סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הָכָא תּוֹרָה דִּילֵיהּ הִיא הֲדַר אָמַר רָבָא אִין תּוֹרָה דִּילֵיהּ הִיא דִּכְתִיב וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה
אִינִי וְהָא רָבָא מַשְׁקֵי בֵּי הִלּוּלָא דִּבְרֵיהּ וְדַל לֵיהּ כָּסָא לְרַב פָּפָּא וּלְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ וְקָמוּ מִקַּמֵּיהּ לְרַב מָרִי וּלְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא וְלָא קָמוּ מִקַּמֵּיהּ אִיקְּפַד וַאֲמַר הָנוּ רַבָּנַן רַבָּנַן וְהָנוּ רַבָּנַן לָאו רַבָּנַן
וְתוּ רַב פָּפָּא הֲוָה מַשְׁקֵי בֵּי הִלּוּלָא דְּאַבָּא מָר בְּרֵיהּ וְדַלִּי לֵיהּ כָּסָא לְרַבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְלָא קָם מִקַּמֵּיהּ וְאִיקְּפַד אֲפִילּוּ הָכִי הִידּוּר מֶיעְבַּד לֵיהּ בָּעוּ
אָמַר רַב אָשֵׁי אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר הָרַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל נָשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל מֵיתִיבִי מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עֲלֵיהֶם נָתַן הַכּוֹס לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא נְטָלוֹ נְתָנוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקִיבְּלוֹ אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מָה זֶה יְהוֹשֻׁעַ אָנוּ יוֹשְׁבִין וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִיבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ
אֲמַר לֵיהּ מָצִינוּ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁשִּׁמֵּשׁ אַבְרָהָם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְשִׁמֵּשׁ אַבְרָהָם גְּדוֹל הַדּוֹר הָיָה וְכָתוּב בּוֹ וְהוּא עָמַד עֲלֵיהֶם וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִדְמוּ לוֹ לֹא נִדְמוּ לוֹ אֶלָּא לְעַרְבִיִּים וְאָנוּ לֹא יְהֵא רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִיבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ
אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק עַד מָתַי אַתֶּם מַנִּיחִים כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַתֶּם עוֹסְקִים בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵשִׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה נְשִׂיאִים וּמוֹרִיד מָטָר וּמַצְמִיחַ אֲדָמָה וְעוֹרֵךְ שׁוּלְחָן לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד וְאָנוּ לֹא יְהֵא רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִיבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב אָשֵׁי אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר נָשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל שֶׁנֶּאֱמַר שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ
תָּנוּ רַבָּנַן מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם יָכוֹל אֲפִילּוּ מִפְּנֵי זָקֵן אַשְׁמַאי תַּלְמוּד לוֹמַר זָקֵן וְאֵין זָקֵן אֶלָּא חָכָם שֶׁנֶּאֱמַר אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵין זָקֵן אֶלָּא מִי שֶׁקָּנָה חׇכְמָה שֶׁנֶּאֱמַר ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ
יָכוֹל יַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִמָּקוֹם רָחוֹק תַּלְמוּד לוֹמַר תָּקוּם וְהָדַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי קִימָה אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ הִידּוּר
יָכוֹל יְהַדְּרֶנּוּ בְּמָמוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר תָּקוּם וְהָדַרְתָּ מָה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס יָכוֹל יַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִבֵּית הַכִּסֵּא וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ תַּלְמוּד לוֹמַר תָּקוּם וְהָדַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי קִימָה אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ הִידּוּר
יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָהוּ תַּלְמוּד לוֹמַר תָּקוּם וְיָרֵאתָ דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ תַּלְמוּד לוֹמַר זָקֵן וְיָרֵאתָ אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם אֲפִילּוּ כׇּל שִׁיבָה בַּמַּשְׁמָע
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ יַנִּיק וְחַכִּים תַּנָּא קַמָּא סָבַר יַנִּיק וְחַכִּים לָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר אֲפִילּוּ יַנִּיק וְחַכִּים
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר לָךְ אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא אִם כֵּן נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא מִפְּנֵי שֵׂיבָה זָקֵן תָּקוּם וְהָדַרְתָּ מַאי שְׁנָא דְּפַלְגִינְהוּ רַחֲמָנָא לְמֵימַר דְּהַאי לָאו הַאי וְהַאי לָאו הַאי שְׁמַע מִינַּהּ אֲפִילּוּ יַנִּיק וְחַכִּים
וְתַנָּא קַמָּא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִיסְמַךְ זָקֵן וְיָרֵאתָ וְתַנָּא קַמָּא מַאי טַעְמָא אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְקָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אִם כֵּן נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא

רש"י

הכא תורה דיליה היא. בתמיה הכבוד תלוי בתורה ואינו יכול למחול על כבוד התורה שהיא של הקב''ה: ובתורתו יהגה. כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה בתחילה היא נקראת תורת השם ומשלמדה וגרסה היא נקראת תורתו: רבנן. אתם חכמים וחשובים בעיניכם שלא עמדתם מפני ורבנן חביריכם דקמו מפני לאו רבנן נינהו ובלשון תימה אמר להם: הידור. לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד מפניו: לא נדמו לו אלא לערביים. שאמר להם ורחצו רגליכם שהערביים משתחוים לאבק רגליהם כדאמרן בבבא מציעא (ד' פו:) אמרו לו בערביים חשדתנו שמשתחוים לאבק רגליהם: רבן גמליאל ברבי. כלומר אדם גדול וכן כל ברבי שבגמ': זקן אשמאי. אשם רשע ועם הארץ: מזקני ישראל. גמר זקן מזקני מה להלן גדולים וחכמים דכתיב (במדבר יא) אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו: אין זקן אלא זה שקנה חכמה. ולשון נוטריקון דבר הכתוב ולקמיה פריך היינו ת''ק: אלא במקום שיש לו הידור. בעמידתו דהיינו תוך ד' אמות דמוכחא מילתא שמפניו הוא עומד: יכול יהדרנו בממון. יכול יהא הידור זה הידור ממון לכבדו בממון: יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו. לקמן (דף לג.) פריך אטו ברשיעי עסקינן: דבר המסור ללב. ללבו של עושה הדבר הוא יודע אם ראהו או לאו לפי שיכול להשמט מעיני הבריות שלא יחזיקוהו כרשע ושידינוהו לכף זכות ויאמרו לא ראהו לכך נאמר ויראת מאלהיך שכל המחשבות גלויות לו ויודע בך שלסתור ולבטל מצותו נתכוונת: שלא יטריח. אם יכול לילך דרך אחרת שלא יעמיד את הציבור: זקן ויראת. להכי סמך ויראת לזקן לומר שאף הזקן יירא: כל שיבה במשמע. ואפי' זקן אשמאי: ת''ק סבר יניק וחכים לא. והכי קאמר תנא קמא אין זקן אלא זקן שהוא חכם שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' והתם זקנים וחכמים היו כדכתיב אשר ידעת כי הם וגו' אלמא זקנים וידועים הוו: ור' יוסי הגלילי. דמשני ליה לקרא ממשמעו זקנה ממש ודריש ליה זה שקנה חכמה סבר אפי' יניק וחכים: אי סלקא דעתך כדאמר ת''ק. דחד הוא דאיירי ביה קרא שיבה והוא חכם נכתוב מפני שיבה זקן תקום והדרת ונגמר ג''ש: מאי שנא דפלגינהו. ש''מ תרתי מילי נינהו וה''ק מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן שקנה חכמה ואפילו יניק ומדקפיד אחכמה אמרינן נמי שיבה לאו זקן אשמאי קאמר דליכא למימר רבי יוסי אזקן אשמאי נמי פליג אם כן היינו איסי בן יהודה: משום דבעי למיסמך. לומר שלא יטריח כדלעיל: כדקאמר רבי יוסי. דתרי נינהו נכתוב בתרוייהו קימה והידור:

תוספות

זקן אשמאי. פי' בקונטרס אשמאי רשע ועם הארץ וקשה דהיכי קאמר איסי בן יהודה דשיבה משמע אפילו זקן אשמאי והלא מצוה אפילו להכותו לבזותו לזלזלו לכך פר''ת אשמאי לשון שוממין כמו פתחי שמאי דמנחות (דף לג:) כלומר בור ועם הארץ כדמתרגמינן והאדמה לא תשם וארעא לא תבור (בראשית מז): ואין זקן אלא חכם שנאמר אספה לי שבעים איש כו'. לאו גזירה שוה גמורה היא דאם כן ליבעו מומחין כי התם אלא לא הוי אלא הוכחה בעלמא דזקן אשמאי אינו: מאי שנא דפלגינהו ש''מ דהאי לאו האי. וה''ק מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן שקנה חכמה ש''מ אפי' יניק וחכים ופירש בקונט' מדקפיד קרא אחכמה ש''מ דזקן לאו אשמאי אלא בעינן חכמה בהדיה דליכא למימר ר' יוסי נמי אזקן אשמאי פליג וקאמר דלא בעינן חכמה דא''כ היינו איסי בן יהודה כן פירש הקונטרס ועוד מוסיף ר''י דליכא למימר נמי דודאי פליג ואמר זקן אשמאי מהני ואיסי פליג עליה ואומר אפי' סבי דארמאי דהא כל שיבה במשמע קאמר הא לא אשכחן בשום דוכתא דזקן עובד כוכבים צריך לכבדו ועוד דלקמן (דף לג.) קאמר דרבי יוחנן הוה קאי מקמי סבי ארמאי ותלי טעמא בכמה הרפתקי עדו עלייהו ולא קאמר משום דאיסי וא''ת כיון דבהדי שיבה נמי בעי חכמה כדפירש בקונטרס לרבי יוסי הגלילי דמרבה אפי' יניק וחכים שיבה דכתב רחמנא למה לי פשיטא כיון דאפי' יניק וחכים כ''ש שיבה וחכים דמי גרע אם הוא זקן בהדי חכם וי''ל דאי לא כתב רחמנא שיבה ה''א דניבעי זקן וחכם ממש אבל יניק וחכים לא להכי אתא שיבה לגלויי דלא בעינן זקן וחכים אלא בחד לחוד סגי אפילו יניק וחכים ומיהו קשה דאם כן מאי קאמר אי ס''ד כדקאמר ת''ק לכתוב רחמנא מפני שיבה זקן תקום אדרבה לא לכתוב אלא זקן דהא נמי אמר זקן בלא שיבה זקן במשמעו זקן ממש משמע אלא ודאי זקן יניק וחכים משמע והדרא קושיא לדוכתיה ונראה לר''י דודאי יניק וחכים צריך שיהא מופלג ולכך איצטריך שיבה אע''פ שאינו מופלג דכך לי זקן שאינו מופלג כמו יניק וחכים שהוא מופלג אבל אם היו שוים בחכמה היניק והזקן צריך שיעמוד היניק מפני הזקן דגבי יניק צריך שיהיה מופלג בחכמה וגבי זקן אינו צריך:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר