|
טקסט הדף מנוקד
תָּנוּ רַבָּנַן הַמּוֹצִיא שֵׂיעָר כְּדֵי לְגַבֵּל בּוֹ אֶת הַטִּיט [טִיט] לַעֲשׂוֹת פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב סִיד כְּדֵי לָסוּד תָּנָא כְּדֵי לָסוּד אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִגִּיעוּ לְפִירְקָן וְלֹא הִגִּיעוּ [לְשָׁנִים] בְּנוֹת עֲנִיִּים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסִיד בְּנוֹת עֲשִׁירִים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסוֹלֶת בְּנוֹת מְלָכִים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר שֶׁנֶּאֱמַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר מַאי שֶׁמֶן הַמּוֹר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר סְטָכַת רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַנְפִּיקְנוּן שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ וְלָמָּה סָכִין אוֹתוֹ שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן הַבָּשָׂר
רַב בִּיבִי הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא טַפְלַהּ אֵבֶר אֵבֶר שְׁקַל בָּהּ אַרְבַּע מֵאָה זוּזֵי הֲוָה הָהוּא גּוֹי בְּשִׁבָבוּתֵיהּ הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא טַפְלַהּ בְּחַד זִימְנָא וּמֵתָה אֲמַר קְטַל רַב בִּיבִי לִבְרַתִּי אָמַר רַב נַחְמָן רַב בִּיבִי דְּשָׁתֵי שִׁיכְרָא בָּעֲיָין בְּנָתֵיהּ טִפְלָא אֲנַן דְּלָא שָׁתֵינַן שִׁיכְרָא לָא בָּעֲיָין בְּנָתַן טִפְלָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לָסוּד כִּלְכּוּל מַאי כִּלְכּוּל וּמַאי אַנְדִּיפֵי אָמַר רַב צִידְעָא וּבַת צִידְעָא לְמֵימְרָא דְּשִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה נְפִישׁ הָא קַיְימָא לַן דְּשִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ זוּטָא מִדְּרַבָּנַן וּנְפִישׁ מִדְּרַבִּי נְחֶמְיָה מֵיתִיבִי אָמַר רַבִּי נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּחָבוּט וְדִבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה בְּבֵיצַת הַסִּיד וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ צִידְעָא וּבַת צִידְעָא אִידֵּי וְאִידֵּי חָבוּט אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי אַאַנְדִּיפָא מַתְקִיף לַהּ רַב כָּהֲנָא וְכִי אָדָם עוֹשֶׂה מְעוֹתָיו אַנְפָּרוֹת אֶלָּא אָמַר רַב כָּהֲנָא שְׁנָתוֹת כְּדִתְנַן שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין עַד כָּאן לַפָּר עַד כָּאן לָאַיִל עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ וְאִיבָּעֵית אֵימָא מַאי אַנְדִּיפָא אַפּוּתָא וְכִי הָא דְּהָהוּא בַּר גָּלִיל [דְּאִיקְּלַע לְבָבֶל] דַּאֲמַרוּ לֵיהּ קוּם דְּרוֹשׁ לַנָא בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה אֲמַר לְהוּ אֶדְרוֹשׁ לְכוּ כְּדִדְרַשׁ רַבִּי נְחֶמְיָה לְחַבְרֵיהּ וּנְפַקָא עָרָעִיתָא מִן כּוּתְלָא וּמְחָתֵיהּ בְּאַנְדִּיפֵי וּמִית וַאֲמַרוּ לֵיהּ מִן דִּילֵיהּ דָּא לֵיהּ מַתְנִי' אֲדָמָה כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּחוֹתַם הָאִיגְּרוֹת זֶבֶל וָחוֹל הַדַּק כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁא חוֹל הַגַּס כְּדֵי לִיתֵּן עַל מְלֹא כַּף סִיד קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קוּלְמוֹס וְאִם הָיָה עָבֶה אוֹ מְרוּסָּס כְּדֵי לְבַשֵּׁל בּוֹ בֵּיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָּאִילְפָּס גְּמָ' עַל מְלֹא כַּף סִיד תָּנָא כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי כַּף שֶׁל סַיָּידִין מַאן תְּנָא דְּחוֹל מְעַלֵּי לֵיהּ לְסִיד אָמַר רַב חִסְדָּא רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא לֹא יָסוּד אָדָם אֶת בֵּיתוֹ בְּסִיד אֶלָּא אִם כֵּן עֵירַב בּוֹ תֶּבֶן אוֹ חוֹל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תֶּבֶן מוּתָּר חוֹל אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא טְרַכְסִיד רָבָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן קִילְקוּלוֹ זֶהוּ תִּיקּוּנוֹ קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קוּלְמוֹס תָּנָא קוּלְמוֹס הַמַּגִּיעַ לְקִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו בָּעֵי רַב אָשֵׁי קֶשֶׁר הָעֶלְיוֹן אוֹ קֶשֶׁר הַתַּחְתּוֹן תֵּיקוּ וְאִם הָיָה עָבֶה כּוּ' תָּנָא טְרוּפָה בְּשֶׁמֶן וּנְתוּנָה בָּאִילְפָּס אֲמַר לֵיהּ מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא לִבְרֵיהּ מִי שְׁמִיעַ לָךְ בֵּיצָה קַלָּה מַאי הִיא אֲמַר לֵיהּ בֵּיעֲתָא דְצִילְצְלָא מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דְּזוּטְרָא אֵימָא דְּצִיפַּרְתָּא אִישְׁתִּיק אֲמַר לֵיהּ מִידֵּי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא [אֲמַר לֵיהּ הָכִי] אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בֵּיצַת תַּרְנְגוֹלֶת וּמַאי קָרוּ לַהּ בֵּיצָה קַלָּה שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים אֵין לָךְ בֵּיצָה קַלָּה לְבַשֵּׁל יוֹתֵר מִבֵּיצַת תַּרְנְגוֹלֶת וּמַאי שְׁנָא כׇּל שִׁיעוּרֵי שַׁבָּת כִּגְרוֹגֶרֶת וְהָכָא כְּבֵיצָה אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַב נַחְמָן כִּגְרוֹגֶרֶת מִבֵּיצָה קַלָּה רש"ישיער. יפה לטיט: ה''ג טיט כדי לעשות פי כור של צורפי זהב: אצבע קטנה. דרכן לסוד את כל הגוף להאדים: שהגיעו לפרקן ולא הגיעו. שהביאו שתי שערות ולא באו לכלל שנים הראויות לכך ומתביישות בדבר: טופלות. מושחות: אנפיקנון. דתנן במנחות (דף פה:) אין מביאין אנפיקנון הוא שמן זית שלא הביא שליש: ולמה סכין אותו. היינו שמן המור: טפלה. בסיד: שקל בה ד' מאות זוזי. שנתייפה וקפצו עליה המהוגנין לה ונתנו (לה) ממון השכר משחיר ומרבה שיער: כלכול צידעא. טינפל''א וסדין אותה להשכיב השיער: בת צידעתא. למטה הימנה להסיר שיער דק והוא אנדיפי: למימרא דשיעורה דר' יהודה נפיש. בתמיה והא קיימא לן גבי גמי דשיעורה דרבי יהודה זוטר ומחמיר בשיעורי שבת: ומשני נפיש מדר' נחמיה וזוטר מדרבנן. דאמרי לסוד אצבע קטנה: בחבוט. סיד הנימוח במים הרבה דהוא עשוי לסוד כלכול: ודברי רבי נחמיה בביצת הסיד. הנגבל במים ועשוי ביצים ביצים מוטנ''ס בלע''ז הוא עשוי לסוד אנדיפי ואי ס''ד אנדיפי נמי שיעור הוא כגון בת צידעא: אידי ואידי. כלכול ואנדיפי תרווייהו בסיד חבוט ונמוח סדין אותו: אנדיפא. כלי חרס ולו שני דדין אחת למעלה ואחת למטה וכשרוצה למלאותו סותם את הדד התחתון ולשון אנדיפי שתי פיות כדתניא (עירובין דף קד.) מעלין בדיופי ובתוספתא גרס באנדיפי: אנפרות. הפסד לשום יין בכלי סתום בסיד והיין ממחה הסיד ויוצא: שנתות. סימנים כלי חרס גדול ויש בו בליטות בליטות כמין אגוזים קטנים עד כאן לסאה עד כאן לסאתים וסדין אותו בסיד כדי שיהיו לבנות ונכרות: כדתנן. במנחות: שנתות היו בהין: עד כאן לפר. חצי ההין: עד כאן לאיל. שלישית ההין: עד כאן לכבש. רביעית ההין דכתיב חצי ההין יהיה לפר וגו' כן לשון מורי הזקן מפי אביו ששמע מר' שמעון ורבותי מפרשים אנדיפא כל הגוף ומתוך שאינו עשוי להשכיב השיער אלא להאדים בעי סיד עב: אנפרות. שאינו סד בו בתו לאחר שקנאו דחייש שמא תמות כי ברתיה דההוא נכרי: שנתות. כלומר אבר אבר יטפלנה ואי אפשר בלשון זה ולא נאמר שיטת הש''ס כן להזכיר אבר אבר בלשון שנתות ויצטרך להביא פירוש לפירושו שנתות היו בהין: אפותא. פדחת שלא במקום שיער ולהאדים: ערעיתא. צירעה: באנדיפי. פדחתו: מן דיליה דא ליה. מידו היתה זאת לו שלא היה לו לדרוש במרכבה: מתני' אדמה. ארזילי''י: מרצופין. שקין העשוין מקליפת עץ גדול שנושאין בהן פרקמטיא בספינות וחותמין אותם: כחותם האיגרות. שחותמין אותם שלא יקרב איש בהן אלא מי שנשתלחו לו ושיעורא דרבנן זוטר: כרישא. קפלוט ושיעוריה זוטר משל כרוב: על מלא כף סיד. בגמרא מפרש כף של סיידין טרואי''ל בלע''ז: מרוסס. סדוק סדקין הרבה כמו והכה הבית הגדול רסיסים (עמוס ו): ביצה קלה. בגמרא מפרש לה: גמ' לא יסוד אדם את ביתו בסיד. לאחר חורבן משום אבילות של ירושלים: תבן או חול. שלא יהא לבן כל צרכו: טרכסיד. סיד חזק ומתקשה יותר משאם לא עירב בו: קילקולו זהו תיקונו. דאי לאו דמקלקל ליה ומשחירו לא היה מישתרי הלכך ע''כ הא דקשיא ליה מעליותא היא לגביה ומשערינן ביה ורבותי מפרשין קילקולו לובן זה תיקונו לענין חוזק ולא נהירא לי דקילקולו זהו תקונו משמע דשם הקלקול מתקנו ולהאי לישנא אין שם הקלקול מתקנו ולמה הוזכר קילקול כאן הכי הוה [ליה] לתרוצי נהי דאשחורי משחיר אחזוקי מחזיק: קשר עליון. של אמצע היד או קשר תחתון של אמצע האצבע: טרופה בשמן. שממהרת לבשלה: דצילצלתא. עוף קטן: כל שיעורי שבת. באוכלין וכל הוצאתן וקצירתן וטחינתן כגרוגרת: כגרוגרת. מביצת תרנגולת שהיא ממהרת לבשל ולא כביצה שלימה שעורו: תוספותהמוציא שיער כדי לגבל בו את הטיט טיט כדי לעשות פי כור כן גרס בתוספתא וכן גרס רש''י ולהך גירסא שיער כדי לגבל בו את הטיט כשיעור טיט הנעשה מרביעית שופכין אבל לספרים דגרסי שיער כדי לגבל בו טיט לעשות פי כור של צורפי זהב קשה דאמר לעיל אין אדם טורח לגבל טיט כדי לעשות פי כור ויש לפרש דמיירי בטיט שהוא מגובל כבר ואחר הגיבול נותנין בו שיער כדי לתקנו: שהגיעו לפירקן ולא הגיעו. פירוש בסמוך לפירקן שקרובות להנשא ועושות כדי ליפות וללבן עצמן כדאמרינן בפרק אע''פ (כתובות דף נט:) הרוצה ללבן את בתו ישקנה חלב ויאכילנה אפרוחין סמוך לפירקה: [שייך לקמן פא.] למימרא דשיעורא דר' יהודה נפיש. ואע''ג דאשכחן תרווד שהוא גדול הרבה כדאמר בנזיר בפרק כ''ג (דף נ:) גבי מלא תרווד רקב כמה שיעורו חזקיה אמר מלא פיסת יד ור' יוחנן אמר מלא חפניו התם ודאי מיירי בתרווד גדול כדתנן במסכת כלים בפ' י''ז (משנה. ב) שאמר מידה גסה מלא תרווד רקב כמלא תרווד גדול של רופאים אבל הכא להוצאת שבת מידי דחשיב בעינן ותרווד קטן חשוב הוא הרבה (א''נ) חף סלקא דעתך שהוא חף גל שהוא גדול ומשני בחפי פותחת שהן קטנים: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|