סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

טַעְמָא מַאי דִּילְמָא אָתֵי בַּעַל מְעַרְעַר וּפָסֵיל לֵיהּ הַשְׁתָּא בַּעַל לָא קָא מְעַרְעַר אֲנַן נֵיקוּם וּנְעַרְעַר עֲלַהּ
בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חַד אָמַר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ וְחַד אָמַר לְפִי שֶׁאֵין עֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּימוֹ
תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אַיְיתִי גִּיטָּא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וַאֲמַר לֵיהּ צְרִיכְנָא לְמֵימַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אוֹ לָא
אֲמַר לֵיהּ לָא צְרִיכַתְּ לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ אֲבָל בְּדוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים דִּבְקִיאִין לִשְׁמָהּ לֹא תִּסְתַּיֵּים
וְתִסְבְּרָא וְהָא רַבָּה אִית לֵיהּ דְּרָבָא וְעוֹד הָא אָמְרִינַן שֶׁמָּא יַחְזוֹר דָּבָר לְקִלְקוּלוֹ
אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא הֲוָה בַּהֲדֵיהּ וְהָא דְּלָא חָשֵׁיב לֵיהּ מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְרַבִּי שִׁמְעוֹן
אִיתְּמַר בִּפְנֵי כַּמָּה נוֹתְנוֹ לָהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא חַד אָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְחַד אָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה
תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם דְּרָבִין בַּר רַב חִסְדָּא אַיְיתִי גִּיטָּא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וַאֲמַר לֵיהּ זִיל הַב לָהּ בְּאַפֵּי תְּרֵי וְאֵימָא לְהוּ בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם תִּסְתַּיֵּים
לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמַאן דְּאָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם קָסָבַר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ וּמַאן דְּאָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה קָסָבַר לְפִי שֶׁאֵין עֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּימוֹ
וְתִסְבְּרָא הָא מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְפִי שֶׁאֵין עֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּימוֹ וְהָכָא הֵיכִי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּפְנֵי שְׁנַיִם
וְעוֹד הָא רַבָּה אִית לֵיהּ דְּרָבָא
אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בָּעֵינַן עֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּימוֹ וְהָכָא בְּשָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד וְעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין קָמִיפַּלְגִי מַאן דְּאָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם קָסָבַר שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד וְעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין וּמַאן דְּאָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה קָסָבַר שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד וְאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין
וְהָא קַיְימָא לַן בִּדְרַבָּנַן דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין
אֶלָּא הָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר כֵּיוָן דְּאִשָּׁה כְּשֵׁירָה לְהָבִיא אֶת הַגֵּט זִמְנִין דְּמַיְיתָא לֵיהּ אִיתְּתָא וְסָמְכִי עֲלַהּ
וְאִידַּךְ אִשָּׁה מִידָּע יָדְעִי וְלָא סָמְכִי עֲלַהּ
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם וּנְתָנוֹ לָהּ וְלֹא אָמַר לָהּ בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם יוֹצִיא וְהַוָּלָד מַמְזֵר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר כֵּיצַד יַעֲשֶׂה יִטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְיֹאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם
וְרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם דְּלֹא אָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם יוֹצִיא וְהַוָּלָד מַמְזֵר
אִין רַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר כָּל הַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בְּגִיטִּין יוֹצִיא וְהַוָּלָד מַמְזֵר
בַּר הֶדְיָא בָּעֵי לְאֵתוֹיֵי גִּיטָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַחַי דַּהֲוָה מְמוּנֶּה אַגִּיטֵּי אֲמַר לֵיהּ צָרִיךְ אַתָּה לַעֲמוֹד עַל כָּל אוֹת וָאוֹת אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי אָמְרִי לֵיהּ לָא צְרִיכַתְּ
וְכִי תֵּימָא אֶעֱבֵיד לְחוּמְרָא נִמְצָא אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל גִּיטִּין הָרִאשׁוֹנִים
רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אַיְיתִי גִּיטָּא פַּלְגָא אִיכְּתַב קַמֵּיהּ וּפַלְגָא לָא אִיכְּתַב קַמֵּיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לֵיהּ אֲפִילּוּ לֹא כָּתַב בּוֹ אֶלָּא שִׁיטָה אַחַת לִשְׁמָהּ שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ רַב אָשֵׁי אָמַר

רש"י

טעמא מאי כו' דילמא אתי בעל מערער. דטעמא מאי אמור רבנן דבעי למימר דילמא אתי בעל ומערער הילכך אם לא ניסת לא תינשא אבל השתא דניסת אמאי לפקה אכתי לא אתי בעל ומערער אנן ניקום ונערער: ואיבעית אימא לא גרסינן אלא הכי גרסינן אלא להקל עליה טעמא מאי וכו': בפלוגתא. כי הך פלוגתא דרבה ורבא איפליגו נמי אמוראי קמאי: אייתי גיטא. ממדינת הים: ותסברא. לא גרסינן ואי נמי גרסינן ליה לאו לאורועי תסתיים קאתי דשפיר תסתיים דרבי יהושע הוא דאמר לפי שאין בקיאין אלא הכי פריך ותסברא הא דאמר דיחידי הוה: והא רבה אית ליה דרבא. ובעינן לקיימו: הוה בהדיה. ואמרינן לעיל בי תרי דמייתו גיטא מילתא דלא שכיחא: בפני כמה נותנו לה. השליח: לפי שאין בקיאין. הלכך בתרי סגי דלהוו סהדי דאמר שליח בפני נכתב ואי אתי בעל תו ומערער לא משגחינן ביה: לפי שאין עדים כו'. וכיון דלקיומי הוא בעינן תלתא כדאמרינן בכתובות בפ' שני (דף כא:) דקיום שטרות בשלשה: ותסברא. דהכי הוא: והא. מדסיימינן לעיל דריב''ל הוא דאמר לפי שאין בקיאין מכלל דרבי יוחנן בר פלוגתיה דלעיל אמר משום לקיימו והכא סיימינן דר' יוחנן הוא דאמר בפני שנים: ועוד הא רבה אית ליה דרבא. ואפילו למ''ד לפי שאין בקיאין לשמה אית ליה נמי לקיימו וניבעי תלתא: בשליח נעשה עד ועד נעשה דיין קמיפלגי. כלומר אי אמרינן כי היכי דשליח נעשה עד הכי נמי עד נעשה דיין קמיפלגי: מ''ד בפני שנים קסבר. כי היכי דשליח נעשה עד ה''נ עד נעשה דיין הלכך מצטרף בהדייהו והוו תלתא: ומ''ד בפני שלשה קסבר. אף ששליח נעשה עד אין עד נעשה דיין: הכי גרסינן והא קיימא לן בדרבנן דעד נעשה דיין. כגון גבי קיום שטרות אמרינן בכתובות (שם) שלשה שישבו לקיים את השטר וקרא ערעור על אחד מהם כו' והוינן בה למימרא דעד נעשה דיין כו' ומותבינן ומשנינן ה''מ בעדות החדש דאורייתא אבל בדרבנן עד נעשה דיין: כיון דאשה כשירה כו'. אי מכשרת בשנים זמנין דמייתא ליה אשה וסמכינן עלה לאכשורי נמי בשנים ואשה לא חזיא לאצטרופי בהדייהו לתלתא: יוציא. מי שנשאה בגט זה: משום דלא אמר (לה) יוציא. בתמיה והא גט כשר הוא ובפניו נכתב ומשום דלא אמר הוי ולד ממזר: אתא לקמיה דרבי אחי. באותה העיר שהיו כותבין אותו: ממונה אגיטי. דקי''ל (קידושין דף ו:) כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהן והוו ממנו גברא רבה לאורויי היכי נעביד: לא צריכת. אלא בשיטה אחת:

תוספות

אי בעית אימא טעמא מאי כו'. רש''י לא גריס איבעית אימא דסיומא דמילתא הוא ולר''י נראה דשפיר גריס ליה ומוקי לה השתא קודם שלמדו דכיון דניסת לא תצא כיון דלזיוף ליכא למיחש דנתקיים בחותמיו וליכא אלא לעז בעלמא דשלא לשמה אפי' אי אתי בעל ומערער כדפרישית לעיל (ע''א ד''ה א''ה בעל): ותסברא והא רבה אית ליה דרבא. לא גרסינן ותסברא כדפירש בקונטרס ובסמוך דקאמר אלא ר' שמעון בר אבא איניש אחרינא הוה בהדיה לא גרסינן אלא דאינו בא לסתור תסתיים ובסמוך נמי קאמר הא מדריב''ל סבר לפי שאין בקיאין לשמה כו': הא מדר' יהושע כו' רבי יוחנן סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו. לא בעי לשנויי דסבר כאידך לישנא דפ''ב (לקמן דף יז.) דההוא לישנא דהתם דקאמר שנים אין צריכין לומר בפני נכתב הוא עיקר דקאמר עלה יתד הוא שלא תמוט ועוד דבההיא שינויא לא הוה משני הא דפריך והא רבה אית ליה דרבא: והא קיימא לן דאין עד נעשה דיין ה''מ בדאורייתא כו'. רש''י לא גריס ליה והדין עמו דכיון דפשיטא דבדרבנן עד נעשה דיין כדפריך לבסוף היכי פריך מעיקרא הא קיימא לן דאין עד נעשה דיין דהא פשיטא דלא ס''ד דהכא הוי דאורייתא ומיהו בפרק קמא דכתובות (דף יא.) יש קצת כענין זה גבי גר קטן מטבילין אותו על דעת ב''ד ופריך מאי קמ''ל תנינא זכין לאדם שלא בפניו כו' והדר פריך והא קי''ל דודאי עבד בהפקירא ניחא ליה: הכי גריס ר''ת כיון דאשה כשירה להביא את הגט זימנין דמייתי ליה איתתא וכן פירש רבינו חננאל וה''ה דהוה מצי למימר זימנין דמייתי ליה קרוב: כיצד יעשה. פי' כיצד יעשה לרבנן שתינשא לכתחילה או אם נישאת שלא תצא אבל לולד אין צריך תקנה דבלא תקנה לא הוי ממזר דלית להו כל המשנה כו' ולר''מ כיצד יעשה קודם נישואין אבל לאחר נישואין מסתבר דלר''מ אין תקנה דכיון דהולד ממזר א''כ כל הדרכים האלו בה ותצא מזה ומזה וכל הנהו דתנן לקמן בהזורק (דף פ.): יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר כו'. מכאן משמע דצריך לומר בשעת נתינה בפני נכתב מדקאמר יטלנו הימנה וה''ה לאחר נתינה תוך כדי דיבור דמהני מדקאמר לעיל שנתנו לה כשהיה פיקח ולא הספיק לומר בפני נכתב עד שנתחרש אבל לאחר כדי דיבור מספקא לר''י אי מהני כל זמן שעסוקים באותו ענין או לאו וקודם נתינה מספקא לר''י נמי אי מהני ומדתנן בפרק כל הגט (לקמן דף כט:) המביא גט ממדינת הים וחלה עושה בבית דין שליח ואומר כו' אין ראיה דהרי אומר כשהגט יוצא מתחת ידו: אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת כו'. פירוש שלא ראה אלא שיטה ראשונה דמסתמא סיימו לשמה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר