּפָה מִיבַּעְיָא
אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּשִׁיטָא הָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַחַר מַעֲשִׂים כּוּלָּם מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן כַּפָּרָה שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא הָכָא נָמֵי לָא תְּעַכֵּב קָא מַשְׁמַע לַן

רש"י

גמ' אחר מעשים כולן. אחר קרבן ואחר תגלחת ותגלחת מעכבת דברי ר' אליעזר: וחכ''א אחר מעשה יחידי. אחר קרבן ואף על גב שעדיין לא גילח דתגלחת לא מעכבא: מה התם אחר מעשה יחידי. דלאחר גילוח עביד תנופה כדכתיב ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו: ואימא עד דאיכא תרוייהו דמה התם אחר תגלחת כדכתיב אחר התגלחו אף כאן נמי אחר התגלחו: אמר רב תנופה בנזיר מעכבת. מלשתות יין וליטמא למתים: כיון דלענין כפרה שירי מצוה היא. וכדאמר מר (יומא ה.) לתנופה לכפר וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם כדכתיב כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו כיפר וכיפר גבי נזיר נמי לא מעכב קא משמע לן:

תוספות

אחר מעשה יחידי. אף אחד מן הדמים כדמשמע במתניתין וכדתני בפ' מי שאמר ושמע חבירו (לעיל כח.): מה התם אחר מעשה יחידי. שאותו אחר הכתוב סמוך לתגלחת שהוא מעשה יחידי: אימא עד דאיכא תרווייהו. קרבנות ותגלחת והא אחר . תגלחתו דאמר אחר כל עבודות הקרבנות א''כ ג''ש דאחר אחר למה לי: תנופה בנזיר מעכבת. מלשתות יין: השתא תגלחת. שהיא בגוף הנזיר לא מעכבת תנופה שאין מעכבת בכל מקום מבעיא: שירי מצוה היא. כדאמר בפ''ק דזבחים (דף ו:) שאם עשה לתנופה שירי מצוה כלומר שלא עשאה הרי כאילו לא כיפר שלא קיים מצוה מן המובחר וכיפר דאין מעכב': [כל זה שייך לע''ב] והתניא זאת תורת הנזיר בין שיש לו כפים בין שאין לו כפים. וקס''ד דה''פ כשם שאין לו כפים ואינו בר תנופה דלא יניף כך בא להשוות יש לו כפים שלא לעכב התנופה וקס''ד ע''כ הכי פירושו לאו רבנן היא דא''כ לשתוק מזאת תורת ותיפוק ליה מגזירה שוה דאחר אחר אלא [ר''א] היא ש''מ דבתנופה מודה: ואלא הא דתניא וזאת תורת הנזיר בין שיש לו שער ובין אין לו שער דלא מעכב. ותפרש דכוון להשוות יש לו לאין לו לומר שתגלחת לא מעכב ולרבנן מג''ש דאחר אחר נפקא ולר''א היא דאמר תגלחת מעכבת וע''כ בא להשוות אין לו ליש לו לומר כשם שיש לו שער יעביר לו תער על [ראשו] וזה יעביר תער על [מורטו] וה''נ בא להשוות אין לו ליש לו לומר שזקוק להניף על זרועו כשאין לו כפים ואיידי דידע לברייתא דאיתא במורט בהדיא ניחא ליה לאיתויי והתניא נזיר ממורט ב''ש אומרים א''צ להעביר תער וב''ה אומרים צריך להעביר תער ה''ג מאי אינו צריך לב''ש אין לו תקנה כלומר הממורט שהעביר תער על ראשו לא יועיל כלום ולר''א דאמר תגלחת מעכבת יאסר לעולם ביין ולרבנן דאמרי תגלחת למצוה ולא לעכב לא קיים המצוה הא לב''ה יש לו תקנה לממורט בהעברת תער לר''א יהא העברת תער במקום תגלחת להתירו ביין ולרבנן לקיים המצוה הרי [אי] אפשר לב''ש הא דאמר תורת נזיר בין יש לו שער בין שאין לו להשוות יש לו לאין לו בין לר''א בין לרבנן בין לב''ש בין לב''ה דאי לב''ש יש לו שער יש לו תקנה ובאין לו אין לו תקנה ואי לב''ה לענין מה [בא] להשוות יש לו ע''כ להא [ביש] לו שער בהדיא כתיב בהעברת תער דאין לו [נמי] צריך להעביר תער וב''ה היא ה''נ בא להביא אין לו ולהזקיקו תנופה על זרועו וה''ה דיש לו והיינו דרבי פדת הא דאמר רבינא דלב''ש אין לו תקנה דאמר ב''ש [ור''א] אמרו דבר אחד: אין לו בהן יד ורגל. המצורע אין לו טהרה עולמית דבעינן קרא כדכתיב: על מקומו. מקום הבהן: אי אליבא דר''א פשיטא דאף כי לא פירשו הש''ס אמת הוא כר''א מהו דתימא כיון לענין כפרה שירי מצוה כו' וכדתניא ללישנא קמא: [ומי] לא מעכבא. פירוש לרבנן והתניא זאת תורת הנזיר בין יש לו [כפים] בין אין לו ולהאי לישנא ס''ל דה''פ כשם שבאין לו כפים דין הוא [שתעכב דכל] שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת [ה''נ] תנופה מעכבת ואי לר''א תיפוק ליה מאחר כל המעשים אלא לרבנן דאמרי אחר מעשה יחידי אחד מן הדמים קאמר אבל תנופה מעכבא דגלי זאת תורת ואלא הא דתניא בין יש לו בין אין לו שער הכי נמי דמעכבא והתניא נזיר ממורט בית שמאי אומרים א''צ וכו' וב''ה אומרים צריך ואמר רבינא מאי צריך לב''ה דאין לו תקנה דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת הא לב''ש [יש] לו תקנה וס''ל להאי לישנא לב''ש מקיש אין לו ליש לו וזאת [תורת הנזיר] בין יש לו שער בין אין לו לב''ש להשוות אין לו ליש לו שהממורט יעביר תער על ראשו והכי נמי בא להשוות אין לו לשיש לו לומר שיש לו תקנה להניף על זרועו ויש לתמוה דלעולם בא להשוות יש לו לאין לו ולב''ה אין לו [ליש לו להקשות] מברייתא דנזיר ממורט דבלאו הכי היה יכול להקשות דלרבנן תגלחת לא מעכבא לר''א מאחר כל המעשים נפקא: ופליגא דרבי פדת. דאמר רבינא דנזיר ממורט לב''ש יש לו תקנה פליגא דרבי פדת דאמר ב''ש ור''א אומרים דבר אחד [ל''א] (תרגם) ר' אבינא ותירוצא הוא והכי פירושו והתני' בין יש לו שיער כו' והתניא נזיר ממורט כו' וב''ה אומרים צריך וקס''ד צריך ויש לו תקנה ופי' הברייתא הכי כשם דבשיש לו שיער להעביר או למצוה לרבנן או לעיכובא לר''א אין לו שיער צריך להעביר ויש לו תקנה בכך או למצוה או לעכב ה''נ אידך ברייתא כשם שיש לו כפים מניף למצוה כך אין לו כפים מניף בזרוע ודחי רבינא [מהכא] לא תוכיח דליכא עיכובא דודאי צריך ואין לו תקנה [יותר] לב''ה והכי קאמר כשם שאין לו שיער יש בה עיכובא וצ''ע דאם כן היינו כר''א תיפוק ליה מאחר כל המעשים ואם באנו לומר כי אינו חושש [לקושיא זו] אם כן גם [הא דבפרק הקומץ] י''ל דלכ''ע אתא וכר''א דקאמר בפרק הקומץ רבה (מנחות יט.) כל מקום שנאמרה תורה וחוקה לעכב קס''ד תרתי בעינן והרי נזיר דכתיב תורת נזיר ואמר רב תנופה בנזיר מעכבת ומשני כיון דכתיב כן יעשה כמאן דכתיב חוקה דמי והך שמעתא לוקמי לה כר''א משום דכתיב אחר אחר כל המעשים ותו הא דתנן (במנחות כז.) [ב' מינים שבנזיר] מעכבין זה את זה ומפרש בגמ' דכתיב כן יעשה וכי אין זה לרבנן דרבי אליעזר ויש משני דההיא כרבנן דודאי מעכבין זה את זה אבל [מ''מ] אין מעכבין משמע מיהו אכתי קשה מעכבין דהתם [ונראה] דסוגיא דהתם כלישנא בתרא והכי פירושו אמר רבא תנופה בנזיר מעכבת לכאורה נראה דהכי פירושו מעכבת לשתות יין ופריך אי אליבא דר''א פשיטא ואי אליבא דרבנן השתא תגלחת לא מעכבא כלומר אף כי אין מעכבת הנזיר מלשתות היין לרבנן קשה דתגלחת מ''מ מעכבת השלמים לרבנן וכדתניא במנחות שני מינין שבנזיר מעכבים זה את זה וההיא אף כרבנן והתניא [אף] זאת תורת בין יש לו כפים פירוש זאת תורת לעכב כדאמר בהקומץ רבה (שם ד' יט.) דתורה משמע לעכב או כדמשני התם (בסומכין אצל) יעשה דנהי דאין מעכב מלשתות יין מ''מ מעכב השלמים ואיצטריך לעשות שלמים אחרים אלא הא דתניא בין יש לו שיער בין אין לו ה''נ תרצה לומר [דלשון] תורה מעכבת התנן נזיר ממורט ב''ה אומרים צריך להעביר תער וס''ל השתא דצריך [ויש] לו תקנה אלמא לב''ה דממורט לא מעכב מנליה כתוב מקמי מלתיה דרב לעכב בקרבן כרבנן ומשום וכן יעשה כי ההיא דפרק הקומץ:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר