סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

ודוקא כתב ידו ועד. הוא דאמרינן הולד כשר וכי תימא הא מרישא שמעינן לה דאפילו בלא שום עד הולד כשר אי לאו סיפא הוה אמינא היכא דאיכא עד אחד עם כתב ידו תינשא לכתחלה: דהא תנן. לקמן בפירקין: כתב סופר ועד כשר. כלומר כתב סופר וחתם עד אחד כשר: ורב. אמר לך מי דמי התם כשר לכתחילה משמע דהתם חתם סופר עם העד שנינו כדמתרץ לה רבי ירמיה לקמן: ושמואל. לית ליה דרבי ירמיה אלא כתב סופר ולא חתם והיינו טעם דכשר לכתחילה בספרא דמובהק ובקי בתורת גיטין ולא יכתבנו אלא אם שמע מפי הבעל: וכן א''ר יוחנן. כרב דאמר כתב ידו שנינו אבל כתב סופר הולד ממזר: הרי יש עליו עדים. ר' אלעזר סבר דאמצעיתא קאי: זימנין אמר רב. בהני שלשה גיטין דמתני' אם ניסת תצא: יש לה בנים. קודם שנודע לנו שבגט הזה ניסת: לא תצא. שלא להוציא לעז ממזרות על בניה: וכולן. חמש עשרה עריות שאמרו שפוטרות צרותיהן מן החליצה אם היו בהן לבעליהן המת קידושי ספק או שגרשן לפני מותו גירושי ספק נמצאת צרתה ספק שהיא צרת ערוה ופטורה ספק שאינה צרת ערוה וזקוקה ליבם: הרי אלו. הצרות: חולצות. שמא זקוקה היא: ולא מתייבמות. שמא אינה זקוקה ונמצא נושא אשת אח שלא במקום מצוה: זהו ספק גירושין. דכיון דמדאורייתא כשר זקוקה צרתה ליבם: ואי אמרת לא תצא. אם ניסת בגט זה: אתי למימר. גט זה מעליא וצרתה לאו צרת ערוה היא ואתי ליבומה: ומשנינן תתיבם ואין בכך כלום. כלומר אי אתי ליבומה לא איכפת לן כולי האי דנגזור הא אטו הא דכיון דכשר מדאורייתא חששא דרבנן בעלמא היא ולאו צרת ערוה היא: לעולם לא תצא. ואפי' אין לה בנים: וקרצית שבעמיר כו'. ועוד שמועה זו אמר אביכם דקרצית הנמצאת בעמרים אינה פוסלת במי חטאת אם שתת מהן: מפני שמוצצת. ואינה מחזרת ממים שבפיה לחזור ולטפטף בתוך הכלי דתנן התם שתתה מהן בהמה חיה ועוף פסולין מפני שמקיאים מפיהם לתוכן וכבר בטלו בפיהן מתורת מי חטאת: דידבתא. זבוב גדול כמין חגב: דביני כיפי. הנמצא בין העמרים: עד כמה. הויא קטנה ופסלה: עד כזית. ומכזית ומעלה הויא גדולה ולא פסלה: הלכה כר' אלעזר בגיטין. דעדי מסירה כרתי ואפילו פסולא דרבנן ליכא אבל לא בשטרות דכתיב בהן וכתוב בספר וחתום בירמיה (לב) בספר המקנה: אפי' בשטרות. דהתם עצה טובה קמ''ל מפני תיקון העולם: והא קתני. מתניתין: גובה מנכסים משועבדים. אם שטר הוא או גט זה גובה כתובה מנכסים משועבדים דתנן בכתובות (דף פט.) הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה: תרתי אמר. בגיטין ושטרות: ריח הגט. ליפסל בכהונה להחמיר וכל שכן להתיר: ורבותינו הבקיאין בדבר הלכה. הנך דמפרש ואזיל רב חמא בר גוריא: משום רבינו. רב: חברינו. רב חסדא: מתני' שני גיטין שוין. בשמותיהן: הרי השני בטל. דלא ידעינן דמאן ניהו: טופס לכל אחד ואחד. בגמ' מפרש לה: את שהעדים נקרים עמו. היינו תחתון אבל עליונים פסולים שמא לא העידו אלא על האחרון: גמ' מאן תנא. דקתני דאיכא תקנתא בנותן שניהם לזו ושניהם לזו: דלא כר' אלעזר. אלא כר' מאיר הלכך כל אחת מהן מתגרשת בשלה שהרי בא לידה ועדיו חתומים בו ור' מאיר כיון דלא בעי עדי מסירה שפיר דמי דהא כל גיטין נמי משחתמו העדים אינן יודעין למי ינתן: הא לא ידעי. עדי מסירה בהי מינייהו מיגרשא ואין זו נתינה לשמה מבוררת ורבי אלעזר כיון דחתימה לשמה לא בעי על כרחיך לשמה דכתיב בקרא אכתב ונתן קאי:

תוספות

יש לה בנים לא תצא כו'. וא''ת מאי פריך לעיל הניחא למ''ד לא תצא אלא למ''ד תצא מאי איכא למימר ומאי קושיא נימא דבשלום מלכות אפילו יש לה בנים תצא וי''ל דבשלום מלכות נמי כיון דלרבנן הולד כשר יש לה בנים לא תצא: זרק לה קדושין ספק קרוב כו'. בפ' ד' אחין (יבמות ל:) דייק ואילו בגירושין ספק קרוב לו כו' לא קתני ומפרש לה: כל העופות פוסלין במי חטאת. טעמא משום שתהא חיותו בכלי אבל משום מלאכה אין נפסל אחר קידוש כדאמרינן בספרי ובמס' פרה (פ''ד מ''ד) ומיהו משום היסח הדעת נראה דנפסלין לאחר קידוש ובמקום אחר הארכתי:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר