סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בְּבוֹר בִּרְשׁוּתוֹ רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ נָמֵי חַיָּיב דִּכְתִיב בַּעַל הַבּוֹר בְּבוֹר דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים קָאָמַר רַחֲמָנָא
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר בַּעַל הַתַּקָּלָה
אֶלָּא מַאי זֶהוּ בּוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה דְּקָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא זֶהוּ בּוֹר שֶׁפָּתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה לְתַשְׁלוּמִין
וְרַב יוֹסֵף אָמַר בְּבוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִחַיַּיב מַאי טַעְמָא בַּעַל הַבּוֹר אָמַר רַחֲמָנָא בְּבוֹר דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים עָסְקִינַן
כִּי פְּלִיגִי בְּבוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים נָמֵי חַיָּיב דִּכְתִיב כִּי יִפְתַּח וְכִי יִכְרֶה אִם עַל פְּתִיחָה חַיָּיב עַל כְּרִיָּיה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן אֶלָּא שֶׁעַל עִסְקֵי פְתִיחָה וְעַל עִסְקֵי כְרִיָּיה בָּאָה לוֹ
וְרַבִּי עֲקִיבָא הָנְהוּ מִיצְרָךְ צְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא כִּי יִפְתַּח הֲוָה אָמֵינָא פּוֹתֵחַ הוּא דְּסַגִּי לֵיהּ בְּכִסּוּי כּוֹרֶה לָא סַגִּי לֵיהּ בְּכִסּוּי עַד דְּטָאֵים לֵיהּ
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא כִּי יִכְרֶה הֲוָה אָמֵינָא כְּרִיָּיה הוּא דְּבָעֵי כִּסּוּי מִשּׁוּם דַּעֲבַד מַעֲשֶׂה אֲבָל פּוֹתֵחַ דְּלָא עֲבַד מַעֲשֶׂה אֵימָא כִּסּוּי נָמֵי לָא בָּעֵי קָא מַשְׁמַע לַן
וְאֶלָּא מַאי זֶהוּ בּוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה דְּקָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל זֶהוּ בּוֹר שֶׁפָּתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה לִנְזָקִין
מֵיתִיבִי הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד פָּטוּר וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים
הַחוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב וְהַחוֹפֵר בּוֹרוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כְּגוֹן אֵלּוּ הַחוֹפְרִים לְאוּשִּׁין פָּטוּר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מְחִיצָה עֲשָׂרָה אוֹ עַד שֶׁיַּרְחִיק מִמְּקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי אָדָם וּמִמְּקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי בְהֵמָה אַרְבָּעָה טְפָחִים
טַעְמָא דִּלְאוּשִּׁין הָא לָאו לְאוּשִּׁין חַיָּיב
הָא מַנִּי בִּשְׁלָמָא לְרַבָּה רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא
אֶלָּא לְרַב יוֹסֵף בִּשְׁלָמָא סֵיפָא דִּבְרֵי הַכֹּל אֶלָּא רֵישָׁא מַנִּי לָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא
אָמַר לְךָ רַב יוֹסֵף כּוּלַּהּ דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא וְרֵישָׁא שֶׁלֹּא הִפְקִיר לֹא רְשׁוּתוֹ וְלֹא בּוֹרוֹ
אָמַר רַב אָשֵׁי הַשְׁתָּא דְּאוֹקֵימְתַּהּ לְרַב יוֹסֵף לְדִבְרֵי הַכֹּל לְרַבָּה נָמֵי לָא תּוֹקְמַהּ כְּתַנָּאֵי
מִדְּרֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סֵיפָא נָמֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְטַעְמָא דִּלְאוּשִּׁין הָא לָאו לְאוּשִּׁין חַיָּיב כְּגוֹן דְּאַרְוַוח אַרְווֹחֵי לִרְשׁוּת הָרַבִּים
מֵיתִיבִי הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר בִּשְׁלָמָא לְרַבָּה כּוּלַּהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא אֶלָּא לְרַב יוֹסֵף בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶלָּא סֵיפָא מַנִּי לָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא
אָמַר לָךְ בְּחוֹפֵר לְאוּשִּׁין וְדִבְרֵי הַכֹּל
תָּנוּ רַבָּנַן חָפַר וּפָתַח וּמָסַר לָרַבִּים פָּטוּר חָפַר וּפָתַח וְלֹא מָסַר לָרַבִּים חַיָּיב וְכֵן מִנְהָגוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁהָיָה חוֹפֵר וּפוֹתֵחַ וּמוֹסֵר לָרַבִּים וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ קִיֵּים זֶה הֲלָכָה זוֹ הֲלָכָה זוֹ וְתוּ לָא אֶלָּא אֵימָא אַף הֲלָכָה זוֹ
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר גָּדוֹל בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר לָהֶם שָׁלוֹם שְׁנִיָּה אָמַר לָהֶם שָׁלוֹם שְׁלִישִׁית אָמַר לָהֶם עָלְתָה
אָמְרוּ לָהּ מִי הֶעֱלִךְ אָמְרָה לָהֶם זָכָר שֶׁל רְחֵלִים נִזְדַּמֵּן לִי וְזָקֵן אֶחָד מַנְהִיגוֹ אָמְרוּ לוֹ נָבִיא אַתָּה אָמַר לָהֶם לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי אֶלָּא כָּךְ אָמַרְתִּי דָּבָר שֶׁאוֹתוֹ צַדִּיק מִצְטַעֵר בּוֹ יִכָּשֵׁל בּוֹ זַרְעוֹ
אָמַר רַבִּי אַחָא אַף עַל פִּי כֵן מֵת בְּנוֹ בַּצָּמָא שֶׁנֶּאֱמַר וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם סְבִיבָיו אֲפִילּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה רַבִּי נְחוּנְיָא אָמַר מֵהָכָא אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כׇּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְּרָן הוּא יִוָּתְרוּ חַיָּיו שֶׁנֶּאֱמַר הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ כִּי כׇל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אָמַר רַבִּי חָנָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי מַאי דִּכְתִיב

רש"י

בעל התקלה. ולעולם ברה''ר אבל ברשותו אע''פ שהפקיר פטור כדפרישית האי דנקט ולא הפקיר בורו דאם הפקיר אף בורו הוה ליה בור ברה''ר: ומאי זהו דר''ע. בשלמא זהו דרבי ישמעאל למעוטי דר''ע אלא זהו דר''ע למעוטי מאי הא בור ברה''ר נמי אמור בתורה כדדרשינן: לתשלומין. בור דאית ליה בעלים נאמר אצל תשלומין כדכתיב בעל הבור ישלם ובור ברה''ר נאמר אצל הניזקין כדכתיב כי יפתח איש וכי יכרה ונפל שמה וגו' והכי קאמר ר''ע אמאי פטרת בבור ברשותו והלא זהו בור האמור בתורה אצל תשלומין: הנהו מיצרך צריכי. ולעולם ברשות היחיד והפקיר רשותו ולא בורו דהוה ליה ממונו שהזיק חייב משום דקרינן ביה בעל הבור אבל ברה''ר דלאו ממונו הוא פטור: דטאים. יסתום וימלא עפר: ומאי זהו דר' ישמעאל. הואיל ולדידיה תרוייהו כתיבי: לנזקין. בור ברה''ר פתח בו הכתוב תחלה כשדבר בנזקו ונפל שמה שור או חמור בור ברשות הרבים דבר בו הכתוב כי יפתח וכי יכרה ונפל. ואי קשיא מתני' מני רבה מוקי לה כר''ע דמחייב אתרוייהו ורב יוסף מוקי לה כר' ישמעאל: פטור. אם נפל דרך פיו שברשותו וקס''ד אפילו הפקיר רשותו פטור אבל אם נפחתה הקמירה שקמר וכסה ברה''ר חייב דהאי תנא סבר חיובא דבור ברה''ר הוא: לאושין. יסוד לחומת ביתו על פני כל רוחב הבית אצל רה''ר וחבירו בספר עזרא ואשיא יחיטו ובגמרא נפל אשיתא (ברכות דף נו.): פטור. והיינו נמי כחופר בור ברשותו דאית ליה בעלים והפקיר רשותו דלא מצי למימר ליה מאי בעית ברשותי הכא נמי לא מצי למימר ליה למה הלכה בהמתך על שפתו דהא ברשות הרבים היא: וטעמא דלאושין. שדרך לעשות כן ואינו פושע: הא לאו לאושין חייב. אלמא בור ברשותו חייב וקשיא רישא לסיפא: רישא. דקתני בור ברשותו פטור ר' ישמעאל: וסיפא. דמיחייב דדייקינן הא לאו לאושין חייב ר''ע: אלא לרב יוסף. דאמר בור ברשותו דכולי עלמא חייב רישא דקתני פטור מני: לא רשותו ולא בורו. דא''ל ברשותאי מאי בעית ואצטריך לאשמועי' דאע''ג דאינו רשאי לעשות כן דאין עושין חלל תחת רשות הרבים מיהו הואיל ולרשותו פתחו פטור: דארווח בה ארווחי לרה''ר. דהוה ליה חופר בור ברה''ר והלכך טעמא דלאושין הא לאו לאושין חייב: ברה''י הסמוכה לרה''ר. כגון מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים דהוה ליה הפקיר רשותו פטור: ומסר לרבים. דאמר לבני עירו הבור זה שחפרתי צריך לכם לשתות מי גשמים המתכנסין שם וראויה לשתות בהמות מהן הרי הוא מסור לכם: חופר שיחין. לעולי רגלים בדרכים: שעה ראשונה. שעדיין היא ראויה להיות חיה בתוך המים: אמר להם שלום. תעלה וכן שניה: שלישית. דהוה לה שהות שתצא נפשה אם ישנה שם: אמר להן. כבר עלתה ודאי כדאמרינן לקמן דפשיטא ליה דלא תמות שם: זכר של רחלים. אילו של יצחק: וזקן מנהיגו. אברהם: מצטער בו. לחפור בורות ומערות לעולי רגלים: עם סביביו. צדיקים הדבקים בו: נשערה מאד. לשון חוט השערה: ונורא על כל סביביו. מטיל אימת משפטיו עליהם: ותרן. לעבור על כל פשעם: יותרו חייו. יופקרו חייו וגופו שמורה אל הבריות לחטוא:

תוספות

בבור ברשותו. פי' בקונט' דקסבר [ר''י] דכי אפקרינא רשותאי לא ליחייב אנא בהזיקא אפקריניה משמע דרוצה לומר אם סמך הבור מתחילה לרה''ר חייב לכולי עלמא ואין משמע כן ועוד דבסמוך אמר הא לאו לאושין חייב ואוקמה רבה כר''ע אבל לרבי ישמעאל משמע דפטור וי''ל דהיינו טעמא משום דא''ל תורך ברשותי מאי בעי שלא היה לו להתקרב כל כך אצל רשותי שתפול בבור: אמר לך רב יוסף כולה דברי הכל היא. לאו דוקא כולה אלא רישא וסיפא דאקשי מינייהו אבל מציעתא דקתני ברה''י ופתחו לרשות הרבים חייב לא אתיא אלא כרבי ישמעאל: כגון דארווח ארווחי לרה''ר. והשתא כולה דברי הכל רישא כשלא הפקיר לא רשותו ולא בורו וסיפא דארווח ארווחי ומיהו רבי יוסי בר יהודה. דבעי הרחקה לא מתוקמא כרבי ישמעאל: דבר שנצטער בו. וא''ת אכתי מנא ליה הא מת בנו בצמא וי''ל דמ''מ באותו דבר עצמו לא היה ראוי ליכשל בירושלמי (שקלים פ''ה הל''א ע''ש) מלאך בדמות רבי חנינא נזדמן לה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר