סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הֲרֵי גְּרוּשָׁה אֶצְלוֹ בִּזְנוּת אֶלָּא בְּחוּץ
וְרַבִּי עֲקִיבָא אִי חוּץ סְבִירָא לֵיהּ לוֹתֵיב חוּץ וְאִי עַל מְנָת סְבִירָא לֵיהּ לוֹתֵיב עַל מְנָת
רַבִּי עֲקִיבָא שְׁמִיעַ לֵיהּ דְּאִיכָּא דְּאָמַר חוּץ וְאִיכָּא דְּאָמַר עַל מְנָת מַאן דְּאָמַר חוּץ הַאי פִּירְכָא וּמַאן דְּאָמַר עַל מְנָת הַאי פִּירְכָא
וּמַאי פִּירְכָא אִי נֵימָא אִיסּוּר כְּהוּנָּה שָׁאנֵי הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי מֵאִיסּוּר כְּהוּנָּה קָא מַיְיתֵי לֵיהּ
רָבָא כְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד קָא מַתְנֵי
אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵין מְשִׁיבִין אֶת הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּווֹתֵיהּ סְבִירָא לֵיהּ וְהָא אִיהוּ נָמֵי מִיפְרָךְ קָפָרֵיךְ
הָכִי קָאָמַר לְהוּ לְדִידִי נָמֵי אִית לִי פִּירְכָא מִיהוּ בֵּין לְדִידִי בֵּין לְדִידְכוּ אֵין מְשִׁיבִין אֶת הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה
וּמַאי פִּירְכָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַקִּישׁ קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה לְקוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה מָה קוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה דְּלָא אֲגִידָא בְּאִינִישׁ אַחֲרִינָא אַף קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה דְּלָא אֲגִידָא בְּאִינִישׁ אַחֲרִינָא
גּוּפָא מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי וְהָלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה שֶׁמּוּתֶּרֶת לָזֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו
הֵשִׁיב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אֶלְעָזָר תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁזֶּה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר
וְלָא וַהֲרֵי יְבָמָה דְּבַעַל אוֹסֵר וְיָבָם מַתִּיר
הָתָם יָבָם הוּא קָא אָסַר לַהּ דְּאִי מִבַּעַל הָא שַׁרְיָא וְקָיְימָא
הֲרֵי נְדָרִים דְּנוֹדֵר אוֹסֵר וְחָכָם מַתִּיר הָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין חָכָם מַתִּיר כְּלוּם אֶלָּא בַּחֲרָטָה
הֲרֵי הֲפָרַת הַבַּעַל דְּאִשָּׁה נוֹדֶרֶת וּבַעַל מֵיפֵר הָתָם כִּדְרַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא דְּאָמַר רַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא כׇּל הַנּוֹדֶרֶת עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת
נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר כְּרִיתוּת דָּבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתוּת
וְרַבָּנַן הַאי כְּרִיתוּת מַאי עָבְדִי לֵיהּ מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ לְעוֹלָם אֵין זֶה כְּרִיתוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת
וְאִידָּךְ מִכָּרֵת כְּרִיתוּת נָפְקָא וְאִידַּךְ כָּרֵת כְּרִיתוּת לָא דָּרְשִׁי
אָמַר רָבָא הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן כׇּל יְמֵי חַיַּי אֵין זֶה כְּרִיתוּת כׇּל יְמֵי חַיַּי פְּלוֹנִי הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת
מַאי שְׁנָא חַיֵּי פְלוֹנִי דְּדִלְמָא מָאֵית וּמְקַיְּימָא לֵיהּ לִתְנָאֵיהּ חַיֵּי דִידֵיהּ נָמֵי דִּלְמָא מָאֵית וּמְקַיְּימָא לֵיהּ לִתְנָאֵיהּ
אֶלָּא אֵימָא כׇּל יְמֵי חַיֵּיכִי אֵין זֶה כְּרִיתוּת כׇּל יְמֵי חַיַּי אוֹ חַיֵּי פְלוֹנִי הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן הַיּוֹם אִי אַתְּ אִשְׁתִּי וּלְמָחָר אַתְּ אִשְׁתִּי מַהוּ תִּיבְּעֵי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן
תִּיבְּעֵי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם אֶלָּא דִּלְמַאן דְּקָא שָׁרֵי קָא שָׁרֵי לְעוֹלָם אֲבָל הָכָא לָא אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא
תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא דְּלָא פַּסְקַהּ מִינֵּיהּ לִגְמָרֵי אֲבָל הָכָא כֵּיוָן דְּפַסְקַהּ פַּסְקַהּ
בָּתַר דְּבַעְיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ

רש"י

הרי גרושה אצלו בזנות. גרסינן הרי לא אסרה עליו אלא לינשא אבל לזנות גרושה היא אצלו מיד הלכך אם ימות בעלה הראשון נמי שם גירושין עליה אצל זה עולמית ומעתה אין כאן ק''ו דאיכא למפרך דמה אם נאסרה עליו משום צד גירושין שבה שהרי אף אצלו היה עליה צד גירושין תאמר שתאסר על כל אדם בשביל צד אישות שיש בה אצל זה לבדו שאין עליה שום צד אישות אצל שאר כל אדם: אלא בחוץ. סבירא ליה לרבי עקיבא מילתיה דר' אליעזר: ופרכינן. לר''ע דפריך הני תרי פרכי חדא אחוץ וחדא אעל מנת אי סבירא ליה פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בחוץ נותיב הך פירכא בתרייתא דחוץ: ואי בעל מנת. מוקי לה נותביה פירכא קמייתא ותו לא: איכא דאית ליה בחוץ. פליגי ואיכא דאית ליה בעל מנת פליגי: האי פירכא. הרי שהיה זה כהן כו': ולמאן דאית ליה ע''מ האי פירכא. הרי שהלכה כו': ומאי פירכא. איכא למיפרך אפירכיה דרבי עקיבא בתרייתא דקאמר רבא לעיל ולכולהו אית להו פירכא: אי נימא איסור כהונה שאני. הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות: הא ר' אליעזר. דאמר מותרת לכל אדם חוץ ממנו: מאיסור כהונה יליף לה. מגרושה מאישה לבדה שפסול לכהונה מהתם ילפא לעיל דמדפסיל לכהונה הוי גיטא ואע''ג דשייר ויליף מינה קולא ולא אמרינן איסור כהונה שאני כ''ש דמצי למיפרך אליביה נילף מאיסור כהונה לחומרא ונימא כי היכי דצד גירושיה פוסלה לכהונה אם ימות יהא צד אישותה פוסלה לכל אדם: רבא. דאמר לעיל כולהו אית להו פירכא: כר' ינאי משום זקן אחד מתני לה. דאמר לעיל טעם דר' אליעזר מוהיתה לאיש אחר ולא יליף מאיסורי כהונה הילכך פרכינן לר''ע איסור כהונה שאני ולא תיקשי לרבי אליעזר: והא איהו נמי מיפרך פרכיה. לר' אליעזר לקמן בברייתא: מקיש קודמי הויה שניה. צד פנוי שבה בין גירושין לנשואין: לקודמי הויה ראשונה. לצד פנוי שהיה בה קודם קידושין של ראשון דהא איתקוש דכתיב לעיל מיניה כי יקח איש וגו' היינו קידושי ראשון והיתה לאיש אחר היינו קידושי שני: שזה אוסר וזה מתיר. נישואי בעלה הראשון אסרוה על זה ונישואי שני יתירוה לו: בחרטה. שפותח פתח לנודר בדברים הבאים לו ע''י נדר זה שאילו ידע מתחילה שכן עתיד להיות לא היה נודר נמצא שמתחילתו אינו נדר: והרי הפרת הבעל. שהוא בלא חרטה: על דעת בעלה. על מנת שאם ירצה ואם לאו לא יהא נדר: ורבנן. כל הנך רבנן דלעיל דלא ילפי מהכא פירכייהו: אין זה כריתות. שאין מפרידן אלא המות דעד יום מותה קשורה בו: ה''ז כריתות. מיד והיא תקיים התנאי: היום אי את אשתי. נתן לה גט ואמר לה היום לבדו יהו גירושין ולמחר לא יהו גירושין דשייר בגיטא מהו: תיבעי לר' אליעזר. דמכשיר בשיור: תיבעי לרבנן. דפסלי בשיור: כיון דפסקה. מיניה היום לגמרי אצל כל אדם: פסקה. לכל אדם לעולם ושוב אינה אשתו עד שיחזור ויקדשנה הלכך אין תנאי זה כלום:

תוספות

רבא כרבי ינאי משום זקן אחד סבירא ליה. וא''ת א''כ ר' יוסי דקאמר רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה מדברי כולן ואית ליה הני פירכי סבר נמי כר' ינאי משום זקן אחד א''כ תיקשי לר' יוחנן דפליג לעיל אר' ינאי וי''ל דאיכא למימר דרואה אני את דברי רבי אלעזר לא משום הני פירכי קאמר וא''ת כיון דר''א מקרא יליף הנהו זקנים מה משיבין על דבריו דגזירת הכתוב הוא וי''ל דמשום דיש להשיב על דבריו מסתבר לאוקמי קרא טפי כדדרשי רבנן: מה קודמי הויה ראשונה דלא אגידא ביה כו'. אע''ג דלגמרי על כרחיך לא דמו דהא בקודמי הויה ראשונה שרי לכ''ע ובקודמי הויה שניה אסורה לקרובי בעלה הראשון מ''מ הוקשו לענין כי היכי דלא הוי אשת איש מעיקרא ה''נ בעיא בקודמי הויה שניה שתהא מופקעת לגמרי ממנו מדין אשת איש ולא תהא אגידא ביה כלל: מודה ר''א במגרש כו'. תימה למאן מודה דלרבנן דפליגי עליה לא הויא גט ואינה מותרת לשום אדם: ואידך כרת כריתות לא דרשי. והא דרבי יוסי הגלילי דהוי בכלל רבנן דריש בפ''ב (לעיל דף כא:) כרת כריתות והכא קאמר דלא דרשי היינו דלא דרשי ליה לההוא דרשא אלא לדרשא אחרינא: כל ימי חייכי אין זה כריתות כל ימי חיי וחיי פלוני ה''ז כריתות. תימה לרבינו יצחק דבפ''ק דיומא (דף יג.) גבי אף אשה אחרת מתקינין לו מייתי מילתא דרבא דהכא בענין אחר דקאמר אלא דאמר לה ע''מ שתמות אחת מכם כו' וקאמר כי האי גוונא מי הוי גיטא והאמר רבא ה''ז גיטך ע''מ שלא תשתי יין כל ימי חיי וחייכי אין זה כריתות כל ימי חיי פלוני ה''ז כריתות ואין זה כדמסיק הכא ולא כדבעי למימר הכא מעיקרא דלא מידכר כל ימי חייכי ושמא הש''ס אינו חושש ומייתי בכל ענין כל ימי חיי כדבעי למימר מעיקרא וחייכי דאין זה כריתות כדמסיק ומיהו קשה לר''י התם אמאי לא הוי כריתות בעל מנת שתמות אחת מכם דמאי שנא מחיי פלוני דהוי כריתות דבשביל דתלה אף במיתתה לא גרע: כיון דפסקה פסקה. הכא לא קאמר או דלמא לא שנא כדאמרינן לעיל דמיד כשאמר כיון דפסקה פסקה הבין שכן הוא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר