סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

יִפָּנֶה וְיִטּוֹל יָדָיו וְיַנִּיחַ תְּפִילִּין וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיִתְפַּלֵּל וְזוֹ הִיא מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל הַנִּפְנֶה וְנוֹטֵל יָדָיו וּמַנִּיחַ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ בָּנָה מִזְבֵּחַ וְהִקְרִיב עָלָיו קׇרְבָּן דְּכָתֵיב אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה' אֲמַר לֵיהּ רָבָא לָא סְבַר לַהּ מָר כְּאִילּוּ טָבַל דִּכְתִיב אֶרְחַץ [בְּנִקָּיוֹן] וְלָא כָּתַב אַרְחִיץ [כַּפָּי]
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא חֲזִי מָר הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דַּאֲתָא מִמַּעְרְבָא וְאָמַר מִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם לִרְחוֹץ יָדָיו מְקַנֵּחַ יָדָיו בֶּעָפָר וּבִצְרוֹר וּבְקִסְמִית אֲמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָאָמַר מִי כְּתִיב אֶרְחַץ בְּמַיִם בְּנִקָּיוֹן כְּתִיב כֹּל מִידֵּי דִּמְנַקֵּי דְּהָא רַב חִסְדָּא לָיֵיט אַמַּאן דִּמְהַדַּר אַמַּיָּא בְּעִידָּן צְלוֹתָא וְהָנֵי מִילֵּי לִקְרִיאַת שְׁמַע אֲבָל לִתְפִלָּה מְהַדַּר וְעַד כַּמָּה עַד פַּרְסָה וְהָנֵי מִילֵּי לְקַמֵּיהּ אֲבָל לַאֲחוֹרֵיהּ אֲפִילּוּ מִיל אֵינוֹ חוֹזֵר [וּמִינַּהּ] מִיל הוּא דְּאֵינוֹ חוֹזֵר הָא פָּחוֹת מִמִּיל חוֹזֵר
מַתְנִי'
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאׇזְנוֹ יָצָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא קָרָא וְלֹא דִּקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא קָרָא וְטָעָה יַחְזוֹר לִמְקוֹם שֶׁטָּעָה
גְּמָ'
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דִּכְתִיב שְׁמַע הַשְׁמַע לְאׇזְנְךָ מָה שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ וְתַנָּא קַמָּא סָבַר שְׁמַע בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ וְרַבִּי יוֹסֵי תַּרְתֵּי שְׁמַע מִינַּהּ תְּנַן הָתָם חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לֹא יִתְרוֹם וְאִם תָּרַם תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה מַאן תָּנָא חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא אָמַר רַב חִסְדָּא רַבִּי יוֹסֵי הִיא דִּתְנַן הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאׇזְנוֹ יָצָא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי לֹא יָצָא אֶלָּא גַּבֵּי קְרִיאַת שְׁמַע דְּאוֹרָיְיתָא אֲבָל תְּרוּמָה מִשּׁוּם בְּרָכָה הוּא וּבְרָכָה דְּרַבָּנַן וְלָא בִּבְרָכָה תַּלְיָא מִילְּתָא וּמִמַּאי דְּרַבִּי יוֹסֵי הִיא דִּילְמָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְאָמַר גַּבֵּי קְרִיאַת שְׁמַע נָמֵי דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא תֵּדַע דְּקָתָנֵי הַקּוֹרֵא דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא אָמְרִי הַאי דְּקָתָנֵי הַקּוֹרֵא לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר דִּיעֲבַד נָמֵי לָא דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה נָמֵי יָצָא
בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא כְּרַבִּי יוֹסֵי וְאֶלָּא הָא דְתַנְיָא לֹא יְבָרֵךְ אָדָם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלִבּוֹ וְאִם בֵּירַךְ יָצָא מַנִּי לָא רַבִּי יוֹסֵי וְלָא רַבִּי יְהוּדָה דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה הָא אָמַר לְכַתְּחִלָּה נָמֵי יָצָא אִי רַבִּי יוֹסֵי דִּיעֲבַד נָמֵי לָא אֶלָּא מַאי רַבִּי יְהוּדָה וְדִיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא אֶלָּא הָא דְתָנֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תּוֹרֵם לְכַתְּחִלָּה מַנִּי לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי יוֹסֵי אִי רַבִּי יְהוּדָה הָא אָמַר דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא אִי רַבִּי יוֹסֵי הָא אָמַר דִּיעֲבַד נָמֵי לָא
אֶלָּא לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה וַאֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה נָמֵי וְלָא קַשְׁיָא הָא דִידֵיהּ הָא דְרַבֵּיהּ דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁמִיעַ לְאׇזְנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מֵאִיר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ אַחַר כַּוָּנַת הַלֵּב הֵן הֵן הַדְּבָרִים הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה כְּרַבֵּיהּ סְבִירָא לֵיהּ וְלָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי מֵאִיר הָא רַבִּי יְהוּדָה
תְּנַן הָתָם הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן מַאן תָּנָא חֵרֵשׁ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא אָמַר רַב מַתְנָה רַבִּי יוֹסֵי הִיא דִּתְנַן הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאׇזְנוֹ יָצָא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא מִמַּאי דְּרַבִּי יוֹסֵי הִיא וְדִיעֲבַד נָמֵי לָא

רש"י

יפנה. לנקביו: דכתיב ארחץ בנקיון. משמע ארחץ כל הגוף ולא כתיב ארחיץ כפי לדרשה אתא לומר שמעלה עליו שכר רחיצת כפיו כאלו טבל כל גופו: קסמית. קיסם: לק''ש. בעידנא דק''ש שזמנה קבוע פן יעבור הזמן אבל לתפלה דכל היום זמנה הוא צריך למהדר אמיא: מתני' ולא דקדק באותיותיה. לפרשן יפה בשפתיו: תרתי ש''מ. כי דרשת נמי שמע בכל לשון שאתה שומע ש''מ נמי דצריך להשמיע לאזנו: לא יתרום. לפי שאינו שומע הברכה שהוא מברך עליה: מאן תנא כו' לא יצא. אפי' בדיעבד ה''מ כו': ברכה דרבנן היא. דאמור רבנן (פסחים ד' ז:) כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן: וממאי דר' יוסי היא. קס''ד האי דמוקמי לה כר' יוסי משום דסבירא לן דר' יהודה לכתחלה נמי מכשיר: דלמא ר' יהודה היא. וק''ש נמי דיעבד אין לכתחלה לא. ה''ג ול''ג אפילו: משום ר' יוסי. להודיעך כחו דאפי' דיעבד נמי לא יצא: בלבו. שלא השמיע לאזנו: ואי ר' יוסי דיעבד נמי לא. דהא בהמ''ז דאורייתא היא ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח): אלא מאי ר' יהודה. וק''ש דיעבד אין לכתחלה לא והא דתרומה וברכת המזון דר' יהודה: אלא רבי יהודה לכתחלה קאמר. והא דרבי יהודה בריה דר' שמעון בן פזי ר' יהודה היא ודתרומה ר' יוסי היא ומודה הוא דברכות דרבנן דיעבד שפיר דמי והא דברכת המזון ר' יהודה היא משמיה דרביה ר' אלעזר בן עזריה דאומר צריך שישמיע לאזנו וכל צריך לכתחלה משמע הא דיעבד שפיר דמי: אחר כוונת הלב כו'. ואפי' לכתחלה נמי א''צ: השתא דאתית להכי. דאשמעת לן פלוגתא דר''מ: אפילו תימא ר' יהודה. דאמר בק''ש נמי יצא דיעבד אין לכתחלה לא והא דברכת המזון ודתרומה רבי יהודה היא ודקא קשיא לך דר' יהודה בריה דר''ש בן פזי מני ר''מ היא דמכשר לכתחלה: מאן תנא חרש דיעבד נמי לא. דקתני גבי שוטה: לא יצא. דיעבד הוא: וממאי. דחוץ מחרש דקאמר דיעבד הוא ורבי יוסי היא דפסיל דיעבד: ולכתחלה הוא דלא. הא דיעבד שפיר דמי. ובהא איכא למימר דאפילו ר' יהודה מודה דלא שמעינן דפליג בק''ש אלא דיעבד:

תוספות

אמאן דמהדר אמיא בעידן ק''ש. ויש ספרים דגרסי הני מילי לק''ש אבל לתפלה לא דקאמר רשב''ל (פסחים מו.) לגבל ולתפלה ד' מילין ונראה דלא גרסינן ליה דהוא הדין לענין צלותא נמי מטעם שלא יעבור זמן תפלה דמאי שנא ק''ש מתפלה וגם יש לקמן פרק מי שמתו (ד' כב.) בטלוה לנטילותא כדרב חסדא דלייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא ומדלא הזכיר שם ק''ש משמע דבכל ענין מותר וההיא דרשב''ל דאמר ולתפלה ד' מילין פירש רש''י להתפלל שם במנין: דילמא ר' יהודה היא. וא''ת והלא אין נזכר ר' יהודה ברישא. וי''ל דפשיטא מדסיפא ר' יהודה רישא נמי ר' יהודה ופליגי במילתא דר' יהודה: להודיעך כחו דרבי יוסי. וא''ת לשמעינן כחו דרבי יהודה דכח דהתירא עדיף. וי''ל כיון דרבי יהודה לא דריש השמע לאזנך אין כאן שום חדוש ופשיטא דלכתחלה ומהיכא תיתי לאוסרו אי שרי דיעבד הוא הדין לכתחלה: אי ר' יוסי דיעבד נמי לא. וא''ת לעולם אימא לך רבי יוסי היא וברכת המזון שאני דלא כתיב ביה שמע דבשלמא תרומה דלעיל ומגילה דלקמן שהן מדרבנן יש לדמותם לק''ש שתקנו שצריך שישמיע לאזנו כמו בק''ש ותקנו ממש שלא יצא כמו בק''ש אבל בבהמ''ז שהיא מדאורייתא כיון דלא כתיב ביה שמע למה יש לנו לתקן שלא יצא אם לא השמיע לאזנו כיון דמה''ת יצא. וי''ל כיון שתקנו שצריך להשמיע לאזנו כמו בק''ש הואיל ומדרבנן מיהא צריך להשמיע אין לחלק בין ק''ש ובין בהמ''ז דאפילו בדיעבד אית לן למימר שלא יצא: ורבי יהודה מכשיר בקטן. וא''ת באיזה קטן מיירי אי בקטן שלא הגיע לחנוך הא אמרינן בפרק ראוהו בית דין (ר''ה ד' כט.) שכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ומ''ט דר' יהודה דמכשיר ואי בהגיע לחנוך מאי טעמייהו דרבנן דאסרי הרי קריאת מגילה דרבנן ואמרי' קטן שהגיע לחנוך מדרבנן כגדול ופוטר דרבנן כדאמר לקמן בפ' מי שמתו (ד' כ:) דקטן מוציא אביו שלא אכל אלא כזית דהיינו דרבנן. וי''ל שאני ברכת המזון שהיא חומרא יתירתא יותר מדאורייתא ובקל נפטרים ממנה כדאמרי' לקמן (שם) והם החמירו על עצמם או בכזית או בכביצה א''נ התם ליכא בקטן אלא חד דרבנן דמיירי שהקטן אכל כדי שביעה לכך אתי דרבנן ומוציא דרבנן אבל הכא דגבי קטן איכא תרתי דרבנן דהמגילה דרבנן והקטן דרבנן אינו יכול להוציא היכא דליכא אלא חד דרבנן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר