סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וָיו לָא מַשְׁמַע לֵיהּ (מַאי קָאָמַר רַחֲמָנָא הַמְיוּחָדִין שֶׁבְּשׁוֹפְטֶיךָ) אֶלָּא מֵעַתָּה וְיָצְאוּ שְׁנַיִם וּמָדְדוּ שְׁנַיִם לְרַבִּי יְהוּדָה הֲרֵי כָּאן תִּשְׁעָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֲרֵי כָּאן שִׁבְעָה
הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא וְיָצְאוּ הֵן וְלֹא שְׁלוּחֵיהֶן וּמָדְדוּ שֶׁאֲפִילּוּ נִמְצָא בַּעֲלִיל לָעִיר הָיוּ מוֹדְדִין שֶׁמִּצְוָה לַעֲסוֹק בִּמְדִידָה
מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר זְקֵנֶיךָ זוֹ סַנְהֶדְרִין שֹׁפְטֶיךָ זֶה מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל מֶלֶךְ דִּכְתִיב מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ כֹּהֵן גָּדוֹל דִּכְתִיב וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה וְגוֹ'
אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בְּמֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל הוּא דִּפְלִיג אֲבָל בְּסַנְהֶדְרִי אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה אִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ אוֹ דִלְמָא בְּסַנְהֶדְרִי נָמֵי פְּלִיג עַד דְּאִיכָּא כּוּלַּהּ סַנְהֶדְרִי
אָמַר רַב יוֹסֵף תָּא שְׁמַע מְצָאָן זָקֵן מַמְרֵא אַבֵּי פַגֵּי וְהִמְרָה עֲלֵיהֶן יָכוֹל תְּהֵא הַמְרָאָתוֹ הַמְרָאָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם
דִּנְפוּק כַּמָּה אִילֵימָא דִּנְפוּק מִקְצָתָן דִּלְמָא הָנָךְ דְּאִיכָּא גַּוָּאֵי כְּווֹתֵיהּ סְבִירָא לְהוּ אֶלָּא פְּשִׁיטָא דִּנְפוּק כּוּלְּהוּ
וּלְמַאי אִי לִדְבַר הָרְשׁוּת מִי מָצוּ נָפְקִי וְהָכְתִיב שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג שֶׁאִם נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לָצֵאת אִם יֵשׁ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה כְּנֶגֶד סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה יוֹצֵא וְאִם לָאו אֵינוֹ יוֹצֵא
אֶלָּא פְּשִׁיטָא לִדְבַר מִצְוָה לְמַאי לָאו לִמְדִידַת עֶגְלָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לָא דִּלְמָא לְהוֹסִיף עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת כְּדִתְנַן אֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מְצָאָן אַבֵּית פַּגֵּי וְהִמְרָה עֲלֵיהֶן כְּגוֹן שֶׁיָּצְאוּ לִמְדִידַת עֶגְלָה אוֹ לְהוֹסִיף עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת יָכוֹל תְּהֵא הַמְרָאָתוֹ הַמְרָאָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם
נִמְצָא טָמוּן בַּגַּל אוֹ תָּלוּי בָּאִילָן לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְלָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה פְּרָט לְטָמוּן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּשָּׂדֶה לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן
אָמַר רַב אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן הָכָא מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא הָתָם מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא
דִּכְתִיב כִּי יִמָּצֵא חָלָל הֵיכָא דְּמִשְׁתְּכַח בָּאֲדָמָה פְּרָט לְטָמוּן וְהָתָם מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא דִּכְתִיב כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר שִׁכְחָה דֻּומְיָא דְּקָצִיר מָה קָצִיר בְּגָלוּי אַף שִׁכְחָה בְּגָלוּי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּשָּׂדֶה לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן
לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשִּׁכְחָה דּוּמְיָא דְּקָצִיר אִין הָכִי נָמֵי
וְאֶלָּא בַּשָּׂדֶה לְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת שִׁכְחַת קָמָה וְרַבָּנַן שִׁכְחַת קָמָה מְנָא לְהוּ נָפְקָא לְהוּ מִכִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְּשָׂדְךָ
וְרַבִּי יְהוּדָה מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר פְּרָט לְשֶׁצָּפוּ עוֹמָרִין לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ וְרַבָּנַן מִבַּשָּׂדֶה בְּשָׂדֶךָ וְרַבִּי יְהוּדָה בַּשָּׂדֶה בְּשָׂדֶךָ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה צָפוּ עוֹמָרִין לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ מַהוּ אֲוִיר שָׂדֶה כְּשָׂדֶה דָּמֵי אוֹ לָאו כְּשָׂדֶה דָּמֵי
אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב פַּפֵּי וְאָמְרִי לָהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב זְבִיד תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר פְּרָט לְשֶׁצָּפוּ עוֹמָרִין לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ דַּחֲבֵירוֹ אִין לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ לָא
וְלִיטַעְמָיךְ לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ צָפוּ אִין מוּנָּחִין לָא וְהָא בָּעֵינַן בְּשָׂדֶךָ וְלֵיכָּא
אֶלָּא לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ וַאֲפִילּוּ מוּנָּחִין וְהַאי דְּקָאָמַר צָפוּ דְּלָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא בְּצָפוּ
תָּא שְׁמַע עוֹמֶר שֶׁהֶחְזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי חֲבֵירוֹ וּשְׁכָחוֹ הַתַּחְתּוֹן שִׁכְחָה וְהָעֶלְיוֹן אֵינוֹ שִׁכְחָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנֵיהֶם אֵינָן שִׁכְחָה הַתַּחְתּוֹן מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָמוּן וְהָעֶלְיוֹן מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָף עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּתַחְתּוֹן אֲבָל בְּעֶלְיוֹן דִּבְרֵי הַכֹּל לָא הָוֵאי שִׁכְחָה
שָׁאנֵי הָתָם כֵּיוָן דְּאַחְזֵיק בֵּיהּ זְכָה בֵּיהּ אִי הָכִי מַאי אִירְיָא עַל גַּבֵּי חֲבֵירוֹ אֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה נָמֵי אִין הָכִי נָמֵי וְהַאי דְּקָתָנֵי עַל גַּבֵּי חֲבֵירוֹ מִשּׁוּם תַּחְתּוֹן
וְהָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָף קָאָמַר אֵימָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּצָף
אָמַר אַבָּיֵי הֲרֵינִי כְּבֶן עַזַּאי בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן לְאַבָּיֵי שְׁנֵי חֲלָלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה מֵהֵיכָן הוּא מוֹדֵד
מִין בְּמִינוֹ הָוֵי טָמוּן וּמִין בְּמִינוֹ לָא הָוֵי צָף וּמֵעֶלְיוֹן מוֹדֵד אוֹ דִּלְמָא מִין בְּמִינוֹ הָוֵי צָף וּמִין בְּמִינוֹ לָא הָוֵי טָמוּן וּמִתַּחְתּוֹן מוֹדֵד
אוֹ דִּלְמָא מִין בְּמִינוֹ הָוֵי טָמוּן וּמִין בְּמִינוֹ הָוֵי צָף וְלֹא מִתַּחְתּוֹן מוֹדֵד וְלֹא מֵעֶלְיוֹן מוֹדֵד
אֲמַר לֵיהּ

רש"י

וי''ו דושופטיך דריש ר' יהודה למניינא להביא עוד שנים: בעליל לעיר. במגולה ופשוט שאין עיר קרובה כזו: מתני'. דלא קתני מלך וכהן גדול דלא כר' אליעזר בן יעקב: אי כרבי יהודה. חמשה אי כרבי שמעון שלשה ולא בעי כולה סנהדרין: מצאן זקן ממרא. לב''ד הגדול שאינו נעשה ממרא אלא בב''ד של שבעים ואחד כדיליף בפרק קמא דסנהדרין: אבי פאגי. כל שהוא בתוך היקף החיצון של ירושלים קרוי בי פאגי ולי נראה שהוא לשון חבישה כמו שקורין ציגל''א של עיר כמו חמור ובית פאגי (ב''מ דף ט.) בשטדידור''א בית ראש של אפסר קורין כן: והמרה עליהן. כלומר על מה ששאל מהם שם ואמרו לו ההלכה הלך לעירו והורה לעשות כדרך שהיה מורה בתחילה דהוה ליה ממרא על פיהם: המקום. המיוחד למשפט והוא לשכת הגזית: דנפיק מינייהו כמה. לבי פאגי דאיצטריך לאשמועינן דפטור משום טעמא דחוץ לב''ד: דלמא הנך דאיכא גוואי כוותיה סבירא להו. ומהיכא תיתי לן חיובא דאיצטריך קרא למיפטריה: שררך. זה סנהדרין שיושבת בטיבורה של א''י: אגן הסהר. שעשויין כחצי לבנה עגולה בשורת ישיבתן כדי שיהו כולן רואין זה את זה: המזג. כשיעור מזג שני חלקים מים ואחד יין ואף כאן צריך שישתייר שליש: על עיר. על ירושלים: תניא כרב יוסף. דאמר רבי אליעזר בן יעקב כולהו סנהדרי בעי: מתני'. דיליף פרט לטמון רבי יהודה היא: בשדה. ושכחת עומר בשדה לרבי יהודה משמע בשדה על פני השדה ולרבנן משמע בתוך השדה: התם מענייניה דקרא. צריכין למידרשיה והכא מענייניה דקרא תדרוש ליה גבי חלל כתיב כי ימצא חלל כל היכא דמשתכח ואפי' טמון הלכך על כרחך כי אתא באדמה למעוטי טמון בא דתדרוש ביה על פני האדמה דאי לרבויי לא איצטריך: אף שכחה בגלוי. והוה ממעט טמון ממשמעותא אי לאו דהדר רבייה: לשכחת קמה. שאם שכח זוית אחת לקצור קאי עלה בלא תשוב לקחתו והכי משמע ושכחת עומר או ושכחת בשדה: נפקא להו. מבשדך ושכחת קרי ביה ששכח את קצת שדהו: שצפו עומרין לתוך שדה חבירו. שנשבה הרוח והרימה את העומרין מן הארץ והציפתן לתוך שדה חבירו ושכחן כסבור שאינן שלו נפקא מבשדך ולא בשדה חבירך דלא הוו שכחה: ורבנן. מיעוטא דשדה חבירו נפקא להו מדהוה ליה למכתב כי תקצור קצירך בשדה ושכחת וכתיב בשדך: צפו עומרין לתוך שדהו. שהיו מוטלים על גבי אבן או עמוד או זו על זו: פרט לשצפו. וקא סלקא דעתך צפו ממש על גבי אבן או על גבי עמוד: וליטעמיך לתוך שדה חבירו. צפו על גבי אבן הוא דמעיט אבל מונחים לא מיעט והא בשדך כתיב אלא הא דקאמר צפו לאו דוקא צפו על שום דבר קאמר דאפי' מונחים על גבי קרקע נמי קאמר אינו שכחה והאי דקאמר צפו דלא משכחת עומרין לתוך שדה חבירו אלא בצפו שהרוח מצפתן על הארץ ומביאתן לשם: שהחזיק בו להוליכו לעיר. ס''ד השתא דאורחא דמילתא נקט ולאו דוקא: זכה ביה. ותו לא הוי שכחה דבעינן שכוח מעיקרו כדאמר בב''מ בפרק קמא (דף יא.): מפני שהוא כצף. שהוא פטור על שהחזיק בו כאילו היה עודנו צף מעל הקרקע ומונח בידו: הריני כבן עזאי בשוקי טבריא. יום אחד היה דעתו צלולה אמר הריני כאן בפומבדיתא מוכן להשיב דבר לשואל בעומק ובחריפות כבן עזאי שהיה חריף ודורש בשוקי טבריא: שני חללים זה על גב זה. והאחד משוך להלן מחבירו מעט ואם תמדוד מזה יקרב לעיר אחת ואם תמדוד מחבירו יקרב לעיר אחרת: ולא מזה מודד כו'. וה''ה דמיבעיא ליה נמי או דלמא מין במינו לא הוי טמון מין במינו לא הוי צף ומשניהם מודד אלא שהוא בכלל אלו:

תוספות

אין פירוש לקטע זה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר